הימים סוערים.
‘גיוס חובה לכולם!’ זועקות הכותרות.
‘שוויון בנטל!’ שלטים ברחובות.
אל לנו חלילה לזלזל בכל אותם הדורשים.
רק בחלקם…
יאיר לפיד, בבקשה!
“אזרחי ישראל.
שירות צבאי אינו חובה אלא זכות.
שירות צבאי אינו מטלה הוא מתנה.
זוכר אני בערגה את ימי שירותי הקרבי.
את ימי מלחמת התעצומות שניהלנו אני וחבריי לקרב יום אחרי יום ללא לאות. (המקלדת של היום הייתה החלום של אז! כל לחיצה הייתה לחיצה)
את לילות הקרב הנועזים (ליל האימים בו הודיעו על מגזין מורחב שיצא בקרוב ממש, איזו אימה זו הייתה! או הלילה הנוראי בו העורך הכריח לכתוב טור חדש לעיתון בתוך פחות משעתיים) קולות הקרב עדיין באוזניי (קולות תקתוק המקלדת מצטלטלים עדיין…)
את חבריי לקרב, הנופלים הקדושים, אל מול אויב אכזר וחסר הרחמים (עורך אכזר, כמה אנשים הוא פיטר תחת ידיו המגואלות בדיו הכותבים הקדושים)
אז כמוני גבירותיי ורבותיי, למען ערכי השוויון בנטל, חייבים כולם לקחת את הזכות הזו בשתי ידיים. חייבים!
תודה רבה לכם.
אה, רגע, כמעט ששכחתי להזכיר! יותר מכל מה שהזכרתי על הקרבתי למדינה ולצבא, לא אשכח את הפציעה הקשה שלי אי שם בעומק לבנון” (כוויה מזעזעת מכוס הקפה באמצע כתבה על לבנון)”.
אין ספק שהכותב מוכשר!
מהההה!!!???