המלחמה שפרצה בשמחת תורה, הובילה את בתי החולים בישראל למצב חירום שהתמשך לתקופה ארוכה של שגרת חירום, לצד כוננות דרוכה ותפוסה כמעט מלאה בכל מיטות האשפוז.
משכך, רבים העדיפו להשתחרר הביתה לאשפוז ביתי בהשגחת צוות מקצועי. “במלחמה, תפקיד האחות המשיך להתחזק ולהתעצם, כדי לפנות את בתי החולים לקבלת פצועים, מטופלים יציבים הוסטו לבתיהם, שם התקבלו על ידי צוות האחיות. גם בבתי החולים ובקהילה האחות מהווה קו ראשון, היא חלק מהטיפול הראשוני בכל סיטואציה, עבודת צוות בצמוד לרופאים בכל פרוצדורה”, מסבירה טל ספיר, סמנכ”לית אָחַיוּת בצבר רפואה.
ברשותך, נעצור רק לרגע. יש מקצוע כזה, אֲחָיוּת?
“לאורך שנים הגיעו לאקדמיה פניות למצוא פתרון למקצוע האחים והאחיות במקום סיעוד. כידוע, סיעוד מזוהה היום עם הטיפול באנשים הזקוקים לטיפול ולהשגחה, ומכאן ‘חוק הסיעוד’, ‘גמלת סיעוד’, ‘ביטוח סיעודי’, ‘מחלקה סיעודית’. המילה ‘אחיוּת’, נגזרת משם בעלי המקצוע”.
“כיום”, היא אומרת, “האחיות מלומדות מאד, מקצועיות, הן עוברות הכשרות כדי לשמור על כשירות מקצועית גבוהה, אחיות בעלות קורס על בסיסי במגוון תחומים, יש אחיות מומחיות קליניות בתחומים כמו גריאטריה, אונקולוגיה, טיפול נמרץ, סכרת, טיפול תומך, פסיכיאטריה….
כל קורס מאפשר להן סמכויות נוספות, פעולות נוספות שהן יכולות לעשות, יכולות לקבל החלטות ולבצע ללא הנחיית רופא. כך המטופל מקבל טיפול מקצועי יותר בפחות זמני המתנה.
מאז ה 7.10, האחיות נדרשות לחוסן עצום, הן גם אוזן קשבת, תומכות, מחזקות ולא רק נותנות טיפול רפואי, הן ממש כתף למטופל ומשפחתו”.
ולאור המצב, אתם מזהים ב’צבר רפואה’ היענות גבוהה יותר של מאושפזים לעבור לאשפוז הביתי?
“כמו בקורונה, המטופלים והמשפחות הבינו שיותר בטוח להיות בבית, המודעות עלתה מאד, יש לחץ מהקהילה להישאר בבית ולא ללכת למיון, לקצר אשפוז בפנימית ולהמשיך אותו בבית.
“כיום ישנה הבנה של אנשי המקצוע בקהילה ובתי חולים שהבית הוא פתרון מקצועי והולם ולכן רופאי המשפחה ממליצים להתאשפז בבית, גם בבתי החולים במיונים המודעות עלתה, ומשחררים להמשך טיפול בבית.
“בבית הסכנה להידבק בזיהומים קטנה יותר, המשפחה נשארת בבית עם המטופל ואין הגבלה בשעות ביקור או בכמות מספר המבקרים. לאדם הזקן אף מסוכן להיות בבית חולים, יש סכנה לבלבול בעקבות השינוי במיקום, נפילות וחרדות עקב שינוי האוירה. בבית נשארים עם הבגדים, המצעים, המזון הביתי, האווירה, כל זה עוזר לטיפול הנפשי ומשאיר את המטופל מאוזן יותר ומאיץ את ההחלמה”.
ומה תפקידה של האחות באשפוז הביתי?
“זהו בדיוק תפקיד האחות במערך אשפוז הבית – האחות היא מנהלת ומנווטת טיפול, לרוב היא הקו ראשון למטופל ומשפחתו. האחות מבצעת הערכת מצב, בודקת סימנים חיוניים, הרופא מגיע וביחד בונים תכנית למטופל.
“חשוב להבין: כניסה לבית דורשת מקצוענות רבה, ביטחון ורגישות. זה שונה ממצב שמטופל מגיע לבית חולים ששם הוא אורח זמני, בבית האחות היא אורחת בבית המטופל, אורחת מקצועית. האחות מתאימה את עצמה לכל מטופל וסגנון חייו, מאחורי כל דלת מתגלים מטופל ומשפחה אחרים, פשוט עולם ומלואו “.
מה לדעתך העתיד של מקצוע האֲחָיוּת, לאור התקדמות הטכנולוגיה?
“תפקיד האחות בבית ממשיך להתחזק ולהתעצם כל הזמן, הקורונה והמלחמה המשיכו להאיץ את הצורך, את הכוח של האחיות וחשיבותן למערכת הבריאות.
“בעתיד מתחזק ומסתמן שהאחות היא המטפל הרפואי העיקרי באשפוז הבית, הרופאים עושים ויעשו יותר ויותר ביקורים מרחוק, האחות היא העיניים והידיים שמעריכות ומטפלות במטופל”.
לסיכום , מקצוע האֲחָיוּת מהווה שילוב מנצח של מצוינות ושיפור מתמיד, מנהיגות וחדשנות.
במקצוע שלנו השמים הם לא הגבול”
מכלול שירותי הרפואה שמעניקה ‘צבר רפואה’ מותאם באופן מלא לאורח החיים החרדי. ב’צבר רפואה’ פועלים בשת”פ עם מוקד ה.ר.ב. – מענה הלכתי רפואי בהכוונת הגרמ”ש קליין שליט”א. מאושפזים החפצים בכך, זוכים לטיפול תוך הקפדה על ליווי ויעוץ הלכתי מלא. בנוסף, ביקורי הבית מותאמים למועדי השבתות וחגים, כאשר לא מדובר בפיקוח נפש.
