אחד המשברים הגדולים, איתם מתמודדת המדינה כתוצאה מהמלחמה, וצפוי להשפיע על השנים הבאות, הוא המחסור החמור בעובדי בניין למגורים. 100,000 עובדי בנייה פלסטינים שהיו נכנסים מידי יום לעבודה בישראל נותרו בבתיהם. המתיחות הביטחונית הובילה לעצירת הכנסתם לישראל בתחילת המלחמה.
עם חלוף הזמן והלחץ הגובר בשטח החליטה המדינה לאפשר הכנסה של כעשרת אלפים פועלים בלבד לטובת עבודות בנייה. נוסף עליהם נכנסים מידי יום אלפי פועלים נוספים ללא קבלת היתרי עבודה. השב”חים הנכנסים לתחומי ישראל לעבודות בניין מהווים אתגר ביטחוני כבד למדינה. משטרת ישראל משקיעה מאמצים רבים על מנת לאתר ולעצור את השוהים הבלתי חוקיים. רבים מאזרחי ישראל כבר אינם חשים בנוח ללכת ברחוב לצד פלסטינים שנכנסו שלא כדין לתחומי ישראל.
הערכות הן שעשרות אלפים של ערבים (כארבעים וחמישה אלף) נכנסים שלא כחוק לתחומי ישראל. במערכת הביטחון אמנם רואים בחיוב את העובדה שפועלים ערבים יכולים לעבוד בישראל, אולם גם לשיטתם, קיים סיכון והפסד בכניסת השב”חים. סיכון מפני פיגועים לנוכח העובדה שהם אינם נבדקים על ידי השב”כ ואינם עוברים בידוק במעברים מסודרים. והפסד, כי כניסתם לא מתואמת מול מערכת הביטחון וכך נעדרת יכולת המיקוח מול אוכלוסיות ומשפחות ביהודה ושומרון בתמורה לאישורי עבודה בישראל.
עם תחילת המלחמה, ניסו במשרד השיכון להביא אלפי עובדי בניין מהודו, אלא שמתברר כי התכנית לא עבדה כמצופה. העובדים שהגיעו לא היו מוצלחים כל כך. ניסיונות נוספים להבאת עובדי בניין ממדינות נוספות נחלו גם הן כישלון. מסתבר שרבים מהעובדים הפוטנציאלים חוששים בעקבות המלחמה להגיע לישראל. בדומה לאלפי התאילנדים שנמלטו מישראל עם תחילת המלחמה, רבים בעולם חוששים להגיע לכאן.
לנוכח המצב המורכב ומתוך הבנה של נכוחה של המציאות, יצאו במשרד הבינוי והשיכון לקול קורא להבאת חברות קבלניות זרות לעבודה בישראל. הבאת חברות קבלניות זרות מהווה למעשה ייתרון עצום לענף הבנייה. החברות מגיעות לישראל לאחר שהוכיחו יכולות ואיתנות פיננסית במדינות אחרות לאורך שנים. הן מביאות לכאן את כל העובדים המקצועיים שלהם עם כלי העובדה ושיטות הבנייה שלהן כגוש אחד.
החברות מחויבות לטפל בכל הפן הארגוני של הבאת העובדים ולמעשה לוקחות אחריות מלאה על כל תהליך הבנייה מתחילתו ועד למסירת המפתח לקונה המאושר.
בתחילת החודש הקודם פרסם משרד הבינוי והשיכון קול קורא לחברות קבלניות זרות לצורך ביצוע עבודות בנייה לדירות למגורים בישראל. במשרד העבודה מתכננים להביא לישראל 10 חברות קבלניות זרות שאמורות לספק מענה לצרכי השוק ולהתמודד אל מול החוסרים של עובדי בנייה פלסטינים.
הערכות הן כי חברות הבנייה הזרות יוכלו לספק מענה לעשרה אחוזים משוק הבנייה למגורים עם בנייתן של לפחות 6,000 יחידות דיור בשנה. כמו”כ הכנסת החברות הזרות תפחית את התלות של ישראל בכוח העבודה הפלסטיני ותצמצם את כמות הפועלים הערבים המוכנסים לישראל.
