בנק ישראל הודיע היום (שני) כי החליט להותיר את הריבית על כנה ללא שינוי. גובה הריבית כיום עומד על 4.5%. נגיד בנק ישראל הפרופ’ אמיר ירון הודיע היום כי “הוועדה המוניטרית לצורך קבלת החלטת המדיניות. בתום הדיונים החליטה הוועדה המוניטרית להותיר את הריבית על כנה”.
במסיבת העיתונאים שערך נגיד בנק ישראל, טען הפרופ’ אמיר ירון כי על אף “חוסר הוודאות הגיאופוליטי”, שלדבריו “אף התגבר ופרמיית הסיכון של המשק עלתה”. בכל זאת “ברמת המאקרו – המשק הישראלי מוסיף לגלות עמידות בהתמודדות עם אתגרי התקופה”.
לדברי הנגיד: “רמת הפעילות הכוללת במשק עודנה נמוכה מזו ששררה ערב המלחמה. מאז החלטת הריבית האחרונה התמתנה ההתאוששות בפעילות הכלכלית שנרשמה ברבעון הראשון של השנה”.
עוד ציין כי העלייה בהוצאות בכרטיסי אשראי התמתנה ברבעון השני לעומת הראשון. עם זאת, ציין לטובה את ההתאוששות בגיוסי ההון לחברות סטארט־אפ.
הערכה של בנק ישראל היא כי התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 1.5% בשנת 2024 וב-4.2% בשנת 2025. זוהי צמיחה הנמוכה ב-1.3% במצטבר מתחזית אפריל, ומרחיקה את המשק ממגמת הצמיחה בשנים האחרונות.
פרופ’ אמיר ירון הפנה את המשך דבריו לממשלה ואמר כי עליה למהר לגבש תקציב אחראי לקראת השנה הבאה: “על הממשלה מוטלת האחריות לנקוט בצעדים הכרחיים, גם אם חלקם עשויים להיות לא פופולריים, כדי להבטיח יציבות כלכלית ולקדם צמיחה בת-קיימא. עמידה חלקית בלבד של הממשלה בהיקף ההתאמות הפיסקליות הנדרשות, או דחיית אישור התקציב לתוך 2025, לצד עלייה אפשרית נוספת בהוצאות המלחמה וההוצאות הפרמננטיות, עלולים להוביל כבר היום לעלייה נוספת בפרמיית הסיכון של ישראל”.
לדבריו: “המשק עומד בפני אי ודאות גבוהה מאוד. מצב זה מחדד את הצורך להמשיך לנקוט באחריות פיסקלית ע”י הממשלה בעת הנוכחית. האחריות הפיסקלית צריכה להתבטא בהרכב הוצאות הממשלה בתקציב כך שההתאמות התקציביות לא יפגעו בהוצאות תומכות צמיחה והן בכך שיחס החוב לתוצר ירד בשנתיים הבאות”.
“לסיום”, אמר הנגיד, “אנו נמצאים בתקופה מורכבת בה מתרחשים תהליכים משמעותיים. חלקם מעידים על התאוששות ומצביעים על חזרה לפעילות כלכלית ערה במשק; אחרים, מלמדים על הימשכות האתגרים המעיבים על התפקוד השוטף של הכלכלה, ובראשם המשך אי-הוודאות והרמה הגבוהה של פרמיית הסיכון ומגבלות ההיצע בחלק מהענפים. כלכלת ישראל הפגינה בעבר חוסן ראוי לציון, והצליחה לצמוח ולשגשג גם בתקופות של אי-ודאות. הישג זה התאפשר בעיקר כאשר יושמה מדיניות כלכלית אחראית וקודמו רפורמות מבניות שתמכו בצמיחת המשק. אנו בבנק ישראל נערכים למגוון תרחישים ונמשיך לסייע לכלכלה הישראלית לצלוח את האתגרים השונים שעוד צפויים לנו”.
בדבריו על מצב שוק העבודה אמר הנגיד כי “רמת הפעילות הכוללת במשק עודנה נמוכה מזו ששררה ערב המלחמה. מאז החלטת הריבית האחרונה התמתנה ההתאוששות בפעילות הכלכלית שנרשמה ברבעון הראשון של השנה. על פי האינדיקטורים השוטפים, התמתן קצב הצמיחה של פעילות המשק ברביע השני, ומגבלות ההיצע מקשות על התכנסות הפעילות הכלכלית למגמה ששררה טרום המלחמה. גם קצב הצמיחה של הצריכה הפרטית, שהתאוששה ברביע הראשון של 2024 , ירד מעט במשך הרביע השני, כפי שמשתקף בנתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי”.
“יחד עם זאת, אנו רואים שיפור מעודד בהיקף גיוסי ההון של חברות ההזנק ברבעון השני, המהווה אינדיקטור משמעותי נוכח חשיבות ענף ההייטק לכלכלה הישראלית. אנו עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות בשוק הדיור. בחודשים האחרונים נרשמת עלייה ניכרת במחירי הדירות, לאחר הירידות שנרשמו בשנת 2023. בחודש מאי היקף המשכנתאות עלה בהשוואה לחודשים הקודמים ועמד על 7.8 מיליארדי ש”ח”.
“בד בבד לעלייה בביקושים, ענף הבנייה עדיין אינו פועל במלוא הפוטנציאל ומושפע בעיקר מהמחסור בעובדים; החזרה של אתרי הבניה לפעילות מלאה מתקדמת בקצב איטי. מאחר שהחסם העיקרי בצד ההיצע הוא מגבלת כוח האדם, ישנה חשיבות להמשך קידום תהליך הבאת עובדים זרים ממדינות שונות לענף הבנייה. בנוסף, בכפוף להנחיות והמגבלות הביטחוניות, יש לשקול מיצוי מרבי של פוטנציאל העובדים הפלסטינים בענף. מעבר לשימור הפעילות בטווח המיידי, יש לנקוט בפעולות הדרושות כדי לשמור על היצע בנייה גבוה לאורך זמן. כפי שציינתי בעבר, זהו המפתח להתמתנות
מחירי הדיור. שוק העבודה מוסיף להיות הדוק. לאחר התאוששות מהירה בחודשים הקודמים, נתוני הקצה לחודשים אפריל ומאי מצביעים על התייצבות בתעסוקה”.
בהתייחס למצב התעסוקה לפי גיל אמר הנגיד: “שיעור התעסוקה של גילאי 15 + במאי עומד על 60.7% , בדומה לחודש אפריל. לאחר ירידה בקצב האבטלה הרחבה, התמתן קצב הירידה במאי. שיעור הנעדרים ממקומות העבודה עקב שירות מילואים היה יציב באפריל ומאי, זאת למרות התעצמות הפעילות הצבאית”.
