ביבי ואין בלתי / אלי רובין על הטעויות שעשה נתניהו

מסיבת העיתונאים שקיים ראש הממשלה בנימין נתניהו יחד עם שר הביטחון יואב גלנט והשר בני גנץ במוצאי שבת, בה נשאל נתניהו על האחריות שלו למחדל וענה: “אחרי המלחמה כולם יצטרכו לתת תשובות לשאלות קשות. היה פה מחדל נורא והוא ייבדק עד תום. המשימה שלי היא להציל את המדינה“, לא נתנה לא מנוחה, לאחר שהיה בו זיק של לקיחת אחריות מצדו.

שעות ספורות לאחר מכן, באישון ליל, בלשכתו של נתניהו היה חשוב להם לפרסם את ההודעה הבאה ולפיה: “בניגוד לטענות השקריות: בשום מצב ובשום שלב לא ניתנה התרעה לראש הממשלה נתניהו על כוונות מלחמה מצד החמאס. להיפך, כל גורמי הביטחון, כולל ראש אמ“ן וראש שב“כ, העריכו שהחמאס מורתע ופניו להסדרה“.

אחרי שחשפו את עמדת ראשי מערכות המודיעין הישראליות, הדגישו בלשכת נתניהו, כי “זאת ההערכה שהוגשה פעם אחר פעם לראש הממשלה ולקבינט על ידי כל גורמי הביטחון וקהילת המודיעין, כולל עד פרוץ המלחמה“.

דברים אלו גררו ובצדק, גל של ביקורות כנגד נתניהו, על כך שמצא להסית כנגד מערכת הביטחון בעיצומה של מלחמה ולו בשביל שלא יובן חלילה, כי האשמה תלויה גם בו.

השותף הטרי לממשלת החירום, בני גנץ, לא חסך אף הוא ביקורת ולאחר שגיבה וחיזק את כל גורמי הביטחון, טען כי “כשאנחנו נמצאים במלחמה, מנהיגות צריכה לגלות אחריות, להחליט לעשות את הדברים הנכונים ולחזק את הכוחות באופן שהם יוכלו לממש את שאנחנו דורשים מהם, ובהתאם לכך קרא לנתניהו לחזור בו מדבריו ולחדול מהעיסוק בנושא.

טוב עשו בלשכתו של נתניהו, גם אם באיחור ולאחר שעשו מעשה פזיז, שהתעלו על עצמם ומחקו את הדברים הלא ראויים וטוב עשה נתניהו שפרסם הודעה ובא התנצל מפורשות על הדברים ואמר “טעיתי. הדברים לא היו צריכים להיאמר ואני מתנצל על כך“.

טעויות היו וייעשו גם בעתיד. הציבור מחפש מנהיגות, לא בריחה מאחריות. לומר טעיתי וכשלתי, זו לא בושה, זו גדולה. ובמקרה הזה, היא מאוד מחייבת. אחרי אין סוף הצהרות וסיסמאות עליהם רכב נתניהו במערכות הבחירות האחרונות ובפרט בנוגע ליכולות החמאס, זו בושה ועזות מצח לגלגל את האחריות על אחרים.