במשרד הבינוי והשיכון הבהירו כי מדובר בניסיון “לייצר מענים מיידים לענף הנדל”ן, באמצעות הרחבת מספר חברות הביצוע בישראל, הרחבת מספר המדינות שמהן חברות יוכלו לגשת לקול הקורא, במטרה לשמור על הרציפות התפקודית בענף הבנייה”.
נכון לשנה הקודמת פעלו בישראל 11 חברות בנייה זרות, החברות בבעלות סינית (למעט אחת בבעלות טורקית). היוזמה הנוכחית של משרד העבודה נועדה ליצור פתרונות לטווח הזמן הבינוני שבסופו של דבר יעניקו לשוק את המענה הנדרש כדי שיוכל להתמודד עם המחסור בכוח עבודה פלסטיני.
במשרד הבינוי והשיכון מתכוונים לבחון את כלל החברות שיגישו מועמדות ולוודא כי יש להן ניסיון בין לאומי בבנייה באיכות גבוהה, יכולות ביצוע בטכנולוגיות מתקדמות ויציבות פיננסית. בקול הקורא נכתב כי “הביקוש לדירות חדשות בישראל נותר גבוה מאוד, ואל מול המצב המאתגר הנוכחי, ישראל חווה צורך מוגבר להגדיל את היצע הבנייה למגורים באפיקים שונים”
חשוב להסביר כי היוזמה הנוכחית שמקדם משרד הבינוי שונה במהותה מתכניות קודמות שנוסו בתחילת המלחמה. עד כה התבצעה עבודה על מנת להביא לארץ פועלים זרים שבאו כבודדים ולא תחת קבלן מסודר. כעת מתכוונים במשרד להתחיל להכניס לשוק חברות קבלניות עם יכולות ביצוע מוכחות שיהוו זרז משמעותי ופריצת דרך של ממש בשוק הבנייה למגורים.
ריאיון עם מנכ”ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן
בשיחה שקיימנו עם מנכ”ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן, ניסינו לקבל את תמונת המצב העדכנית אודות תכניות המשרד לפתרון מצוקת כוח האדם בענף הבנייה.
לאחרונה הוציא משרד הבינוי והשיכון קול קורא ראשון, במסגרתו יכולות חברות קבלניות זרות להגיש הצעות לקבלת היתרים לבנייה בישראל. במסגרת הקול קורא יכול המשרד לאתר את החברות הטובות והמובילות בתחום על מנת שיבואו לישראל ויאפשרו המשך רציפות תפקודית בענף. הרצון במשרד הוא להגדיל את מספר התחלות הבנייה באופן משמעותי ובמקביל לצמצם ככל הניתן את התלות בפועלים הפלסטינים שכניסתם לתחומי ישראל נשללה מתחילת המלחמה.
עד כמה המלחמה השפיעה להבנתך על קצב הבנייה למגורים?
“עד לפרוץ המלחמה”, מסביר המנכ”ל, “היו כמאה אלף עובדים פלסטינים בענף הבנייה, היו אישורים ל80,000 פלסטינים אולם מנתוני המתפ”ש עולה כי מתוכם רק כ-72,000 אישורים חולקו בפועל, מלבד הפועלים בעלי היתרי שהייה בישראל יש עוד עשרות אלפים שנכנסו בכל יום ללא אישור לעבודה בישראל”.
הערכות בישראל דיברו על בין עשרים אלף לארבעים וחמישה אלף פועלים שנכנסו לישראל ללא אישורים מידי יום. מתחילת המלחמה נסגרו המעברים ופועלים פלסטינים אינם מורשים עוד לעבוד בישראל. בהמשך הוחלט לאפשר לכמות מצומצמת ביותר להיכנס, היעדר פועלים מאושרים הביאה לעלייה בכניסת שב”חים מחד, ולירידה בכמות הפועלים מאידך. לא כולם מוכנים להסתכן במעצר ובכל ההשלכות של כניסה כשב”ח לתחומי ישראל.
“על מנת להתמודד עם כל החוסרים בתחום”, אומר מורגנשטרן, “הגדלנו מיידית את כמות העובדים הזרים שהורשו להיכנס לישראל. אם עד המלחמה פעלו בישראל 49 חברות כוח אדם בתחום הבנייה, כיום לאחר מאמץ רב הגענו לתוספת של יותר ממאה חברות חדשות הפועלות בארץ. מה שאומר שכעת יש מעל 150 חברות כוח אדם שמביאות פועלי בניין לארץ”.
