בימים האחרונים דווח בכלי התקשורת הכללים על השחתת שלטי בחירות של נשים המתמודדות לרשויות המקומיות בתפקידים שונים, כאשר הכותרות זעקו על הדרת נשים ועל כך שחשוב ש”נשים תהיינה בכל מקום ובכל תפקיד”.
עם זאת, ובאופן לא מפתיע, מרבית כלי התקשורת לא לקחו חלק ולא צידדו בעד הפיילוט הקצר אותה ניסתה לקדם השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, בנושא ההפרדה במעיינות הטבע במהלך חודש אוגוסט (תקופת החופש הגדול ובין הזמנים).
המהלך שקיבל את תמיכת רשות הטבע והגנים, לא יצא לפועל בשל ההמתנה להחלטה המשפטית של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה – אשר, כצפוי, בסוף השבוע האחרון הודיעה כי לא ניתן יהיה לקיימו בטענה, כי אין סמכות לרשות הטבע והגנים לאפשר רחצה נפרדת.
החלטת היועצת המשפטית לממשלה נסמכה, ככל הנראה, על החוק למניעת אפליה בישראל שקובע, כי “מי שעיסוקו באספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה באספקת המוצר או השירות הציבורי, במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, גיל, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי או הורות”.
על אף זאת, נראה כי בגיבוש ההחלטה פוספס הסייג המפורש לחוק שדאג המחוקק לציין ולפיו: “אין רואים הפליה לפי סעיף זה, בקיומן של מסגרות נפרדות לגברים או לנשים, כאשר אי הפרדה תמנע מחלק מן הציבור את הספקת המוצר או השירות הציבורי, את הכניסה למקום הציבורי, או את מתן השירות במקום הציבורי, ובלבד שההפרדה היא מוצדקת, בהתחשב, בין השאר, באופיו של המוצר, השירות הציבורי או המקום הציבורי, במידת החיוניות שלו, בקיומה של חלופה סבירה לו, ובצורכי הציבור העלול להיפגע מן ההפרדה”.
כנראה, כשהחוק מאפשר להיטיב עם שני הצדדים, שוכחים להעמיק בו יותר מדיי ומעדיפים לעצום עין אחת.
