6,000 ערבים שהתפרעו: דו”ח המבקר על “שומר החומות” • צפו בסיכום הדרמטי

צילום: דוברות מבקר המדינה

מבקר המדינה פרסם היום (רביעי) את הדו”ח שלו לאירועי “שומר החומות” לפני כשנה וחצי, אז התפרעו אלפי מחבלים עם כוחות המשטרה ועם תושבים יהודים בערים המעורבות. הדו”ח עצמו מחולק לשלושה חלקים, וזהו החלק הראשון. החלק הזה מתמקד בשיטור ואכיפת החוק בערים מעורבות באירועי שומר החומות ובעת שגרה.

בחודש מאי 2021, בזמן מבצע שומר החומות, התרחשו ברחבי ישראל תקריות אלימות והפרות סדר חמורות בעוצמות גבוהות ובהיקפים נרחבים. במהלכן נהרגו שלושה אזרחים ונפצעו מאות (ובכללם כ-306 שוטרים) בכ-520 מוקדי אירועים מתועדים שבשיאם השתתפו, על פי הערכת גורמי ביטחון מוסמכים, כ-6,000 תושבים מקרב ערביי ישראל. כ-3,200 נעצרו, מהם כ-240 יהודים.

בחינה של אירועי שומר החומות מלמדת על ליקויים משמעותיים שנפלו בפעילות המשטרה – לקראת האירועים ובמהלכם, בהיערכותה לאירועי הפרות סדר רב-זירתיים בכלל ובערים המעורבות בפרט ובמוכנותה אליהם. התגלו פערים בחלוקת האחריות בין המשטרה לשב”כ בנוגע למודיעין בתחום הסדר הציבורי ובממשקים שבין הארגונים בתחום זה, אשר תרמו לפערים המודיעיניים המשמעותיים שבאו לידי ביטוי בהתמודדות עם אירועי שומר החומות. פערים עלו גם בהיערכות המשטרה ובאופן עמידתה בפועל באתגרי השיטור ואכיפת החוק בערים מעורבות בעת שגרה.

ליקויים ופערים אלו מקשים מטבע הדברים על המאבק בפשיעה ועל שמירת הסדר הציבורי בעיתות שגרה, ויש בהם מעין קיבוע של נקודת פתיחה שלילית להתמודדות עם אירועי הפרות סדר עתידיים, אם יתרחשו. משום כך הם מחייבים חשיבה יסודית ומעמיקה בתחומי בניין הכוח והפעלתו, במערכת הביטחון בכלל ובמשטרה בפרט.

ממצאי ביקורת זו ומכלול הנסיבות שבהן פועלת המשטרה יחייבו את ראש הממשלה והשר לביטחון הפנים ובאמצעותם את ממשלת ישראל, את המשטרה, את שב”כ ואת מערכת הביטחון כולה לתת את הדעת על שורה של סוגיות מרכזיות: יכולת המשטרה להתמודד עם מערכה רב-זירתית מורכבת – אירועי שומר החומות הציפו את שאלת יכולתה של המשטרה לתת מענה לאירועים רב-זירתיים מורכבים.

מודיעין – כדי שמודיעין יהיה אפקטיבי הוא חייב לחלחל לדרגי השטח. בהקשר זה נדרשת עבודה שיטתית – על מנת להבטיח זרימה של המודיעין לכלל הצרכנים הרלוונטיים.
מילואים – אירועי שומר החומות שיקפו חולשה ניכרת של מערך המילואים של משמר הגבול. אם יש כוונה להסתמך על מערך זה בהתמודדות עם אתגרי ביטחון הפנים, נדרשת עבודה משמעותית בבניין הכוח שלו במכלול תחומים.

ממשקים בין-ארגוניים – הממשקים בין גופי הביטחון השונים בכל הנוגע להתמודדות עם אתגרי ביטחון הפנים אינם סדורים, תפקודם אינו מיטבי והם אינם מביאים למיצוי מיטבי של יכולות. הדבר בולט במיוחד בממשק שבין המשטרה לבין שב”כ. נראה שנדרשת בחינה כוללת של סמכויות הגופים השונים; האמצעים, הציוד וסדר הכוחות שעומדים לרשותם, חלוקת האחריות ביניהם, קביעת נוהלי עבודה, ובניית מנגנונים לשיתופי פעולה שיבטיחו פעילות מושכלת ומתואמת בהתמודדות עם אתגרי ביטחון הפנים.

מודל הפעלה המבוסס על תגבורים – במסגרת ההתמודדות עם אתגרי השיטור ואכיפת החוק בכלל ובערים מעורבות בפרט נעשה שימוש נרחב במודל של תגבורים כמענה לפערים. מודל זה יכול לשמש מענה רלוונטי באופן זמני ובנסיבות ייחודיות, ולא מענה מרכזי לטווח ארוך. הזדקקות חוזרת ונשנית לתגבורים מעלה את השאלה אם היכולות המוקצות ליחידות הרלוונטיות עומדות בהלימה לאתגרים הניצבים בפניהן. עוד מומלץ כי המשטרה והפרקליטות יפעלו למיצוי הליכי העמדה לדין של המעורבים באירועי הפרה של הסדר הציבורי על רקע גזעני או לאומני.

אחרי פרסום הדו”ח מסר מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, כי “ההתפרעויות האלימות באירועי ‘שומר חומות’ חשפו ליקויים משמעותיים בפעילות המשטרה. אלה גרמו לפגיעה חמורה בביטחון האישי הבסיסי ביותר להם זכאים אזרחי המדינה. על גורמי אכיפת החוק לתקן הליקויים המשמעותיים על מנת למנוע הישנותם. חייבים להחזיר את תחושת הביטחון הבסיסית לאזרחי ישראל”.

“ממצאי הביקורת ומכלול הנסיבות שבהן פועלת המשטרה יחייבו את ראש הממשלה והשר לביטחון הפנים ובאמצעותם את ממשלת ישראל, את המשטרה, את שב”כ ואת מערכת הביטחון כולה לתת את הדעת על שורה של סוגיות מרכזיות שעלו בדוח, בהן יכולת המשטרה להתמודד עם מערכה רב זירתית מורכבת, חיזוק המודיעין והעברת המידע, חיזוק מערך המילואים של משמר הגבול, הסדרת ממשקי משטרה – שב”כ וההתבססות על מודל הפעלה המבוסס על תגבורים. על הפרקליטות לפעול למיצוי הליכי העמדה לדין של המעורבים באירועי הפרה של הסדר הציבורי על רקע גזעני או לאומני”, מסר לסיום.