“אם בעבר היו ממיינים בשנה כעשרים אלף פועלים ומתוכם הובאו לארץ רק כששת אלפים, השנה מיינו מעל 50,000 ומתוכם הגיעו לישראל מעל 25,000 עובדים”.
מנכ”ל משרד הבינוי והשיכון מוסיף כי ישנם מספר יתרונות בהעסקת עובדים זרים על פני הפלסטינים. מלבד היעדר החשש הביטחוני שכרוך בהכנסת פועלים מיהודה ושומרון, לדברי מורגנשטרן: “העובדים הזרים עובדים שעות ארוכות יותר מהפלסטינים, לפחות 30% יותר שעות. הם אינם צריכים לנסוע כל יום חזרה לכפר וגם איכות העבודה שלהם טובה יותר”.
“המקור השלישי של כוח האדם לענף, הוא הבאת חברות ביצוע זרות לישראל. הפעם הקודמת שמהלך כזה בוצע היה בשנת 2016, מהיום שיצא הקול קורא בזמנו לקח כשנתיים תמימות עד שהעובד הראשון נחת בישראל. לקח זמן לבדוק שהחברות עומדות בתנאי הסף, בדיקות נאותות וכל התהליך לקח כשנתיים”.
אולם לעומת מה שנעשה לפני שמונה שנים, מנכ”ל המשרד נחוש בדעתו להביא לשיפור בענף בתוך לוח זמנים קצר בהרבה. “אנחנו שמנו לעצמו מטרה להביא את חברות הביצוע לישראל בתוך שליש מהזמן שזה לקח בשנת 2016”.
למנכ”ל חשוב להסביר על ההבדלים בין חברות הביצוע לעובדים זרים שמגיעים דרך חברות כוח אדם: “בניגוד לחברות כוח אדם, שמביאות עובדים ומשבצות אותם לעבודה אצל קבלנים בישראל, חברות הביצוע מגיעות לארץ אחרי שקיבלו רישיון ג’ 5 מה שאומר שהן הופכות לחברות עם רישום קבלני כמו כל קבלן בישראל. כל חברה כזו יכולה להביא עד 1,600 עובדים, העובדים מגיעים על ידי החברה בצורה מאורגנת מבלי צורך במיונים שכן הם באחריותם”.
“חברות הביצוע מגיעות בצורה מסודרת לארץ, עוד לפני הגעתן מוגדרים להן פרויקטים ברורים לכל חברה, לכל פרויקט נקבע לו”ז ברור לפי חישוב זמן העבודה הצפוי לעבודה, בדרך כלל כל פרויקט שכזה לוקח כ-3 שנים. נוסף לכך החברות הללו מביאות איתן לישראל את שיטות הבנייה המתקדמות בעולם”.
“מלבד הבאת חברות ביצוע חדשות לישראל החליט משרד הבינוי והשיכון להאריך את זמן הרישיון לחברות שהגיעו לישראל בשנת 2018 ולהגדיל את כמות העובדים שלהן בעוד 5,000 עובדים חדשים. כך שלכמות הפועלים של 10,000 עובדים זרים בחברות הביצוע שהיו בישראל ערב המלחמה יתווספו עוד כ-5,000 פועלים חדשים ובסך הכל יעמוד מספרם על 15,000”
“הגדלת כמות הפועלים בחברות הביצוע הנמצאות בישראל סייעה בעקיפת בירוקרטיות מול מדינות זרות. כך לדוגמה כאשר סין החליטה להקפיא את ייבוא הפועלים לישראל בזמן המלחמה, החברות הצליחו בכל זאת להביא אלפי פועלים חדשים באופן עצמאי”.
לאחרונה שמענו על דחייה של המשרד בנוגע לתאריך האחרון להגשת הצעות של חברות קבלניות זרות, מה עומד מאחורי ההחלטה לדחות את התאריך להגשת הצעות?
