הנושא הפיננסי הכי מדובר בעת האחרונה הוא נושא הדיור. כפי שהוזכר בעבר, מצוקת הדיור כוללת גם את הקושי ברכישת דירות לזוגות צעירים המלווה אותנו זה שנים רבות, וגם את תשלומי המשכנתא שנסקו בשנה האחרונה, כאשר משקי בית משלמים כיום מאות ואף אלפי שקלים תוספת כל חודש למשכנתא.
הפתרונות לשני נושאים אלו שונים במהותם האחד מהשני.
בתחום הדיור לרכישה לא נעשה רבות בשנים האחרונות כדי לפתור את המצוקה באופן משמעותי. הדבר היחיד המשמעותי שבוצע בתחום, זוהי תוכנית מחיר למשתכן בגרסתה הרחבה, אותה יזם שר האוצר לשעבר משה כחלון. קודם כל, ברכות לכחלון. הוא הביא תוכנית שאפשרה לעשרות אלפי משפחות להגיע לדירה משלהן, דבר שבאופן טבעי לא היו יכולים להשיג אותו בצורה אחרת. עם זאת, התוכנית זקוקה להרחבה משמעותית ואף מציאת פתרונות נוספים שיתנו מענה מקיף לכל זוג צעיר סטנדרטי המנהל את עצמו באופן תקין. הדיבורים אודות הניסיון להביא להורדת מחירי הדיור בטעות יסודם. גם משום שזה לא דבר שבהכרח ניתן לביצוע וגם משום שאין צורך בזה כלל. ניתן להשאיר את מחירי הדיור גבוהים ועם זאת להביא פתרונות מיוחדים לאלו הרוכשים את דירתם היחידה, כך שכל זוג יזכה לקורת גג משלו.
הדיבורים אודות הורדת מחירי הדיור הם יותר כדי ליצור מסווה לחוסר פעילותם של אנשי הציבור האמורים לקדם דברים אלו, מאשר פתרון אמיתי ובר ביצוע לקידום העניין.
מעבר לכך שהורדת המחירים אינה נצרכת, היא גם לא תיתן מענה למצוקה בתחום. גם אם המחירים בבית שמש, ביתר, אלעד ושאר הערים החרדיות ירדו בכמה מאות אלפי שקלים, עדיין זה לא יועיל כלום. המחירים יישארו גבוהים משמעותית ממה שזוג צעיר ממוצע יכול לעמוד בו. לכן הפתרון כאמור אינו נמצא בהוזלת מחירי הדיור, אלא בהבאת תוכניות חילופיות שיתנו מענה הולם ורחב לציבור המשתוקק לכך.
נושא המשכנתאות מטריד לא פחות, משום שאף אלו שכבר זכו לקנות דירה משלהם, קיבלו תזכורת מאוד מוחשית למי באמת שייכת דירתם. הבנק הפך בשנה האחרונה לאורח מאוד לא רצוי (לא שהוא שואל רשות ממישהו) אצל רבים וטובים המתקשים לכסות את תשלומי המשכנתא שההחזר שלה עלה במאות ואלפי שקלים.
בתחום המשכנתא, אין ברירה אלא להכניס את היד עמוק לכיס בתוכנית סדורה שתיתן את היכולת לאנשים להתמודד עם המצב עד יעבור זעם. הזריקה של עליות המחירים על האזרחים, הוא מעשה נפשע המביא משפחות רבות לסף עוני ממשי. אם מסתכלים על המצב במבט רחב יותר, עליית המחירים בעצם אומרת, שבנק ישראל לוקח סכום לא מבוטל כל חודש מידי האזרחים ומעביר אותו לבנקים שמתעשרים יותר ויותר ככל שהעליות נמשכות, הן מצד אחוזי הריבית הגבוהים והן מצד העלויות הנלוות לחוסר יכולתם של האזרחים לעמוד בתשלומים.
הממשלה הנוכחית, עומדת כעת במבחן גורלי. האמון במערכת הפוליטית עומד כעת על כף המאזניים. במידה ותצליח לקדם את הדברים אליהם משוועים האזרחים, האמון במערכת הפוליטית יישמר. אך במידה וגם בממשלה הומוגניות נדירה כל כך, עדיין ימשיכו להתל באזרחים וישכנעו אותם במילים גבוהות למה לא שייך לדאוג לצרכיהם, האמון במערכת הפוליטית יימחק באופן שלא בטוח כלל שניתן יהיה להשיבו בעתיד. כל האפשרויות, המשרדים והתפקידים עומדים כעת לשירות הקואליציה. אם במצב כזה השותפים לא יודעים להביא את התוצאות המרכזיות לשמן נשלחו לכנסת, זהו סימן שעיקר עיסוקם הוא בתפקידים ולא במעשים.
מחיר למשתכן זה תוכנית מושחתת.
הגרלה על חשבון הציבור, ובה אחוזים בודדים זוכים בדירה בזול. כל היתר מממנים אותם + נחנקים בתשלומים לדירות ‘רגילות’.
ומי מדבר על אזורי יוקרה כמו רשות השידור בירושלים, שזו שחיתות מוחלטת להחיל עליהם ‘מחיר למשתכן’.
אנשים שיש להם מיליונים לשלם על דירת יוקרה בירושלים, זכו בדירה בהנחה.
כל האחרים? המשיכו לשלם שכירות בנתיבות.
כל פתרון דיור שהוא אמור להיות אחיד, הוגן, שוויוני לכל מחוסרי הדיור.
לא ייתכן שאחד יזכה בדירה בירושלים בזול, והשני לא יקבל כלום. (או גרוע מכך – יזכה וייאלץ לבטל כי אין לו איך לשלם את ההון העצמי העצום הנדרש.)
ובנפרד, את הצ’ופר של משכנתא עם 10% הון עצמי, אפשר וצריך להחיל על כל הזוגות מחוסרי הדיור בישראל.
אין ולא הייתה לך דירה? קבל משכנתא בתנאים נוחים. זה צעד הגיוני ונכון.
תראה, מי שבחר להתמנף עד הצוואר צריך לקחת בחשבון שיום אחד הכסף הזול יגמר, ולא יכול להאשים אחרים. (כן, גם לי יש משכנתא של מליון). אין לך מספיק? תמכור ותקנה דירה זולה יותר. אין לך דירה שמתאימה למגוריך בכזה מחיר? תקנה ותשכיר דירה לפי יכולתך ותשכור איפה ומה שאתה רוצה (מה שגם יותר רווחי מבחינה כלכלית טהורה). ואין שום סיבה שיקחו את המיסים של מי שהתנהל כלכלית נכון ובמקום לממן בזה תשתיות של רפואה/חינוך/רכבות יממנו את מי שהימר ומינף את עצמו במשכנתאות ענק, גם ככה הנכס שלו הכפיל את עצמו בעשור האחרון.