איך אומרים געוואלד באנגלית? הדמוקרטים בדרך להפסד צורב בבחירות האמצע

בזמן שבישראל מעכלים את תוצאות הבחירות הדרמטיות ומתחילים להרכיב קואליציה, בארצות הברים נערכים לישורת האחרונה בבחירות דרמטיות לא פחות, בחירות האמצע.

לפני שנצלול לנתונים, הקדמה קצרה: בחירות אמצע הכהונה בארצות הברית הוא כינוי הניתן לבחירות לקונגרס הנערכות בחודש נובמבר כל ארבע שנים, סמוך לאמצע כהונת הנשיא שנבחר שנתיים קודם לכן ומכהן במשך 4 שנים.

הבחירות לקונגרס נערכות אחת לשנתיים, אך מכונות “בחירות אמצע” רק כאשר לא מתקיימות באותו המועד גם הבחירות לנשיאות. בבחירות האמצע נבחרים כל חברי בית הנבחרים (435) ושליש מחברי הסנאט (33 או 34 מתוך 100).

בנוסף, 34 מתוך 50 מדינות ארצות הברית בוחרות את המושלים שלהן לכהונה בת ארבע שנים במהלך בחירות אמצע הכהונה, בעוד המדינות ורמונט וניו המפשייר בוחרות מושלים שמכהנים במשך שנתיים ונבחרים גם בעת בחירות האמצע וגם בעת הבחירות לנשיאות. לפיכך, 36 מושלים נבחרים במהלך הבחירות. מדינות רבות גם בוחרות את המחוקקים המדינתיים ונערכות גם בחירות במישור העירוני לראשות הערים. בהצבעה ישנם ראשי ערים רבים, משרות ציבור אחרות ועוד מגוון רחב של משרות ויוזמות אזרחיות, כמו משאלי עם והצבעה ציבורית על חוקים.

הסנאט הוא הבית העליון של הקונגרס, ויש בו 100 מושבים – שניים לכל אחת מ-50 מדינות ארה”ב. הוא אחראי בין השאר לאשר מינויים שעושה הנשיא – משרים ועד שגרירים ושופטים – ובידיו מסור גם הכוח להדיחו. כל חבר בסנאט נבחר לתקופה בת שש שנים, ואחת לשנתיים עומדים לבחירה מחדש שליש מהמושבים בו.

בית הנבחרים הוא הבית התחתון, ובו יש 435 חברים, העומדים כולם לבחירה מחדש פעם בשנתיים. מספר המושבים שמקבלת כל מדינה בבית זה נגזר מגודל אוכלוסייתה (כך למשל לקליפורניה מוקצים 52, ואילו לאלסקה – אחד בלבד), והחוקים הנחקקים בו צריכים לקבל את אישור הסנאט ואת חתימת הנשיא.

המדינות המכריעות

ביום שלישי הקרוב מיליוני אמריקנים ייצאו לקלפיות, הליך ההצבעה מתקיים כבר כמה שבועות בדוא”ל ובדואר, ונהוג לחשוב שרוב המשתתפים בהצבעה המוקדמת הם דמוקרטים. על סמך ניסיון העבר, שיעור ההצבעה יעמוד על כ־40% – 20%-10% פחות מאשר בבחירות לנשיאות.

רוב הסקרים צופים שהרפובליקנים ישתלטו על בית הנבחרים, כשגם הסנאט מתקרב לכך. הדמוקרטים שולטים כיום בבית הנבחרים ברוב זעום, בעוד שהסנאט מחולק באופן שווה.

מאמצע החודש שעבר חל כרסום דרמטי בכוחם של הדמוקרטים גם בכל הקשור לסיכויים לשמור על הרוב בסנאט – ואתר ניתוח הסקרים FiveThirtyEight חוזה כעת שגם הסנאט יעבור לשליטה רפובליקנית, כאשר לדמוקרטים סיכוי של 45% בלבד לשמור על השליטה בו.

אייל להמן מסביר ב’ווינט’ כי מכיוון שבקרב על בית הנבחרים צפויים הרפובליקנים לנצח בקלות, רוב תשומת הלב תוקדש ביום שלישי בלילה לקרב על הסנאט. מבין 100 המושבים שם עומדים הפעם לבחירה 35, והמרוצים ל-27 מהם נראים מוכרעים למעשה, ומסתמן כי אף מפלגה לא תאבד בהם מושב שבו היא מחזיקה כרגע.

פירוש הדבר הוא שהקרב על הסנאט מתנקז לשמונת המרוצים הנותרים, והמאבק בהם הוא על 4 מושבים שבהם מחזיקים הרפובליקנים ו-4 שנמצאים בידי הדמוקרטים: לדמוקרטים יש סיכוי לא רע לזכות במושב רפובליקני בפנסילבניה, וסיכוי קטן לזכות במושבים רפובליקניים בוויסקונסין, צפון קרוליינה ואוהיו; ולרפובליקנים מנגד יש סיכוי טוב לזכות במושב דמוקרטי בג’ורג’יה ובנבאדה, וסיכוי מסוים לזכות במושבים דמוקרטיים באריזונה וניו המפשייר. “השאלה כיצד יתחלקו שמונת המושבים האלה היא שתטה את הכף לשנתיים הקרובות”, הוא מסכם.