“כאמור, שמנו לעצמנו ליעד לבצע את הבאת חברות הביצוע הזרות בתוך זמן קצר שיעמוד על כשליש מהזמן שארך התהליך בפעם הקודמת. עם זאת למרות שרצינו שההגשה תהיה בחודש הזה, עדיין דחינו אותו בכמה שבועות כדי שנוכל להביא כמה שיותר עובדים, נתנו זמן ממושך יותר לשלב השאלות של החברות, עשינו שני וובינרים עם חברות מהעולם, עשרות חברות השתתפו בכל וובינר, חברות מאסיה, מאמריקה וממערב ומזרח אירופה. השתתפות החברות בשיחות העניקו לנו אינדיקציה על ההתעניינות הרבה בקרב החברות. קיבלנו מאות שאלות הבהרה מעשרות חברות, כל זה מאשר שהקול קורא הוא מעניין ואטרקטיבי”.
“חלק מהתשובות נוגעות למשרד החוץ, לרשות האוכלוסין וההגירה, אנחנו במלחמה ובתקופת חופשות, בעקבות כך הארכנו מעט את הזמן דבר שצפוי להרחיב את כמות החברות שיגשו לקול קורא. לאחר מכן נוכל לבחור מתוכן את הטובות ביותר כדי להעניק מענה לצורך הקיים בישראל”.
האם אתה יכול להתחייב ולומר כי התאריך שנקבע ל-25.09.2024 הוא התאריך האחרון והסופי בהחלט?
מנכ”ל משרד הבינוי והשיכון ברור ונחרץ בתשובתו כי לא תהיה דחייה נוספת. “אני מתחייב שבנסיבות הקיימות התאריך לא יידחה. בסוף אנחנו במלחמה ולא ניתן לצפות תמיד כל אירוע מראש. אולם לנו אין כל כוונה לדחות את זמן הקול קורא שוב”.
מה יקרה אם לא ייגשו מספקי חברות לקול קורא הנוכחי, גם אז לא תהיה דחייה?
“לא תהיה דחייה נקודה. יש טענות שתנאי הסף שהצבנו לא מספיק מאפשרים ושאולי יש חברות שלא ירצו לגשת בתנאי האלו, חשוב לומר באופן ברור: גם אם יגשו לקול קורא רק חברות בודדות אנחנו לא נעצור. נסיים את הקול קורא הנוכחי, נבחר בחברות שעומדות בתנאי הסף, ומיד לאחר מכן, עוד טרם הגעת החברות לישראל, נוציא קול קורא חדש לחברות נוספות על פי הצורך. גם את הדחייה הזו אישרתי בלב כבד”.
מתי יודיע המשרד למתמודדים במכרז כי הם זכו ועליהם להתחיל להתארגן לעבוד בישראל? כל עוד אין הודעה כלום לא מתחיל בעצם, החברות לא מתניעות את ההליך להתחיל לעבוד בישראל.
“עם סיום ההגשות יחל השלב של הבדיקות לחברות שהגישו הצעות, KPMG זאת החברה שמלווה אותנו, את המשרד, זאת חברה עולמית, היא במהלך חודש אוקטובר תעשה את הבדיקות לראות מי עומד בתנאי הסף, יהיו השלמות מסמכים ובסוף חודש אוקטובר או תחילת נובמבר החברות אמורות לקבל תשובות”.
“ההודעה לחברות לא תדחה, הארכת הזמן של הקול קורא בשבועות בודדים זאת הדחייה היחידה, אחר כך חברות מקבלות חודש עד חודשיים התארגנות כדי להגיע לפה, כך שלקראת סוף שנה, דצמבר, ינואר, אנחנו אמורים לראות פה כבר את העובדים נוחים במדינת ישראל”.
האם בהזדמנות זו לאחר חודשים של דחיות מתחילת המלחמה, המשרד יכול לבשר לעם ישראל כי כבר בשנת 2025 יהיו בשורות טובות בענף וחברות זרות יתחילו לעבוד בישראל על אלפי יחידות דיור?
“כן, כן. בהחלט. נכון, אמרתי, שליש מהזמן שלקח בפעם הקודמת, זה אתגר גדול, כשאתה מצמצם לוחות זמנים ולוקח את האתגר, אתה מסתכן בדחייה, אבל אנחנו לא רואים כרגע עוד דחייה, אולי התחייה הראשונה ששאלת עליה, קרתה בגלל זה, ועדיין עשינו את זה בשום שכל, אנחנו מאתגרים את עצמנו לעמוד ביעדים האלה, ואנחנו שמחים לראות שאנחנו מצליחים לעשות את זה”.
