ניצחון גוש הימין: בשבוע שעבר יצא הבוחר הישראלי לקלפיות, ונתן 12 מנדטים בלבד למפלגת המחנה הממלכתי שאיגדה לתוכה את ‘כחול לבן’ ואת ‘תקווה חדשה’. הערב (מוצאי שבת) התייחס לכך חבר הכנסת איתן גינזבורג, שהוצב במקום ה-14 בלבד ברשימת המחנה הממלכתי ושיראה את הכנסת ה-25 מהבית. “ניסיתי להיות גורם מחבר”, כתב.
“השתדלתי לאורך כל תקופת כהונתי כחבר הכנסת לשרת את הציבור בנאמנות. זו היתה תקופה מאתגרת בה הכנסת נבחרה והתפזרה 5 פעמים, השיח הקצין, המפריד הרים את ראשו והיכולת לחבר בין חלקי החברה הלכה והפכה למשימה קשה יותר ויותר. ביליתי שעות ארוכות בחדרי בכירי האופוזיציה והקואליציה בניסיון להגיע להבנות ולקדם חקיקה שטובה לאזרחים. הבנתי שהפשרה וההסכמה הן לא ויתור – אלא הדרך להגיע לפתרון הטוב ביותר בכל סוגייה”, לדבריו.
“באופן אישי ניסיתי לאורך כל התקופה להשפיע, לשנות, להפוך את החיים לקלים יותר – הן כחבר הכנסת והן כשר. אני גאה בהישגים שהצלחתי להוביל בין השאר עבור השלטון המקומי, בהעברת סמכויות נרחבות יותר בתחומים שונים; עבור גמלאים בתשלום רטרואקטיבי של גמלת הבטחת הכנסה לאזרחים ותיקים; בהפחתת בירוקרטיה ורגולציה שיקלו על חיי האזרחים ועוד ועוד”, המשיך.
על הכנסת שנבחרה ועל המשך דרכו הוסיף: “מצער אותי שהקצוות וגורמי קיצון עלולים להכתיב את דרכה של מדינת ישראל בשנים הקרובות. אבל זו דרכה של הדמוקרטיה, ואל לנו לאבד את התקווה ואת האמונה בצדקת הדרך ובעתידה של המדינה. אני מאמין בישראל ובאזרחיה. מאמין שאפשר ליצור עתיד משותף וטוב לחברה הישראלית. את כל חיי הבוגרים הקדשתי לפעילות ציבורית – זה הייעוד שלי. אני מתכוון להמשיך בדרך זו מתוך שאיפה לעשות טוב בדברים קטנים ובדברים גדולים. אני מודה מעומק הלב לבני גנץ על ההזדמנות שהעניק לי לשרת את ישראל ואת הציבור, ומאחל לו ולכל סיעת המחנה הממלכתי הצלחה רבה בכנסת ה-25. אני מודה לשותפיו לדרך ולכל מי שהאמין. אל תפסיקו להאמין בישראל, בעם, בחברה ובאדם. אני מאמין וממשיך בדרך זו”.
חוצפה לכנות את רוב הבוחרים “גורמי קיצון”. קבל את הכרעת הבוחר בכבוד.
ה”אמונה” שלו – כפירה ממש! ואין טעם להעתיק מילה במילה מדבריו. הוא לא אדמו”ר או ראש ישיבה.
שמחים שתראה את הכנסת מהבית רואים שאתה טיפוס גאוותן מתנשא שחושב שרק דעתו אמת וכל השאר מקשקשים מאחלים גם לחברך ממפלגת גנץ שתזכו לראות את הכנסת מהבית
נכון מצער שגורמי קיצון שמאלנים השתלטו על הצבא המשפט והתקשורת, עכשיו אפשר קצת לנשום