“זאת השנה שלנו”, אמר הסנאטור הרפובליקני של פלורידה, ריק סקוט, יו”ר וועדת הסנאט הרפובליקנית הלאומית, ל-CNN וצפה כי המפלגה שלו תגרוף יותר מ-52 מושבים ממאה המושבים בסנאט.

זעקת ביידן

ביידן, שסובל מאחוז תמיכה נמוך, הפציר באמריקאים לשקול היטב את האפשרויות שלהם ולשקול תרחיש שבו הרפובליקנים שולטים בקונגרס כולו . “זאת בחירה מהותית, בחירה בין שני סוגים שונים מאד של חזונות למדינה”, הוא אמר בסוף השבוע בדאלוור, שם הצביע בקלפי בהצבעה מוקדמת.

ביום שישי הוא אמר בנאום בפילדלפיה כי “הבחירות האלה יעצבו את המדינה בעשור הקרוב או יותר – וזאת אינה בדיחה”. לדבריו, “מערכת הממשל האמריקאית מאוימת”. ביידן, שנאם בוועידה הלאומית הדמוקרטית בוושינגטון, אמר כי “כמה מועמדים רפובליקנים מסרבים לקבל את תוצאות הבחירות, אם יפסידו, הם יהוו איום על הדמוקרטיה”.

הנשיא האמריקאי הוסיף כי “הכוח המניע הזה מנסה להצליח היכן שלא צלחו ב-2020, וזאת כדי לדכא את זכויות הבוחרים ולערער את שיטת הבחירות. זו הדרך לכאוס באמריקה, זה חסר תקדים, זה לא חוקי וזה לא אמריקאי”. לדבריו, “טראמפ לא קיבל את תוצאות הבחירות ב-2020 ותומכיו פתחו במתקפה על הקפיטול”.

בנאום בגבעת הקפיטול, רק כמה מאות מטרים משערי הקונגרס שאותם פרצו אשתקד תומכי דונלד טראמפ כדי לסכל את אישור ניצחונו בבחירות, תקף ביידן: “בעודי עומד כאן יש המוני מועמדים שרצים לתפקידים ציבוריים ברחבי אמריקה ואינם מוכנים להתחייב לקבל את תוצאות המרוץ שבו הם משתתפים”, האשים את הרפובליקנים. “זו הדרך לכאוס. הדמוקרטיה תחת מתקפה כי הנשיא לשעבר, שהפסיד, מסרב לקבל את רצון העם”.

נשיא ארצות הברית לשעבר, ברק אובמה, הצטרף לקמפיין הדמוקרטי ובמהלך סוף השבוע נשא דברים בג’ורג’יה, מישיגן ובוויסקונסין. “האינפלציה היא בעיה אמיתית עכשיו” אמר אובמה. “השאלה שאתם צריכים לשאול היא מי יעשה משהו בנידון? הרפובליקנים מדברים הרבה, אך מהי התשובה שלהם?”

האכזבה מהנשיא

ביידן יודע למה הוא זועק. אחת הסיבות להפסד הצפוי של הדמוקרטים הוא חוסר שביעות הרצון שלהם מהנשיא, ומי שמשלם את המחיר הם נציגי המפלגה. עד כמה הוא צריך לזעוק? הדיבורים על האפשרות שיודח בפריימריז ולא יזכה לתמיכת מפלגה לכהונה שנייה כבר נשמעים, בפרט לאור המבוכות הרבות המעלות שאלות לגבי מצבו הבריאותי.

על פי של גאלופ, אחוז התמיכה בביידן כעת הוא 40%, שיפור קל לעומת שפל של 38% ביולי – אך ירידה משמעותית לעומת אחוז תמיכה של 44% שנרשם באוגוסט. הסקר שנערך ב-3-20 באוקטובר מצא גם כי 56% מהאמריקאים אינם מרוצים מהביצועים של ביידן, ללא שינוי לעומת ספטמבר. עוד עולה מהסקר כי אחוז התמיכה בביידן בקרב הדמוקרטים הוא 85%, ובקרב הרפובליקנים – 4% בלבד.

למרות אחוז התמיכה הלא מזהיר וגילו המבוגר, 79, ביידן אמר באחרונה כי הוא “לגמרי” מתכוון להתמודד עם כהונה שנייה בתפקיד ב-2024. בראיון ל-MSNBC, אמר ביידן, שיחגוג יום הולדת 80 ב-20 בנובמבר, כי “איני מסוגל לומר בן כמה אהיה. אני לא מצליח לומר את זה. אתם חושבים שאני מתלוצץ. אני לא”.

“אני מרגיש טוב”, אמר ביידן לכתבים בקלפי בדלאוור כשנשאל על בחירות אמצע הכהונה. הוא סיפר שעד כה הוא ביקר ב-36 מחוזות בחירה, ויגיע בימים הקרובים לעצרות של המפלגה הדמוקרטית בפנסילבניה, ניו מקסיקו ומרילנד. הנשיא אמר שהמסר המרכזי שלו הוא שהבוחרים נדרשים לקבל הכרעה עקרונית, שעשויה לעצב בצורה משמעותית את העשורים הבאים באמריקה.