“גם את כל תהליך הבדיקה בעבר, והצגנו את זה גם כן לחברות שפגשנו אותם בוובינארים, תהליך הבדיקה היה פעם ידני, העברת מסמכים, היום יצרנו כובץ דיגיטלי שהם מזינים אליו את המסמכים, חלק מהדברים שהם בינאריים, הם נבדקים אוטומטיים, זאת אומרת, הכנסנו אוטומציה לתהליך בשביל לקצר את לוחות זמנים, פעם הקודמת זה לקח חודשים ארוכים, האתגר הגדול שלנו היה, לפני שיצאנו בקול קורא, זה לעשות את השיעורי בית יחד עם KPMG, איך אנחנו מקצרים את משך הבדיקה, נתונים פיננסיים ועוד דברים כאלה ואחרים, מבחן התוצאה יהיה לנו בנובמבר”.
אם נסכם את הדברים, אתה אומר, יגיעו לפה עשרת אלפים עובדים במסגרת חברות ביצוע ועוד הבאתם עוד כמות של עובדים במסגרת חברות כוח אדם וזה אמור לתת מענה למצוקה ולחוסר בידיים עובדות, אתה חושב שתצליחו לבלום את מחירי הדיור?
“אנחנו רואים את המגמה שהתחילה בשלהי שנת 2023 של ירידה אפילו במחירי הדיור, אנחנו בוודאי רואים את הבלימה של עליית מחירי הדיור, גם במדד האחרון דירות חדשות עדיין נמצאים בירידה קלה. אנחנו בוודאי רואים את המגמה שהיא לא אותה מגמה שראינו פה בשנים 2020-2022, את אותה מגמה אנחנו לא רואים”.
“אנחנו רואים שכחלק ממהלך הרבה יותר גדול מהנושא של עובדים זרים, הבאנו מיליארדים, הבאנו החלטה בשנת תקציב כמו 2024 במלחמה של למעלה מ-2 מיליארד שקל תקציבים לנדל”ן. אנחנו רואים איך השקענו מיליארדים בסבסוד, אף מכרז לא נכשל בהגדלת ההיצע בחצי שנה האחרונה, לא בדימונה ולא בבית שאן”.
“אנחנו מצליחים לתמרץ רשויות מקומיות להוציא שיווקים גדולים במאות מיליוני שקלים, אנחנו נשווק השנה מבחינת ההיצע יותר ממה ששיווקנו ב-2023 עם כל המלחמה. אנחנו עומדים היום על למעלה מ-30 אלף, תמיד הרבעון האחרון הוא הרבעון החזק ביותר בכל שנה, אנחנו הגענו לחציון השנה עם ירידה של כמה אחוזים בודדים לעומת שנה קודמת, אנחנו מצליחים להשלים את הפערים האלה בכל יום שעובר”.
“אנחנו מצליחים להדביק עם ההיצע את הביקושים, חשוב לזכור שעם כל המחזור בעובדים, יש פה 180 אלף יחידות דיור בבנייה ו-65 אלף התחלות בנייה חדשות, כשהצורך המשקי הוא 60 אלף. הדברים האלה ביחד, אנחנו ודאי לא צופים פה עליית מחירים, אנחנו רואים את המגמה הזו נמשכת”.
“לסיכום, אנחנו עושים מאמצים רבים להגדיל את היצע הדיור ולייצב את מחירי הדירות. אנחנו מקווים שהמהלכים האלה, יחד עם הבאת עובדים זרים נוספים, יעזרו לענות על הצרכים של שוק הדיור בישראל”, אומר המנכ”ל יהודה מורגנשטרן.
“אם אנחנו נמשיך לעשות את אותן פעולות כמו שאמרתי, שחיקת ערך הקרקע, הגדלת הסבסוד, פיתוח הקרקע והגדלת ההיצע, עבודה מול הרשויות המקומיות, אנחנו רואים את אותה מגמה של דירות חדשות נמשכת. יש פה אפקט בסוף, של רבעון אבוד בשנת 23, את הרבעון של המלחמה, הייתה איזושהי עצירה כתוצאה מהמלחמה, אבל אני חושב שזה גם המדדים האחרונים שאנחנו רואים את השינויים, זה אפקט המלחמה ולא שינוי מגמה של מחירי הדיור”.
