מהמר על כל הקופה: מה עובר על ח”כ איתמר בן גביר? / פרשנות

24 שעות בלבד נותרו עד לפתיחת הקלפיות והקרב על כל קול, מעולם לא היה כזה דרמטי.

סקרי דעת הקל האחרונים שהותרו לפרסום, הראו על שוויון בין גוש הימין באופוזיציה הנוכחית, לקואליציה בתוספת רע”מ וחד”ש-תע”ל, כשראש ממשלת המעבר יאיר לפיד מאשש זאת בקולו ומבהיר לפעיליו: “מנדט אחד הוא שיכריע” בין הקמת ממשלה בראשותו, לממשלה בראשות נתניהו. מה שאומר, כי לפיד מתכוון להשתמש בדרך זו או אחרת במפלגות הערביות לצרכי הקמת ממשלה בראשותו.

תרחיש האימים הזה הוא לא מופרך ומצביעי הימין, זעים באי נוחות כל אימת שהם רק מעלים אותו על דעתם. הספיקה להם שנה וחצי, ואין צורך בעוד ממשלות קבועות או מעבר מן הסוג הזה. גם יוקר המחיה חזר לארצנו – לביקור אחרי תקופה של כלכלת בחירות – עם ההודעה על עליית מחירי הדלק מיד לאחר יום הבוחר. מזכירה לכולם כי יוקר המחיה עוד כאן, וביטול מס הבלו שנכון ללפני הבחירות, לא בהכרח נכון לאחריהן.

במהלך הימים האחרונים חלה התעוררות בימין על כל פלגיו. אם בציבור החרדי היו מי שדיברו על שאננות, בימים האחרונים התהפכה המגמה. הקמפיינים של המפלגות החרדיות עובדים היטב, ועוד ועוד קהלים מצופפים שורות לטובת המפלגות החרדיות ומי שלא טוב לו ש”ס, יכול להצביע יהדות התורה וכן להיפך. העיקר לא לוותר על כל קול.

דווקא הזירה בה לא שומעים על יותר מידי פעילות תקשורתית, היא מפלגתו של יושב ראש האופוזיציה בנימין נתניהו. הליכוד. אבל זו הבעיה הקטנה של נתניהו, הבעיה הגדולה היא, איך לא, הכוכב העולה של מערכת הבחירות הנוכחית: חבר הכנסת איתמר בן גביר.

האחרון חורך את האולפנים, מתראיין בכל תכנית אפשרית ומספק כמעט בכל תכנית כותרת אחרת. כמות הספינים שהוא מייצר, יכולה להילמד עוד שנים רבות בבתי הספר למשחק ולתקשורת, אבל בינתיים זה עובד לו לא רע. במהלך השבועיים האחרונים, הקמפיין המאיים מפני הקמת ממשלה עם גנץ, תופס תאוצה, ומספר המנדטים כבר הגיע לרף 15 המנדטים (סקר ישראל היום, האחרון שלפני הבחירות הנוכחיות), בעוד מפלגת הליכוד, היא זו שיורדת לשפל שלא זכור מאז 2015, בהם זכה נתניהו ב-30 מנדטים.

אם במערכות בחירות קודמות, איום הקשית של נתניהו, היה לאימת המפלגות, הרי שבמערכת הנוכחית נראה כי הספל עצמו סדוק, והקשית כבר מזמן איננה. ליתר דיוק, היא משמשת עבור הצד השני.

וכאילו כל זה לא מספיק, אמש כינס יו”ר עוצמה יהודית, חבר הכנסת בן גביר, מסיבת עיתונאים ובמהלכה הכריז כי ידרוש את התיק לביטחון פנים. בן גביר, כעורך דין ממולח וכחבר כנסת מן המניין, יודע שאחד התפקידים הכי לא ביצועיים, שקברו את כל מי שהחזיק בתפקיד, הוא המשרד לביטחון פנים. די להביט בעמר בר-לב ולהבין את משמעות התיק, בו לשר אין כמעט כל משמעות, חוץ מלומר כן, לכל גחמה משטרתית.

