במה אנחנו חרדים? / יהודה אייזיקוביץ בטור נוקב

עבור רבים בציבור הכללי, החרדים מהווים תעלומה מסתורית ומעוררת סקרנות: איך הם חיים? מדוע הם חיים כך? ומדוע חשוב להם כל כך לשמר את התרבות הייחודית הזאת? הסקרנות הזאת הביאה, בין היתר, להתפתחות סצנת הסיורים בריכוזים החרדים, בהם משתתפי הסיורים מנסים לתהות על קנקנם של המקומיים, בתקווה להבין את אורח חייהם.

גם בתחום ההפקות המשודרות, החרדים זוכים להתעניינות רבה: בשנים האחרונות נעשו מספר הפקות אשר במרכזן עלילה דמיונית שמתרחשת כביכול בחברה החרדית, ועטופה במקצועיות רבה בתפאורה חרדית אותנטית. בהפקות האלה קשה שלא להתפעל מהיכולות של השחקנים שמצליחים להיכנס לתוך דמויות חרדיות, ולהציג באופן מרשים כיצד החרדים נראים, מתנהגים ומדברים. רמת המשחק שלהם כה גבוהה, ששחקן כזה יכול לשבת לצידך בבית הכנסת או בשטיבל, מבלי שתוכל לזהות שמדובר בשחקן.

מדוע בציבור הכללי יש התעניינות כה רבה בציבור החרדי? יש לכך מגוון סיבות, אך בעומק העניין תמצאו שאנשים רבים בציבור הכללי מעוניינים בהיכרות כלשהי עם המקורות שלהם, והם רואים בחרדים, כמי שהצליחו לשמר את היהדות ברמתה הגבוהה ביותר – את מייצגי היהדות האותנטית. וזה מביא אותנו לשאלה הגדולה: האם אנחנו – החרדים – אכן חיים כיום את היהדות באופן אותנטי? כלומר, האם אנחנו באמת יודעים לענות לעצמנו על אותן השאלות שמעניינות את הציבור הכללי: מהו אורח החיים החרדי? מדוע אנחנו חיים כך, ומדוע חשוב לנו לשמר את אורח החיים הייחודי הזה? וכאן צריך להודות בכנות כי רבים מאיתנו לא ממש יודעים לענות על השאלות האלה כראוי, ובעידן הנוכחי זו בעיה קיומית ממש.

בעבר הלא רחוק, הציבור החרדי ברובו שמר על אורח חייו היהודי-חרדי מכוח האינרציה של המסורת – עשו את מה שעשו, כי ככה האבא עשה, משום שכך הסבא עשה, וכך הלאה במעלה הדורות. שימור המסורת החרדית בדרך הזאת הייתה יעילה למדי, והתאימה לתקופה בה ההתמודדויות שיצרו החיים בסביבה לא חרדית, היו מצומצמות וקלות יותר. אבל מאז דברים רבים השתנו: במציאות החיים הנוכחית, כל התכנים שבעולם הפכו לנגישים וזמינים, וחרדים רבים מתנהלים באופן קבוע בסביבה לא חרדית, ונחשפים לתרבויות אחרות, ולתפיסות עולם שונות ומשונות. במציאות כזאת, באופן טבעי, נוצרות התנגשויות תרבותיות, ומתעוררות שאלות מהותיות, וכאשר חרדי מגיע לאתגרים האלה מבלי שהוא מצויד בידע מבוסס דיו על אורח חייו, התוצאה היא תאונה קשה שגובה פצועים רוחנית, ונזקים ארוכי טווח.

כך נוצר מצב בו מסתובבים בינינו רבים שנראים, מתנהגים ומדברים כמו חרדים, אך בליבם חלל ריק. הם עושים את מה שמצופה מהם כחרדים, אך זאת רק כלפי חוץ – למראית עין. בינם לבין עצמם, החיבור שלהם לאורח החיים שהם מציגים – קלוש, או לא קיים. למרבה הצער, לא מדובר באנשים בודדים שמפוזרים פה שם, אלא באלפים, והם נמצאים בכל מקום. תופעת הניתוק הזאת כבר נותנת את אותותיה השליליים באופנים ובמקומות שונים, אך זהו רק הקדימון – ככל שהזמן יחלוף, הבעיות רק יחשפו ויתעצמו.

החדשות הטובות הן שיש פתרון לשורש הבעיה הקשה הזאת, והוא מופיע אצלנו במקורות: בחומש דברים פרק ל”ט כתוב “וידעת היום והשבת אל לבבך כי ה’ הוא האלוקים”. מתברר כי הדבר הראשון והבסיסי שנדרש מיהודי על מנת להכיר את בוראו, וכתוצאה מכך את מצוותיו, ואת מטרת החיים של אדם יהודי, היא הידיעה. שמשמעותה הפשוטה היא: הכרה והבנת היסודות עליהם מושתתים חיינו כיהודים. ככל שיהודי מכיר את משמעות קיומו ואת המטרה בחייו כאדם חרדי, אורח חייו נעשה הופך הגיוני, בהיר ומובן, ושמירת המצוות בדרך הזאת הופכת לחוויה חיובית ואף מרגשת.

הפתרון הזה נבדק והוכח כיעיל: בשנים האחרונות השתתפתי מספר פעמים בסדרות של הרצאות בנושאי יסודות האמונה שנועדו לציבור חרדי, וראיתי את המאות שבאו, צמאים ממש, ללמוד ולהבין. האזנתי להרצאות שהועברו מפי מרצים מוכרים מעולם התשובה, ושמעתי גם את השאלות של המשתתפים ואת התשובות שקיבלו, ומהרצאה להרצאה, היסודות עליהם מבוססים חיינו כחרדים לומדי תורה ושומרי מצוות, הפכו לבטון יצוק של היגיון בריא, לוגיקה פשוטה ושכל ישר. ויש גם בונוס: עם רכישת הידע, מגיע גם הרגש, ושניהם יחד מחוללים בקרב כל מי שנחשף להרצאות האלה, שינוי חיובי משמעותי.

הידע הזה, אסור שיישאר רק נחלתם של מעטים – הוא חייב להפוך לנחלת הכלל. לצורך הקניית הידע הזה לכלל הציבור לא נדרשת לוגיסטיקה מורכבת, וגם לא תקציבי ענק, ההיפך: בקלות יחסית ובעלויות צנועות, ניתן להגיע לאלפי איש. מה שכן צריך, זה לפעול באופן בהול – לפני שהמצב ימשיך ויתדרדר. שכן, רוחות הזמן חזקות וסוחפות כל יום עוד ועוד אנשים מתוכנו, הרחק מהדרך הסלולה.

חייבים לפעול עכשיו – אחרת זו תהיה בכיה על דורות.