ריאיון עם המנכ”ל הקודם של משרד הבינוי והשיכון אביעד פרידמן
מנכ”ל משרד הבינוי והשיכון לשעבר אביעד פרידמן ממעט להופיע ולהתראיין בתקשורת הישראלית מיום פרישתו. עם זאת כשפנינו אליו כדי שיביע את עמדתו בנוגע למשבר בענף הבניין הוא ניאות להתראיין לראשונה לחדשות JDN ובראיון בלעדי שקיימנו עמו הוא עומד על חשיבות קידום הבאת חברות קבלניות ועובדי בניין זרים מחו”ל. לדבריו, אם המשבר בענף לא יטופל במלוא הרצינות ובמהירות, ישראל תמצא את עצמה במשבר גדול שייצור עליות מחירים משמעותיות בתחום קניית הדירות למגורים.
איך אתה מסביר את עליית המחירים בשנה האחרונה בתחום הדיור?
“מאוד פשוט יש פחות היצע, הביקוש לא ירד מהתקופה של טרום המלחמה. בנוסף לביקוש הגובר כבשגרה, קיימת דאגה גדולה בקרב הציבור שההיצע לא יגדל בקרוב. לכך יש להוסיף את אלפי המפונים מהצפון ומהדרום שמעמיסים עוד על הדירות בשוק. לסיום, אזכיר גם את עליית תשומות הבנייה, הכל מתייקר וחייבים לעשות עם זה משהו”.
כמי שהיה עד לפני כשנה מנכ”ל משרד הבינוי והשיכון, יודע אביעד להצביע על מגמה מדאיגה של ירידה בהתחלות הבנייה, לדבריו בשנת 2021 ו-2022 היו מעל מאה אלף התחלות בנייה בשנה, לעומת זאת ב-2023 הייתה ירידה של כעשרים אחוז, וככל הנראה בשנת 2024 שטרם הסתיימה נראה ירידה נוספת בכמויות.
אחד הגורמים המשפיעים באופן דרמטי על הקבלנים בישראל הוא העדר פועלים. אביעד פרידמן מסביר בשיחה שקיימנו אתו כי החוסר בעובדי בנייה פלסטינים מתחילת המלחמה מקשה על קבלנים לגשת למכרז, כמובן שכפועל יוצא מכך גם יזמים מנועים מלקדם פרויקטים של בנייה עבור הציבור.
גם בגזרה הכלכלית ישנם משתנים שמשפיעים השפעה ישירה על עליית המחירים. אביעד מצביע כדוגמה על הריבית הגבוהה במשק שלא עומדת לרדת בטווח הנראה לעין לאור עלויות המלחמה, האינפלציה הגבוהה בישראל גם היא לא מיטיבה עם המצב, ובנוסף לכל זאת יש להזכיר כי מדינת ישראל עדיין בלי תקציב מסודר לשנה הבאה.
עד כמה ניתן לתת לממשלה הנחה של ‘נסיבות מקלות’ בעקבות אתגרי המלחמה?
אביעד, המנכ”ל לשעבר, ממעט להתראיין, בשיחה אתנו הוא מבקש להימנע מהטחת ביקורת בממשלה ובדרג המקצועי במשרד. “אני בטוח שמחליפי עושים את המקסימום שהם יכולים. יש קושי גדול עם מחסור של עובדים בישראל, אבל הם חייבים לעבוד בכל הכוח על מנת לפתור את המשבר הזה”.
“לא ניתן לחכות עם זה לסיום המלחמה”, מבהיר אביעד, ומוסיף: “כבר עכשיו יש עלייה במחירי הדיור שנבלמו בשנה שעברה, עם סיום המלחמה צפויה עלייה גדולה עוד יותר. צריך לקחת בחשבון שתתכן עלייה משמעותית של יהודים מרחבי העולם עם סיום המלחמה. על זה יש להוסיף חלק מתושבי הצפון והדרום שייתכן ויחליטו לעבור למרכז הארץ בעקבות מה שחוו. כל אלה יעמיסו מאוד על משק הדיור במרכז הארץ. חייבים להיערך לכך כבר היום”.
“אני לא בית משפט, לא מעוניין לחלק ציונים לממשלה, יש תירוצים וסיבות בלי סוף, אבל אי אפשר לחכות עם זה. ככל שזה נמשך המחירים עולים והמצוקה גוברת”.