אבל למרות הכל בן גביר הציב לעצמו את היעד שבשמאל דיברו עליו כתרחיש אימים, והוא עמידתו בראשות המשרד הזה שכאמור אוכל את שריו. לבן גביר יש תכניות מרחיקות לכת, אבל התכנית הלא רשמית היא הבאת מנדט נוסף למפלגת הציונות הדתית, שהזינוק שלה בסקרי דעת הקהל, נרשם רק לזכותו של בן גביר.

מה שפחות מעניין לכאורה את בן גביר, אלו ההשלכות מההצהרה. עבור טיבי, עודה וחבורתם, ההכרזה של בן גביר היא כמו טל תחייה. אחרי שמערכת הבחירות נמנמה שם עד לימים האחרונים ממש, המגמה התהפכה, בניסיון לבלום את בן גביר ואולי גם להעביר את מפלגת בל”ד מעבר לאחוז החסימה.

קודם להצהרה על התיק לביטחון פנים, בן גביר היה בעיצומו של קמפיין על החוק הצרפתי שיאושר רטרואקטיבי, ובכך יבטל או לכל הפחות יקפיא את משפטו של בנימין נתניהו. האחרון הצהיר שוב ושוב על יוזמות מן הסוג הזה, כי אין לו צורך בהן. הוא אפילו הסביר עד כמה הוא מעוניין בהמשך התנהלות המשפט, אבל בשמאל על כל שלוחותיו חוגגים מכך.

נתניהו שומע את ההכרזות של בן גביר והוא לא יודע מה לעשות עם עצמו. אם יצא נגד בן גביר, הוא עלול לגרום לתופעה הפוכה של מצביעי ימין שיסבירו לעצמם שהנה שוב נתניהו מתחמק מבן גביר ולכן צריך לחזק אותו, ואילו אם לא יצא נגדו, חלומותיו להביא קולות של ימין רק, ייגנזו באופן סופי.

המהלכים של בן גביר מעוררים עליו ביקורת קשה בחדרי חדרים במערכת הפוליטית מימין, והיא נעה מ-“חוסר אחריות” ועד אישומים מפורשים יותר כאילו בן גביר מעוניין להגיע לתוצאה שמפלגתו גאה בה, גם אם תתקבל תוצאה קשה לימין.

בן גביר עצמו לא מבין על מה המהומה, מבחינתו הוא היחיד שמצליח להביא קהלים חדשים, אבל בליכוד כבר מתחילים לאבד את הקשב ורומזים כי יתנגדו להעניק לו את התיק המדובר, במידה וירכיבו את הממשלה.

לאיום הזה כמובן אין כל משמעות, כי הרי נתניהו לא יפספס את ההזדמנות להקים ממשלה, גם אם לשם כך יצטרך למנות את בן גביר לשר לבט”פ, אבל הם מקווים להעביר בכך את המסר לבן גביר: עד שאתה מדבר על תיקים, כדאי שתתעסק בשאלה האם יש לנו בכלל סיכוי להרכיב ממשלה. בינתיים, גוש השמאל – ערבים מתעורר בהמוניו, והסיכויים הללו, הולכים וקטנים.

“בסוף בסוף, בן גביר יכול אולי לשאוב קולות ממפלגות גוש הימין, אבל גם להבריח את מי שעוד חשב להצביע למפלגות שישתפו איתו פעולה” מאשים גורם בליכוד, “והתואר היחיד שישאר לבן גביר, הוא המועמד בעיני עצמו לתפקיד השר לבט”פ. אם זה מה שהוא רוצה, אז שימשיך כך”.

את התשובה לשאלה מי צדק בניתוח לפרשנות שלו, נדע רק אחרי סגירת הקלפיות, אבל ההימור של בן גביר, הוא הימור על כל הקופה.