ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (ראשון) את התיקון לחוק תובענות ייצוגיות. הצעת החוק גובשה באשכול האזרחי במחלקת ייעוץ וחקיקה, בסיוע ובליווי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שווידאה שמצד אחד תישמר האפשרות לתבוע עסקים המפרים את חובות ההנגשה השונות, אך מצד שני תיפסק תופעת תביעות הסחיטה המרובות.
אחד התיקונים המרכזיים בהצעה הוא ביטול האפשרות להגיש תובענה ייצוגית נגד עסקים זעירים, וזאת מכיוון שכלי התובענה הייצוגית אינו מתאים בעוצמתו כלפי עסק זעיר, לנוכח גודלו וההשלכות הכלכליות הכבדות על עסקים אלו. כיום, מוגשות תובענות ייצוגיות נגד עסקים זעירים בסכומים גבוהים, אשר נאלצים להתגונן מפניהן בעלויות משמעותיות הכוללות ייצוג משפטי, תשלום תגמול לתובע ולעורך דינו, גם כאשר מדובר בטעות בתום לב של העסק הזעיר שלא הכיר את הוראות הרגולציה.
בנוסף, ביחס לעילות מסוימות שבהן לא נגרם נזק משמעותי לציבור, כמו הפרה של חוק הספאם, תיקבע חובת פניה מוקדמת, המחייבת לפנות לכל עסק לפני הגשת תובענה ייצוגית. רק במידה שהעסק לא תיקן את ההפרה, ניתן יהיה להגיש נגדו תובענה ייצוגית להסדרת הסוגייה כלפי העתיד בלבד. תיקון זה צפוי להוריד מהעומס על בתי המשפט כיוון שבמקרים אלו, ככל שהפניה המוקדמת תיענה בחיוב והעסק יתקן את הפרת הדין מכאן ולהבא, ישולם תגמול לפונה ולא יהיה צורך לנהל את התביעה בבית המשפט. תיקונים אלה גם יביאו לחיסכון בסכומי העתק שבעלי עסקים נדרשים להשקיע כיום בניהול ההליך בתובענות אלה.
עוד ייקבע בחוק, כי פיצוי בתובענות ייצוגיות יהיה כספי בלבד, אלא אם חברי הקבוצה יסכימו לקבל פיצוי בקופונים, הנחות עתידיות וכד’. כיום חלק ניכר מהתיקים שבהם יש עילה טובה נגד הנתבעות מסתיימים בפשרות שבהם הפיצוי לציבור ניתן באמצעות סעד בעין, המכונה “הסדר קופונים”. סעד זה ניתן כיום גם כאשר ניתן לזהות את חברי הקבוצה ולבצע השבה ופיצוי כספי. הצעת החוק מבקשת לקבוע שאם ניתן לאתר את הקבוצה, חבר קבוצה יקבל פיצוי שהוא אינו פיצוי כספי, רק אם בחר בכך.
בנוסף, לא יהיו הסדרי קופונים במקרה שבו זה לא מעשי להעניק פיצוי אישי לחברי הקבוצה, בשל הקשיים המשמעותיים הקיימים בפיצוי זה. זאת, כיוון שעולה ספק בדבר מידת הצורך של חברי הקבוצה בקופון והוא אף עשוי להוות אקט שיווקי של הנתבעת או מוצר שלנתבעת כבר אין בו צורך. בנוסף, לאחר תיקון החוק, בתי המשפט יוכלו למחוק על הסף תובענות ייצוגיות שאין בהן עילה או תובענות קנטרניות או טרדניות, שהנזק בהן מזערי.
החוק החדש יגביל את שכר הטרחה של עורכי הדין בתובענות ייצוגיות ויסדיר תחום זה, ויאפשר הטלת הוצאות משפט גם על עורכי הדין אם בית המשפט מצא שהדבר מוצדק. חשוב לציין, כי במקרים רבים שכר הטרחה והגמול לתובע נגרעים בפועל מסך הפיצוי לחברי הקבוצה, כך שיש מקום להסדיר נושא זה. הצעת החוק מבקשת גם למנוע מצב של “תובעים סדרתיים”, בכך שהחוק יגביל את מספר התובענות הייצוגיות לתובע ייצוגי בשנה.
הצעת החוק גובשה באשכול האזרחי במחלקת ייעוץ וחקיקה על ידי המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט אזרחי), עו”ד כרמית יוליס; ראשת האשכול האזרחי (בפועל), עו”ד יערה למברגר; עו”ד ליאור ששון ועו”ד לירן חשין-ברוש, מרכזות תחום תובענות ייצוגיות במחלקה, בסיוע נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, בראשות דן רשל.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין: ״התיקון לחוק הוא בשורה של ממש, וישים סוף לניצול לרעה של הכלי החשוב של תביעות ייצוגיות כנגד עסקים קטנים, תוך שמירה קפדנית על זכויות אנשים עם מוגבלות. זהו חוק חברתי וכלכלי ראשון במעלה, ואני תקווה שיקודם במהרה. אני מבקש להודות למשנה ליועמ״ש, עו״ד כרמית יוליס, ולצוותה ולמר דן רשל, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שסייעו רבות בגיבוש הצעת החוק״.
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט אזרחי), עו”ד כרמית יוליס: “החוק יביא לשינוי דרמטי באופן שבו נעשה שימוש בכלי התובענות הייצוגיות – הוא יצמצם למינימום שימוש לרעה בתובענות ייצוגיות, וינתב את השימוש בהן למקומות בעלי חשיבות ציבורית וחברתית. הנתונים מעידים על כך שבשנים האחרונות השימוש בכלי התובענה הייצוגית לא היה מיטבי, מה שבין היתר פגע לרעה בבעלי עסקים קטנים ואף העמיס שלא לצורך על מערכת בתי המשפט. אני מאמינה שהחוק יתקן את המצב, כך שהתובענות הייצוגיות שיוגשו יביאו לשמירה על האינטרסים של הציבור הרחב, הרתעה כלפי מפרי הדין, ומתן פיצוי ממשי לתובעים במקומות המתאימים”.