מה הפתרון המידי שהממשלה צריכה לדעתך לעשות על מנת לפתור את המשבר בענף הבנייה למגורים?
“הפתרון הראשון והמיידי”, אומר אביעד, “על המדינה להביא מספר חברות קבלניות של עובדים זרים, אם כבר כעת יש חוסר של 100,000 עובדים זרים, צריך להביא אלפי עובדים רבים ככל הניתן. בנוסף יש להתאמץ ולהביא עובדי בנייה בכמויות בצורה שתוודא שאלה עובדים מיומנים”.
“כל עיכוב בקידום הבאת החברות הקבלניות והעובדים הזרים תוקע את השוק”, מבהיר פרידמן. “בנוסף לכך העובדה שאין עובדים זרים בצורה מספקת גורמת לתופעה חמורה של כניסת אלפי עובדי בנייה פלסטינים ללא אישורים. הקבלנים שנתונים במצוקה מביאים כמויות של שב”חים. בכך הם מסכנים את שלום הציבור שברחובות הערים השונות מסתובבים אלפי פלסטינים שלא עברו כל בידוק ביטחוני”.
מלבד ההשפעות העתידיות על המשק, פרידמן טוען כי כבר כיום עובדים שנמצאים בענף מנצלים את מצוקת הקבלנים ודורשים תשלום גבוה יותר עבור שעות העבודה שלהם. “כל דחייה כזו משפיעה על המחסור ומובילה לעליית מחירים. כתוצאה מזה העובדים הזרים רוצים יותר תשלום” אומר פרידמן.
האם לדעתך הבאת חברות קבלניות זרות יפתור או יצמצם את המשבר?
מנכ”ל המשרד הקודם זהיר בדבריו, הוא נמנע מלפזר הצהרות חסרות כיסוי. כמי שבזמנו בתפקיד הצליח ב”ה להביא לבלימת עליית המחירים ואף להוזלה ניכרת וכל זאת באמצעות שיווקים והתחלות בנייה רבות, הוא שוקל את מילותיו ומסביר כי הפתרון אינו מורכב מהחלטה אחת בלבד: “הפתרון מורכב מהרבה חלקים, צריך להביא עוד הרבה עובדים זרים, להגביר את כמות השיווקים, ולהביא כמה שיותר חברות קבלניות שייכנסו לעבוד בענף כמה שיותר מהר”.
“הדבר הזה צריך להיות בראש מעייניהם של אנשי האוצר, של אנשי משרד הבינוי והשיכון ומעל כולם זה תפקידו של ראש הממשלה. נדל”ן זה קטר חשוב במשק”.
מבחינה ביטחונית עד כמה העובדה שהעובדים בענף יגיעו ממדינות זרות ולא משטחי יו”ש מהווה ייתרון למדינה?
אמנם אביעד פרידמן אינו מומחה ביטחוני, אולם בכל זאת הוא מוצא לנכון להתייחס לשאלה מניסיונו רב השנים. לדבריו: “מי שמחזיק ומעסיק שב”חים מסכן את שלום הציבור, זה פשוט מסוכן. הם לא עוברים שום בידוק ביטחוני במעברים כי הם חוצים את הגדר במקומות שונים. מלבד זאת מערכת הביטחון מאבדת כאן קלף מיקוח חשוב מאין כמוהו. עד היום יכלו שב”כ ומערכת הביטחון לעשות שימוש בהתניית אישור העבודה בהתנהגות של הפועלים על פי החוק וללא מעורבות בטרור, כיום גם זה נעלם וחבל. הערכות מדברות על עשרות אלפי שב”חים שנכנסים בכל יום. להביא עובדים זרים זה לא פריווילגיה זה צורך חשוב למדינה”.
לאחרונה הודיע המשרד על דחייה במועד ההגשה של ההצעות של החברות הזרות, מה לדעתך עומד מאחורי ההחלטה?
“אני לא יודע מה עומד מאחורי זה, אבל צריך להבין שכל דחייה כזו לא טובה לשוק, עכשיו דחו בשלושה שבועות, אח”כ ידחו עוד קצת ואז זה כבר יידחה לאחרי החגים ובסוף נסיים את שנת 2024 בלי פתרון רציני לבעיה. אסור שזה יקרה”.
