כנגד ארבעה גברים… / משה לוי בטור פסחי משעשע

החכם:

אתה לא יכול לעמוד לידו בתפילה מהריח של האקונומיקה. הוא, מהרגע שהוא חוזר הביתה מהכולל בין הזמנים, אתה לא מוצא אותו! או שהוא קבור בתוך ארון בגדים עבשים שייחלו לראות פני אדם כבר שנה שלימה ומצפים ליום שבו הפח יגאל אותם מייסורי הבדידות, או שהוא מגרד לכלוך, עקשן יותר מתימני שנהג מונית מנסה לתפור או שהוא בכלל בבוידעם עטוף אבק עם הסמובר של סבתא גילה נגרר בציציותיו. בקיצור, הוא הגבר חלום!

מילה לאישה: תני לו סבון ריחני לידיים לפני שהוא יוצא לתפילה. לא תזיק גם חולצה נקייה…

הרשע:

הוא מגיע לתפילה באחת עשרה וחצי, סימני הכרית על פניו, נראים כמו סימן קריאה על המשפט ‘הרגע קמתי!’ אתה מברר ברבע לאחת אחרי שהוא סיים את התפילה, גמר שלוש כוסות קפה ומברבר שעה “מה עם הניקיונות לפסח?” פרצופו עוטה חיוך מרושע “הן נועדו לכך, לא?”

מילה לאישה: רחמים.

שאינו יודע לשאול:

אתה קם בשבע ורבע ורואה אותו כבר חוזר מהתפילה בריצה הביתה, ממהר לסדר לימוד שלו. מה עם פסח בביתכם? אתה שואל אותו אחרי מנחה. “אשתי לא צריכה אותי!” הוא עונה לך בביטחון אמיתי! הרי אתמול הם דברו ולאחר שהוא החמיא שהיא הספיקה המון, הוא שאל אותה במפורש “אז את לא צריכה אותי לנקיונות לפסח, נכון?”

מילה לאישה: הוא טוב. באמת! פשוט להיות יותר דוגרית.

התם:

אתה פוגש אותו באמצע השטייגען לסמול טוק’פה והוא מסביר לך, “באמת רציתי לעזור!” הוא אומר לך, “אתמול עשיתי את המקרר, מאיפה שאני אדע שלא משפריצים מים מאחורי המקרר על האינקובטור או איך שקוראים לשחור הזה… הטכנאי רוצה על ביקור מאתיים חמישים לפחות. אחר כך ניקיתי ארון, ומתחת היה חמץ ממש, אז שפכתי אקנומיקה, לא היה לי מכנסיים למעריב! רק בנס אחרי שעה אשתי מצאה, איך אומרים? כמו נס פח השמן, מכנסיים עתיקות שאולי ראו ימים יפים, שרק ד’ יודע מאיפה הבוידעם הקריץ אותם.ו… זהו, אין לי כניסה לבית בשעות הנקיון!”

מילה לאישה: תני לו לנקות עם רשימת אזהרות, הדרכות, כללים, שרק איקאה יכולה להתחרות באורך שלה… רק מלגמור את כל ההדרכות ולעמוד בכל האזהרות יהיה לו סיפוק מטורף, אפילו שהמשימה בתכל’ס היא כולה לנקות את הקיר במטבח…