מהיועצת המשפטית – לממשלה / דעה

אתמול הוגשה עתירה לבג”ץ כנגד מינויו של נציב שירות המדינה, אמנם טרם נבחר או מונה איש, אך העתירה מנסה לקבוע מראש כי הממשלה אינה יכולה למלא את התפקיד, ומי שצריך לעשות זאת היא “וועדת מינויים”.

פרטי הסיפור עשויים לשעמם את הקוראים שאינם משפטנים, אך כדאי בכל זאת להתאמץ לקרוא את השורות הבאות, כי זו דוגמה מצוינת להפיכה המשטרית המתחוללת כאן מזה עשוריים, ואשר אנו כעת בשיאה, בראשות היועמ”שית, כדאי שנדע את השיטות השקטות איך הם פשוט מרוקנים את רצון העם או רובו, ומעבירים את משקל הכח לידי מיעוט שלעולם לא נבחר ולא ייבחר.

ובכן, נציבות שירות המדינה הינה מערכת בעלת כח ועצמה, הכפופה למשרד ראש הממשלה, לאיש שעומד בראשה יכולת להחליט למשל על העסקתם של קרוב למאה אלף עובדי מדינה, הוא גם צריך לתת את החותמת הסופית למינויים חשובים, וחשוב מאוד לכל ממשלה שהוא יזרום איתה ולא להיפך.

הדרך למינוי הנציב הינה פשוטה, בחוק (סעיף 19 לחוק שירוה”מ מינויים) כתוב כי “הממשלה תמנה נציב שירות המדינה…פטור מחובת מכרז… תפורסם ברשומות”, זהו, כל מה שהממשלה צריכה לעשות הוא להודיע מי הנציב והוא יכול להתחיל לעבוד. עד כאן החוק.

במשך השנים התפתח נוהג שאינו מחויב חוקית, ולפיו המינוי כפוף להסכמת וועדת המינויים הבכירים, יש דבר כזה והוא גוף שמאשר – או לא מאשר – מינויים שהממשלה מעוניינת לבצע. לדוגמה: רמטכ”ל, ראש מוסד ועוד הרבה מינויים כאלו, אגב רק בשבוע שעבר פסלה הוועדה את מינוי המפכ”ל שבן גביר חפץ ביקרו.

כמובן, זה מעצבן שנבחרי הציבור צריכים לבקש רשות מוועדה, אשר מורכבת מאנשים שונים שאינם מייצגים כלל את פסיפס העם (אין שם למשל ימני אחד [מלבד הנציב היוצא, שהיה פעם יו”ר המפד”ל] וכמובן לא חרדי או ערבי), אך זה מה יש ולזה התרגלנו.

מה שהתחדש כעת, זה שכבוד היועמ”שית (שהיא בעצמה נבחרה בהליך כזה) רוצה להפוך את היוצרות, כלומר הוועדה תחליט מי יהיה הנציב, והממשלה רק תוכל לאשר כחותמת גומי את המינוי. בתכל’ס זה אומר שהוועדה הזו, ודומותיה, מנהלים את המדינה במקום הממשלה.

הכיוון הוא שקוף וברור: כך יוכל השמאל להמשיך את השלטון באמצעות מינוי אנשים “נאורים” לתפקידים בכירים, שבהם מחליטים על מינויים לרבבות תפקידים אחרים, וכך תוכל רוח השמאל הנאור להמשיך ולנהל כאן את המדינה.

ראש הממשלה, כמה מפתיע, לא נכנע הפעם לתכתיבי הגברת בהרב-מיארה, ובתגובה היא הודיעה שהיא לא תגן על החלטתו בבג”ץ, צעד שהיא נוקטת בו על בסיס יומיומי בעוד קודמיה חלו בסילודין בטרם נקטו בנשק-יום-דין זה.

ואכן, אתמול הוגשה עתירה בידי הסתדרות העובדים, מה הקשר הסתדרות? רשמית, כי הנציב אחראי על עובדים, ועובדים שייכים להסתדרות. מעשית, כי אותה הסתדרות הוציאה שעה לפני העתירה הודעה נגד נתניהו (שהתגאה ביכולת המו”מ מול החמאס, וציין בטעות מצערת כי יש לו ניסיון מההסתדרות) התוקפת אותו אישית ואת יכולתו לנהל את המדינה. כלומר, ההסתדרות היא חלק מאותם שפויים שחייבים לנהל את המדינה במקום רצון רוב העם.

אגב, לפני עשור וחצי הוגשה עתירה דומה לחלוטין ( בג”ץ2699/11) ונדחו על הסף, אך כמובן שאין הדבר שונה, כי היום קידשו כל הגורמים הנאורים מלחמה ברצון הרוב הלא נאור, ולכן הפעם אין לצפות כמובן מאליו כי בג”ץ לא יכפה שוב על את רצונו על רצון רוב העם.