כִּיפוּפֵי יָדַיִם בֵּין הַמַּפְכָּ”ל
לְבֶן גְּבִיר, הַשַּׂר הַמְּיֹעָד,
‘אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִי קַל…
אֲבָל שֶׁיִּהְיֶה כָּאן בִּטָּחוֹן אנִּי בְּעַד’!
הַמֶּמְשָׁלָה עוֹד לֹא הֻרְכְּבָה
בְּלִיץ חֻקִּים בַּמְּלִיאָה…
מְקַוִּים שֶׁבַּסּוֹף הִיא תִּהְיֶה טוֹבָה
וְתַחֲזִיק קְצָת יוֹתֵר מִשָּׁעָה…
לַפִּיד וַחֲבֵרָיו כְּבָר נִלְחָמִים
יוֹצְאִים לַצְּמָתִים וְצוֹעֲקִים,
דּוֹאֲגִים לָעָם. הֵם טוֹבִים וּתְמִימִים
שָׁכְחוּ מַהֵר אֶת כָּל הַנְּזָקִים…
בֵּנְתַיִם, כְּשֶׁהַמַּשָּׂא וּמַתָּן תָּקוּעַ
מַדְלִיפִים קְצָת מֵהַחֶדֶר בִּפְנִים,
‘אֵין חַשְׁמַל בְּסוֹפֵי שָׁבוּעַ’
‘הַכֹּל לַחֲרֵדִים’. אוֹמְרִים הַלֵּיצָנִים.
מַכְפִּילִים אֶת שְׂכַר הָאַבְרֵכִים
דִּירוֹת בְּשֶׁפַע רַק לְלוֹמְדֵי תּוֹרָה..
כָּל שַׁבָּת תְּהֵא שַׁבָּת מְבָרְכִים
וּבְחֹק תֵּאָסֵר כָּל עֲבֵרָה…
וּלְוַאי וּמַשֶּׁהוּ יִשְׁתַּנֶּה
גַּם כְּשֶׁהַיָּמִין מָלֵא מָלֵא!
וְאִלּוּ לֹא יִנָּתֶן אַף מַעֲנֶה
מַמָּשׁ מַמָּשׁ לֹא נִתְפַּלֵּא…..