תודה רבה לבג”ץ ולסמוטריץ’ / ישראל זאב לוונטהל

א. סמוטריץ’ חבר לבג”ץ נגד החרדים

מ”מ נשיא בית המשפט העליון השופט עמית פוגלמן, השופט יצחק עמית והשופט נועם סולברג, היו רק האחרונים ברשימה של כמה אנשים שאנו כציבור חרדי חייבים להם תודה עמוקה.

מי שהצטרף עוד בהתחלה למקהלת השמאל וחזר שוב ושוב על האמירה נגד בני הישיבות והצהיר כי “מה שהיה לא יהיה עוד”, היה לא אחר מיו”ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ’ שבמצוקתו הגוברת בסקרים ניסה להחניף לאותם שונאי תורה ולומדיה מהשמאל הקיצוני ויצא כנגד עולם התורה.

ב. אם החרדי לא מבדיל בג”ץ מפתיע ומטריל

תודה רבה ועמוקה אנו חייבים לכל אותם גורמים שהביאו להחלטה של עצירת התקצוב לעולם התורה, בזכותם כל צעיר חרדי שאולי הושפע מעט מכל האמירות שמהדהדות של “כוחי ועוצם ידי” שצה”ל מנסה לשדר מאז התגלה בקלונו לעין כל בתחילת המלחמה, מבין כיום מה עיקר ומה טפל, מי אוהב ומי שונא.

שרו של עשו שנאבק ביעקב אבינו מצא את הפגיעה ב’תמכין דאורייתא’ כמקום התורפה של עם ישראל. יעקב אמנם צלע באותו הלילה אולם עם עלות השחר התרפא. גם היום לכל צעיר ברור שמי שפוגע בתמיכות של לומדי התורה הולך הוא בדרכו של שרו של עשו. חלילה להשוות בין ישראל לעמים ובין שופטים למלאכים, אבל הדרך היא אותה הדרך והמטרה אותה המטרה.

ג. המבדיל בין כאב לאויב

חשוב להבדיל בעניין הזה בין כואב לבין אויב, יש רבים בעם ישראל שכמאז ומקדם חווים את הכאב המתורגם במילים “האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה”, כאב שהתחזק עוד יותר מאז תחילת המלחמה הכואבת בה אנו מצויים. הם אינם באים לעקור את הכל, הכאב מדבר מתוך ליבם, רבים מהם סיכנו את חייהם בשדה הקרב, ואיבדו קרובים שמסרו נפשם על קדושת ה’.

אין בלומדי התורה טינה כלפיהם, ההפך כל תפילותיהם ולימודם מוקדש בין השאר להצלחתם ובריאותם ולע”נ הנופלים הקדושים. אולם כל אותם גורמים פוליטיים העוסקים בנושא, ובתוכם גם מפקדי הצבא הבכירים ביותר כולל הרמטכ”ל, ראויים לכל גינוי.

אם היו מעוניינים באמת ובתמים לגייס את בני הישיבות ולאפשר להם לשרת באופן ראוי היה מקום לדיון ענייני בנושא, אולם הרי לכל ברור כי אין כוונתם אלא לרווח פוליטי, להסיט מעליהם את כישלונם המר כל אחד בתחומו.

ואין צורך בהוכחות מפולפלות, דיינו אם נבחן את האופן בה מתייחסים לבני הציונות הדתית שמתגייסים בהמוניהם לצה”ל, ומוסרים נפשם באמת ובתמים למען עם ישראל, האם להם אכן מאפשרים לשרת בהפרדה ראויה כפי שביקשו? האם מקדמים אותם לתפקידי פיקוד בכירים כפי דרגתם ומעלתם? האם ראשי הצבא פתוחים לשמוע שאלות משרה בממשלה שבעלה שירת שנים רבות וכך גם כל ילדיה, או שבכל פעם מדליפים לתקשורת כי השרה “תקפה” את נציג הצבא?

ד. היום שאחרי ‘גיוס החרדים’

כותרות רבות בתקשורת עסקו בביקורת על ראש הממשלה שאינו מכנס דיונים על ‘היום שאחרי חמאס’ בעזה. להבדיל האם מישהו בדק האם במערכת הביטחון ובצה”ל נערכו ליום שאחרי פסיקת בג”ץ? האם הצבא ערוך ומוכן לגיוס מידי או הדרגתי של כ-60,000 חייבי גיוס חרדים? ברור שלא היו ישיבות היערכות כאלו, כי צה”ל ממש, אבל ממש לא רוצה את החרדים.

ה. גיס חמישי ואי גיוס חרדים

השבוע פגשתי במקרה ערבי ישראלי תושב עיסאוויה שבמזרח ירושלים, הוא בעל תעודת זהות כחולה כמובן. שאלתי אותו לתומי, כמה אחוזי תמיכה לדעתו יש לחמאס בקרב האנשים בעיסאוויה. הוא צחק בקול, ואמר “ברור שרובם תומכים בהם גם אחרי המלחמה”.

אז בשבוע של הסתה ושיח על גיוס חרדים ושלילת תקציבים מישיבות, צריך לזכור שהוא כערבי ישראלי חי חיים טובים, מקבל תקציבים מלאים מהמדינה למוסדות החינוך של הילדים שלו, בונה לעצמו דירה ללא היתרים במחיר מוזל מאוד, ומסתובב בתוך השכונות היהודיות, תוך כדי שהוא כנראה גם תומך בחמאס כמו רוב חבריו.

ומנגד נמצאת אוכלוסיה חרדית שאמנם אינה משרתת בצה”ל, אולם ככל הידוע לי בסביבתי הקרובה והרחוקה אין אחד שתומך בחמאס, ואיש אינו חושש שפתאום חרדים יבצעו פיגועים חלילה. אבל בג”ץ שבפניו כולם שווים בחר השבוע להתנכל דווקא לציבור הזה.

ו. ששם חלקנו מיושבי בית המדרש

אלו שזכו לשכון באוהלה של תורה, אשריהם ואשרי חלקם. הם לרוב אינם מודעים לסערות בחוץ. כל עם ישראל גם אלו הרחוקים ביותר זקוקים לתורתכם ולתפילותיכם, המשיכו בעמל התורה שלכם. וגם אלו עמלים לפרנסתם וקובעים עיתים לתורה, חיזקו ואימצו בעמל תורתנו. כי כפי שאמר רבי סעדיה גאון: “אין אומתינו אומה אלא בתורותיה”.

לתגובות והערות לכותב הכתבה ניתן ליצור קשר במייל: [email protected]