“אפילו החתולים מפחדים מהחולדות”: גם אחרי שנה תושבי בני ברק ממשיכים לסבול

תושבי בני ברק ממשיכים גם בימים אלו לסבול ממכת החולדות שתקפה את העיר כבר לפני למעלה משנה. לטענת התושבים העירייה לא פועלת בנושא ולא עושה די על מנת למנוע את המשך המטרד המתמשך.

“החולדות חוגגות כי יש להן המון מה לאכול ברחוב”, סיפרה אתי (שם בדוי) לאתר mako. “זה פשוט גועל נפש. בחניה למשל אני מסתכלת היטב לפני שאני נכנסת לרכב כדי שהן לא יקפצו עליי”. לדבריה, הלכלוך וההזנחה ברחובות ניכרים. “העיר נראית כמו ונציה, אבל במובן הרע של המילה, הרחובות מוצפים מהביוב, שמבעבע ועולה על גדותיו ויש צחנה בכל מקום. צריך לבוא לראות כדי להאמין למה שקורה כאן”.

גם גילה (שם בדוי), מעידה כי המצב הפך בלתי נסבל. “יש הרבה תושבים שלא היו מסוגלים לסבול את מה שקורה ועזבו את העיר. אני אישית מכירה כמה משפחות כאלה. אפילו החתולים מפחדים מהחולדות. הן עוברות ברחוב, בין הפחים ובבניין”. לטענתה, היא כבר פנתה פעמים רבות לעירייה בבקשה לטיפול בנושא, אך בכל פעם נענתה באדישות ובזלזול. “רק לפני כמה ימים פניתי אליהם. הם אטומים, יחסי האנוש פשוט נוראיים, הם יכולים להתחיל לצעוק עלייך, על זה שאת פונה אליהם בכלל”. גם אתי מתלוננת על יחס מחפיר מצד העירייה: “הם מתנהגים כאילו אני ממציאה דברים. אנחנו משלמים ארנונה כמו בסביון, ומקבלים שירות כמו בעזה”.

ניסים מעלה תהיות על התנהלות העירייה: “ראש העיר החדש מכריז על גבי לוחות המודעות בפרסום רחב – ‘אנחנו ננקה את העיר בכל מקום ובכל שעה’, השאלה היא לאיזה עיר הוא בדיוק מתכוון. בני ברק מטונפת בכל מקום ובכל שעה. זו עירייה עשירה, ולמרות הכל אתה הולך ברחוב ורואה לכלוך בכל מקום. רק לפני שבוע הבת שלי התקשרה ואמרה שהיא לא מוכנה לעלות במדרגות של הבניין כי יש חולדה. הן מסתובבות חופשי”. לדבריו, בחלק מהמקרים הן נדרסות בכבישים או במגרשי החניה, מה שמותיר פגרים שאף אחד לא טורח לנקות. “אתה יכול להתקשר לעירייה עד מחר וזה לא יעניין אותם, לפני שבועיים היה פגר במגרש החניה בבניין שלנו והייתי צריך להזיז את החולדה המתה בעצמי עם קרטון. זה היה מגעיל מאוד, תולעים מסביב”.

אגב, התושבים המיואשים מציינים כי מלבד ההתעלמות של העירייה מהנושא, לאחרונה הבחינו כי הגורמים האחראים מנסים להשתיק את התלונות בדרך מקורית במיוחד. “אם מישהו מתלונן, מגיעים לבניין שלו, שמים מדבקה שמציינת שנעשתה הדברה, ויוצאים”, מתארת גילה. “אחרי שראינו את זה, ביקשתי מבעלי שיבדוק ואחרי שהוא עבר בכל המקומות בבניין, הסתבר לנו שלא נעשה שום דבר מלבד להדביק את האישור הזה”.

בראיון ל-mako בריאות אומר יורם הורביץ, מנהל מחוז תל אביב במשרד להגנת הסביבה, כי המשרד עוקב אחרי המצב התברואתי המדאיג בבני ברק. לדבריו, בעקבות התעלמות ממושכת מצד העירייה, נקט המשרד כלים חוקיים העומדים לרשותו, והוציא נגדה צווים לפי פקודת בריאות העם. בעקבות הלחץ שהופעל, לפני כשנה החליטה לבסוף העירייה לשכור אחראי על הפרויקט, ולצאת למבצע מיגור התופעה, בהיקף של מיליוני שקלים. “הפעולה העיקרית במסגרת התוכנית, הייתה ניטור המזיקים והדברה של אותם האזורים, וכן ניקיון הפסולת והגרוטאות במרחב הציבורי”, מסביר הורביץ. ואכן לתקופה קצרה היה נדמה כי יש שיפור במצב הרחובות.

אמנון סולטמן, מרכז הדברה ומזיקים במשרד להגנת הסביבה, מעיד כי “אין למשרד מספרים רשמיים, אך ראינו בשטח ירידה משמעותית במספר המזיקים בתקופה הזו, הופיעו פחות גללים וגם שמענו את התחושות מהתושבים”. אולם מאז, אותו מנהל פרויקט סיים את עבודתו בעיר, בפברואר האחרון ראש העיר התחלף, ובינתיים – החולדות כבר הספיקו לשוב למקומן הטבעי – הרחובות. “הפרויקטור העביר לעירייה את העיר במצב טוב יותר, אבל העבודה לא הסתיימה, והעירייה היא זו שאמורה להמשיך את הפעילות. למרות זאת, בחודשים האחרונים הפעילות פחתה באופן משמעותי. אם בתקופת המבצע עבדו בעיר 8 צוותי ניטור והדברה, היום פועלים רק 4”, אומר סולטמן.

