הגעתי להפגנה נגד הרפורמה.
נגשתי לאחד המפגינים.
אני: “הלו, אתה יודע עד כמה צמצום עילת הסבירות מסוכן?”
מפגין: “בטח!”
אני: “איזה בטח… אתה יודע שאחרי הצמצום ידרשו מכולם ללכת בכובע עם פונפון כחול!”
מפגין: “מה??”
אני: “הנה אתה רואה שאתה לא יודע! ועל העיטוש ברחוב שמעת?”
מפגין: “מה איתו?”
אני: “אוי נו באמת, שיעצרו כל אחד שיתעטש ברחוב!”
מפגין: “מה?”
אני: “חחח אתה מ’הלא מעודכנים’! על חוק התפילה שמעת?”
מפגין: “מה יחייבו את כולם להתפלל?”
אני: “רק להתפלל? חחח… תפילה בציבור, עם קורבנות והכל!”
מפגין: “מה?”
אני: “על שירה ברחוב שמעת?”
מפגין: “יהיה אסור לשיר ברחוב?”
אני: “הפוך נשמה! כל אחד יהיה חייב לשיר כשהוא הולך ברחוב שירים חסידיים”.
מפגין: “איזה שטויות אתה מדבר! אתה הוזה!”
אני: לא, כי אתם עד עכשיו, ריאלים לגמרי!”