“זה יגרום למחסור, המחסור יגרום לעליית מחירים משמעותית בשוק. שיעור ראשון בכלכלה. היצע וביקוש”.
מה תהיה ההשפעה של דחייה נוספת בקידום המכרז על היזמים ועל ענף הבנייה בכלל?
אביעד פרידמן נחרץ ונחוש בדעתו כי אין מקום לשום דחייה בפתרון משבר הדיור וענף הבנייה: “יש דברים שניתן להבין שהם נדחים כתוצאה מהמלחמה, עם הדבר החשוב הזה לא ניתן לחכות בשום פנים ואופן”.
“העובדה שעדיין אין פועלים לתחום הבנייה גורמת לקבלנים להעסיק שב”חים שכאמור מסכנים את הציבור, עובדים פחות טוב, וגם גורם לעליית המחיר של העובדים הזרים שכן נמצאים בישראל, כי הם רואים שיש מחסור בידיים עובדות”.
חשוב לזכור כי חברות זרות שיגיעו לישראל, מביאות איתן את אלפי העובדים שלהן יחד עם הציוד ותורת הבנייה המתקדמת של החברה. ישנה עדיפות גדולה מאוד להבאת חברות קבלניות זרות על פני ייבוא של עובדי בנייה בלבד. כל הניהול והסדר ויעילות העבודה גבוהה יותר כאשר מדובר בחברה מסודרת שמגיעה לכאן כמקשה אחת משומנת ומיומנת.
בסיום הריאיון החשוב עם המנכ”ל הקודם של המשרד, חשוב לאביעד להבהיר כי “להביא חברות זרות ועובדים זרים זה לא מותרות, זה פיקוח נפש. המדינה חייבת לטפל בזה. יש דברים שבהם באמת לא ניתן להתקדם, לדוגמה ההתייקרות בחומרים כתוצאה מהבעיה בנמלים זו מצוקה אמיתית. כאן יש נושא שתקוע נטו בגלל בירוקרטיה. חייבים לטפל בזה עכשיו ולהביא כמה שיותר חברות זרות ועובדים זרים לישראל כמה שיותר מהר”.
“אם לא יהיו חברות שיגיעו לכאן, ולא יהיו ידיים עובדות, אנחנו נהיה בבעיה קשה. גם אם יצליחו להביא את כל העובדים והחברות הזרות לא בטוח שנצליח להוריד את המחירים. אבל חייבים לעשות כל מה שאפשר על מנת לפחות למנוע את עליית המחירים שבפתח”, מסיים אביעד פרידמן.
כיום כבר ישנן כעשרה חברות זרות הפועלות בישראל, האישורים שניתנו להן בשנת 2016 היו להיתר עבודה בישראל לאורך 8 שנים. לחלקן הוארך ההיתר עד לסוף שנת 2029. על פי הערכות בחברות הזרות הפועלות כעת בישראל מועסקים כ-10,000 עובדים.
לעומת זאת בקול הקורא הנוכחי מוצע כי החברות שיזכו במכרז יקבלו היתר עבודה בישראל לתקופה של 5 שנים, כאשר בנוסף המשרד יוכל להאריך עוד את שהותן בישראל בשלוש שנים נוספות.
בנוסף, במשרד הבינוי והשיכון מודיעים מראש כי ייבחנו אפשרות להגביל את כמות החברות שיקבלו היתר לעבוד בישראל ללא יותר מ-3 חברות קבלן מאותה המדינה. החברות הזרות שיזכו במרכז יהיו רשאיות לבנות בישראל בנייני מגורים ולנהל פרויקטים של בניה למגורים כגורם האחראי על כל ההיבטים ההנדסיים והביצועיים של הפרויקט.
הקול קורא שפרסם המשרד, קובע את הליך בחירת החברות הזרות אשר יכללו במאגר, לרבות תנאי הסף, הקריטריונים שעל המציעים לעמוד בהם ותנאי הזכייה, התנאים שבהם יהיו החברות רשאיות לבצע עבודות בנייה למגורים בארץ ואת מודל הפיקוח והבקרה על עבודתן. בכוונת המשרד לבחור עד 10 חברות זרות אשר ייכללו במאגר.