לטענת הורביץ, המשרד להגנת הסביבה המנהל מעקב אחרי המצב בעיר ביקש לקיים פגישה עם ראש העיר החדש של בני ברק, בעירייה קבעו את הפגישה רק לחודש מאי אלא שברגע האחרון היא בוטלה ונקבעה פגישה חלופית בחודש הבא. המשרד להגנת הסביבה צפוי בקרוב להוציא צו נוסף כנגד עיריית בני ברק ובו יפורטו הפעולות הדחופות שנדרשת הרשות המקומית לבצע, הכוללות בין היתר – איטום מערכת הביוב, תיקון התשתיות וניקיון העיר.

“הפחים בעיר מפוצצים, ולכן העירייה חייבת להוסיף עוד פחים ולהגדיל את סבבי הפינוי של הפסולת הפרטית, שכן היא גולשת והופכת למפגע שמושך מזיקים”, אומר הורביץ, ומוסיף כי “חייבים לאטום את מערכת הביוב בעיר. אנחנו רואים מכסים שבורים, וזו בהחלט הדרך של המזיקים לצאת ולהופיע במרחב הציבורי. אסור שמערכת הביוב תהיה פרוצה לכיוון החצרות הפרטיות והרחובות”.

ד”ר יואב אלקן הלמן, מומחה למחלות זיהומיות ומנהל מרפאת יובלים של הכללית בפרדס חנה, הסביר בשיחה עם אור הדר כי “בריאות הציבור מושפעת באופן ישיר מתברואה לקויה, מצפיפות האוכלוסין ומהתפקוד של הרשויות המקומיות”. לדבריו, ישנן מחלות שונות שעלולות להתפשט בסביבה שבה מתקיימים עכברים וחולדות, כמו למשל “טיפוס אנדמי” – מחלה הנגרמת מחיידקים ממשפחת הריקציה. “החיידקים נישאים בדם של החולדות ומועברים לבני אדם באמצעות עקיצת פרעושים שקודם לכן עקצו חולדות נגועות. היא מתבטאת בחום גבוה ובהופעת פריחה לאחר מספר ימים”, הוא מסביר.

עוד מציין הד”ר כי המחלה עשויה להיות מסוכנת, בעיקר עבור ילדים קטנים או מטופלים עם מערכת חיסונית חלשה. הוא מוסיף כי ישנן מחלות נוספות שמועברות באזורים שבהם ההיגיינה ירודה, כמו למשל עכברת, שיכולה לגרום לחום, כאבי ראש ופריחה. “הדבקה של בני אדם בעכברת מתרחשת לרוב בעקבות חשיפתם למים נגועים או לאדמה נגועה בשתן של החיות”.

ד”ר אלקן-הלמן מוסיף כי מגע ישיר במי הביוב ללא רחיצת ידיים, עלול להביא לתחלואה, ובעיקר לשלשול כגון דיזנטריה, מחלת שלשולים וחום. “אם נניח ילדים נוגעים במים המזוהמים בטעות, ומבלי לשטוף את הידיים, הם יכולים להעביר את המחלה הלאה לילדים אחרים די בקלות”. הד”ר ממליץ לתושבים להקפיד על שטיפת ידיים, וכן לנקוט אמצעים כגון הגפת דלתות וחלונות למניעת כניסת חולדות לבתים. כמו כן, הוא מדגיש כי ישנה חשיבות גדולה לכך שהרשות המקומית תדאג לסטנדרטים מספקים של סניטציה.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: “הטיפול במכרסמים הוא באחריות הרשות המקומית. בעקבות התלונות שהתקבלו בלשכת הבריאות תל אביב על מפגע מכרסמים, עבר הנושא לטיפול הרשות המקומית האמונה על כך”.

מעיריית בני ברק נמסר בתגובה: “מכת החולדות טופלה ומטופלת בעיר באינטנסיביות וביד קשה בשיתוף המשרד להגנת הסביבה. כך לפי נתוני המשרד מוגרה המכה ביותר מ-80%, הודות להשקעה מואצת בתברואה בכל חלקי העיר בשילוב הדברה ומיגור מוקדי זיהום ודגירה. כל מקרה של דיווח המתקבל במוקד העירוני 106 מטופל באופן מיידי ובפיקוח ביצוע הדוק ויום-יומי. המציאות הנטענת על עדכון הדברה לכאורה ללא ביצוע, אינה עולה בקנה אחד עם פעילות הניטור והמעקב העירוני וכך גם עקומת ההתפרצות הנמצאת, כאמור, בירידה”.

“המציאות המדווחת על פריצות ביוב אינה חריגה מאתגרי תאגידי המים בערים דומות והיא משקפת את אתגרי הולכת וסילוק השופכין בעיר מורכבת וצפופת אוכלוסין באופן מובהק, בדגש על זמני לחץ מבצעיים כמו ערב השבת וצאתה שבהם נעשה שימוש עודף ומשמעותי במיוחד בצריכה ביתית ובהיקפי השופכין למערך הביוב. תאגיד מי ברק הוא מהמתקדמים והמוערכים בישראל המחזיק ב-8 תווי איזו ותוו האיכות הגבוה ביותר של מכון התקנים, דווקא בשל חתירה למצוינות והצלחות בתחום זה. עיריית בני ברק ותאגיד המים קשובות לכל פנייה וכחלק ממדיניות ראש העיר, ניקיון העיר ושיפור התשתיות נמצאות בתעדוף המבצעי הגבוה ביותר בהקצאה תקציבית משמעותית שתלך ותגבר בהתאם לצורך”.