סקר דרמטי: רוב הציבור תומך בהדחת היועמ”שית גלי בהרב מיארה מתפקידה

סקר דרמטי: רוב הציבור תומך בסיום כהונתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, זאת ברקע הקשיים שהיא מערימה על תפקודה של הממשלה באופן יום יומי והטענות שמועלות כנגדה, כך עולה מסקר שפורסם הערב (חמישי) בחדשות 14 ומכון דיירקט פולס.

על פי נתוני הסקר 51% תומכים בכך שהיועצת המשפטית תתפטר בעצמה מתפקידה או תפוטר על ידי שרי הממשלה, לעומת 46% שתומכים בהישארותה בתפקיד. 3% נוספים השיבו כי אין להם עמדה בנושא.

מוקדם יותר היום, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה פנתה במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו נגד השר בן גביר בדרישה להמשיך לקדם באופן מיידי את סגירתו של מתקן הכליאה שדה תימן שנתפח לאחר המלחמה לאנשי חמאס ובו כלואים מחבלי הנוחב’ה. היא האשימה את המשרד לביטחון לאומי בהתנגדות למהלך וכתבה כי לאי קבלת ההחלטה יהיו “השלכות משמעותיות”.

כזכור, השר עמיחי שיקלי פנה בשבוע שעבר לראש הממשלה נתניהו ולמזכיר הממשלה פוקס בדרישה להביא לפיטורי היועמ”שית על ידי הממשלה בהקדם. במכתבו כתב: מאז הוקמה הממשלה הנוכחית ועד ימים אלה, התברר כי חששות אלו התגשמו – ואף מעבר לכך. בקרב רבים מחברי הקואליציה רווחת ההכרה בכך שהמניע להחלטותיה השונות של היועמ”שית אינו מניע מקצועי בעיקרו, אלא פוליטי. הדברים אמורים הן לגבי חוות הדעת הנמסרות על ידה ומטעמה לממשלה, הן ביחס לייצוג הממשלה בהליכים הנדונים בפני בג”ץ והן באשר לאופן יישום מדיניות אכיפת החוק בכלל – והשמירה על הסדר הציבורי בפרט.

בנושא ייצוג המדינה בפני בג”ץ כתב שיקלי, בסדרת החלטות בחרה היועמ”שית שלא לייצג את המדינה בעתירות שנדונו בפני בג”ץ, פרשת הרוגלות, מרבית העתירות שליוו את הרפורמה המשפטית, מינוי נשיא לבית המשפט העליון וגיוס בני ישיבות. לא זו אף זו – במרבית המקרים התייצבו נציגי היועמ”שית לדיונים בבג”ץ תוך אימוץ עמדת העותרים במובהק, כנגד עמדת הממשלה וזאת במקביל להטלת “איסור” על שכירת ייצוג פרטי ע”י הממשלה.

בנוגע לטענות הרווחות בציבור על אכיפה בררנית כתב, מאז קמה הממשלה, וביתר שאת מאז התגברות המחאה כנגד הכוונה לקדם רפורמה במערכת המשפט, ומלחמת חרבות ברזל, נערכו הפגנות סוערות שהתאפיינו לא פעם בעבירות חמורות על החוק דוגמת הסתה חמורה, איומים כנגד אישי ציבור, חסימות צירי תנועה, אלימות פיזית והשחתת רכוש.

בנושא ההפגנות וההסתה כנגד אישי ציבור, הסלקטיביות באכיפת החוק היא אולי הבוטה מכולן, והמסוכנת ביותר. לאורך השנה האחרונה פורסמו מכתבי איום קשים שהופנו לחברי הממשלה והקואליציה, בין השאר על רקע קידום הרפורמה המשפטית ומלחמת חרבות ברזל. תוכן המכתבים היה במקרים רבים חריף ביותר ואף כלל איומים מפורשים ברצח, אולם כמעט ולא הוגשו כתבי אישום בגינם – חרף ריבוי המקרים;

לא ניתן להשלים עוד עם איפה ואיפה בדין והכשלה בזדון של הממשלה על כל צעד ושעל. התמשכות מצב זה היא בלתי נסבלת, הן מבחינת תפקוד הממשלה והן מבחינת סבלם של אזרחי ישראל הנפגעים מפעולותיהם של קומץ מפגינים תוך חדלון מעש מצידן של מערכות האכיפה.