נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק, הגיב להפגנות הימין שנערכו מול ביתו ביום רביעי ואמר שזו זכות המפגינים להפגין. הוא זה שהגן על הזכות הזו יותר מכולם ועודד את מימוש הזכות הזו בעת הצורך. אך פה “נחצו קווים אדומים” לדבריו, נאמרו דברים שאינם אמורים להיאמר בדמוקרטיה. משפטים המכניסים אנשים תחת הכותרת של נאציזם, אינם מתקבלים על הדעת, בוודאי כאשר מציעים לשים אותו בפני כיתת יורים גרמנית. כדי שלא נחשוב שחס ושלום הוא מתחרט על מהלכיו להגדלת כוחו של בית המשפט בצורה לא פרופורציונלית, הוא דאג לומר שהוא גאה במקום שאליו הגיע ועל כך שהפך לסמל, אפילו שאצל מתנגדיו, הוא סמל שלילי מאוד (בלשון המעטה).
מה לא נאמר עדיין על האיש הזה. אהרן ברק הפך בעיני רבים לסמל של עריצות, לסמל של גאווה לא מווסתת ולסמל של זלזול ברצון האזרחים. מבחינתו, טוב היה אם בית המשפט פשוט יחליט, ‘מרישא ועד גמירא‘ איך המדינה צריכה להתנהל וכולם פשוט יחיו על פיו. אבל למה לעבוד קשה, למה לעשות עבודה שחורה, עדיף לתת לכנסת לחוקק ולעשות את כל העבודה הסיזיפית והם שם ב‘מגדל השן‘ יחליטו מה סביר ומה הגיוני.
מה שיותר גרוע בעיני רבים ממתנגדיו, זו התמימות המעושה והשדר שאינו מבין כלל על מה הסערה, הרי בית המשפט כל כך מטיב עם תושבי מדינת ישראל, הוא מחזק את בטחונם ומציל אותם מהכוחנות של אלו הרוצים לרדות בהם. מי הם אותם האנשים המחפשים לרדות בעם, זו שאלה שאין עליה תשובה.
לצורך העניין, אם ניקח את ראש הממשלה בנימין נתניהו שהשמאל קורא לו רודן ועריץ כדוגמה, לא יובן כלל מדוע בית המשפט צריך להציל את העם מידיו, שכן אף אחד לא הכריח את בוחריו לבחור בו, אף אחד לא בחר בו בגלל פחד כזה או אחר. אם כבר בחרו בגלל פחד, זה הפחד מפני שלטונם של כוחות השמאל, בהנהגת ובהשראת ‘הפלג התל אביבי‘.
הקרב פה, הוא קרב על התודעה. האם המצב הנוכחי הוא הנכון והטוב ביותר מהאפשרויות הקיימות, או שצריך לשרש את כוחם העודף של בג“ץ ולהשאיר בידם כוח מרוסן. העסק מאוד נפיץ וכל מילה הנאמרת על ידי המנהיגים מאחד הצדדים עשויה להשפיע בצורה משמעותית, בפרט על אותם מתנדנדים שמחכים לראות לאן הרוח נושבת ואז יצטרפו לדעה הפופולרית יותר. כשיש משמעות לכל משפט והשופט ברק מדגיש את אמרות הנאציזם שנאמרו על ידי המפגינים, כשאין ספק שהן נאמרו על ידי בודדים ואינן מייצגות את הכלל, דבר זה גורם לכל הימין להצטייר כגוש קיצוני המסוגל להגיע לקצוות לא לגיטימיות כשאישיות זו או אחרת מעלה את חמתם. הענין הוא, שלא שמענו את ‘האיש הסביר והמורם מעם‘ מגנה את אמרותיהם של אנשי השמאל בהפגנותיהם בראשות אהוד ברק, רון חולדאי ואהוד אולמרט. שם ממש נאמרו קריאות הגובלות בעידוד לרצח. אם לוקחים את אמרותיהם של המפגינים נגד נתניהו בכל שנות שלטונו, תקצר היריעה מלהעלות בה את כל המשפטים ההזויים, שנמצאים מרחק רב מהקו האדום (לאחר שחצו אותו), אם זה קריאות לרצח שלו עצמו ואם זה של בני משפחתו.
לסיום: נראה שלימין יש נטיה להתעורר ב‘הצתה מאוחרת‘. הפגנות נגדיות של הימין, או יותר נכון ‘מפגני התמיכה‘ בשינויים השלטוניים המתבקשים, בהחלט יוכלו להועיל להם. מי יודע אולי אם היו מתעוררים מוקדם יותר ההתנגדות לרפורמה לא היתה תופסת תאוצה גדולה כל כך.
