לאחר הטבח הנורא בשמחת תורה, ראשי זרועות הביטחון בישראל, קרי שב”כ, מוסד וצבא, קיוו שנתניהו העומד בראש המערכת, יפנים את הסלוגן ‘אתה הראש אתה אשם’ ובעקבות המחדל שלא פסח עליו, הוא יתייאש ויקרוס מהלחצים האדירים, הן מבית והן מבחוץ, וסוף סוף יפרוש מהנהגת המדינה.
ראשי זרועות הקונספציה מרשים לעצמם לעשות ככל העולה על רוחם, ומתעלמים במודע מהדרג המדיני שאליו הם כפופים (הם עושים זאת לפעמים בגיבוי חלק מהדרג המדיני ששותף לתקווה שלהם וד”ל), זה התבטא השבוע בין היתר שהתברר לפליאת רבים שמחבלים הכלואים בישראל ‘משתחררים בעצמם’ ללא שום גוף שלוקח אחריות על כך. שחרורו של ‘מנהל בית החולים שיפא’ בעזה, שהוא מהווה סמל מצד הארגון הרצחני, נשאר בגדר תעלומה, השב”ס מאשים את שב”כ שמאשים את בן גביר שמאשים את ראש השב”כ וחוזר חלילה, וכל זה ללא ידיעת הדרג המדיני.
לאחר שהבינו ראשי הזרועות שמהם לא תבוא הישועה להזזת נתניהו מהזירה, הם קיוו שראשי אכיפת החוק, קרי הפרקליטות, היועמשי”ת ובג”ץ יעשו את העבודה ויגרמו לו להתייאש בכך שיסנדלו אותו ואת ממשלתו בכל דרך, ואכן הם חדורי מטרה בהשגת היעד, הם תוקעים לשותפות שלו, הן החרדים והן הסרוגים, כל חוק שחשוב להם, הם מפסיקים לייצג את הממשלה בבג”ץ וגורמים לה לקבל ייצוג חיצוני שלא תורם דבר, ואם אפשר על הדרך לנסות לתפור להם תיקים הנה מה טוב, וכל זה כדי שהשותפות יקריסו את הממשלה יחד עם העומד בראשה.
כך יוצא שבנוסף למלחמת ההתשה שנתניהו נמצא מול ראשי זרועות הביטחון בכל מה שקשור למלחמה, הוא נמצא בהתשה גם מול ראשי אכיפת החוק בכל מה שקשור לממשלה ולא רק, אבל במקודם או במאוחר הם יגלו שנתניהו יישאר והם אלו שיתייאשו, עיין ערך אהוד ברק ואהוד אולמרט שסובלים מנדודי נתניהו ויוצאים מדעתם שעשרות שנים לאחר שפרשו והופרשו מהגלגל הפוליטי, נתניהו עדיין נמצא עליו.
אם רוה”מ חיפש השבוע קצת קורת רוח הוא מצא אותה בעימות המסורתי הראשון שהתקיים בין הנשיא הנוכחי ביידן לבין הנשיא לשעבר (ואולי לעתיד) טראמפ, שהסתיים בניצחון בנוק אאוט של טראמפ על ביידן. הניצחון המוחץ של טראמפ גרם לדמוקרטים לחשב מסלול מחדש, אם לפני העימות היה ספק בשאלה האם להחליף את ביידן במועמד אחר, לאחר העימות זה בגדר וודאי, ויפה שעה אחת קודם. אף נשיא דמוקרטי לפניו לא גרם נזק כמו שהוא הצליח לעשות למפלגה בשנה האחרונה.
לפי החוקה האמריקאית אי אפשר להדיח נשיא מכהן שרץ לקדנציה שנייה אלא אם זה באישורו, בשל העובדה שממתין לביידן ולמפלגה הדמוקרטית עימות נוסף בפברואר, והדבר האחרון שהם ירצו הוא נוק אאוט נוסף ומשפיל מטראמפ, האופציות שעלו על השולחן הן להחליפו, או בסגניתו האריס או ברעייתו של הנשיא בדימוס אובמה שמושך בחוטים מאחורי הקלעים, המכנה המשותף של שניהן שהן עוינות לישראל לא פחות מביידן, והתקווה אצל הדמוקרטים שאם עכשיו 4 חודשים לפני הבחירות אחת מהן תתמודד במקומו של ביידן, זה ישנה את תמונת הסקרים, שכיום מראים יתרון ברור לרפובליקנים, אפילו במדינות ששנים רבות היו מעוז של הדמוקרטים.
נתניהו שמייחל לכך שהממשל העוין יתפנה ויכנס במקומו ממשל שפוי פרו ישראלי, נהנה מכל רגע מההצגה הכי טובה בוושינגטון, אם בעימות טראמפ חיסל מטאפורית את ביידן, נתניהו בנאומו הקרוב בשני בתי הקונגרס הולך לעשות לו ‘וידוא הריגה’, ביידן מבין שכלתה אליו הרעה והוא בפלונטר, אם יחליט (או שיחליטו עבורו) להישאר במירוץ, הוא יצטרך בעל כורחו להזמין את נתניהו לבית הלבן לאירוח חגיגי וזאת כדי לרכך במעט את הנאום השנוי במחלוקת בקונגרס, נתניהו כהרגלו ינסה לרקוד על שתי החתונות, גם יתקבל בכבוד מלכים בבית הלבן ויזיל ריר לגנץ ולפיד, וגם יגרום לביידן להזיע בכך שחברי הסנאט יעמדו על רגליהם ויריעו לו משל הוא המתמודד על הנשיאות. ואם ביידן יאלץ לפרוש לבסוף מהמירוץ, סביר להניח שגם אם תתקיים פגישה בין השניים היא תהיה נטולת גינוני כבוד ויותר למראית עין, והעימות בין השניים יימשך ביתר שאת עד לבחירות בנובמבר, בתקווה מצדו של רוה”מ שיסתיימו בניצחון רפובליקני.
לנתניהו אין מה להפסיד, בנאומו בבית המחוקקים הוא ילך ובעוצמה על הראש של הדמוקרטים בדגש על המחליפים המיועדים, בדומה למה שעשה לאובמה בנאומו הקודם בקונגרס, בכך ינסה לקנות את אמונן של שתי המפלגות היריבות.
חברי הכנסת שיעקבו אחר נאומו של רוה”מ, יראו שבמקומן של קריאות הביניים שלהן הוא זוכה בירושלים, בוושינגטון הוא זוכה למחיאות כפיים.
מאת: רועי ויזאן, יועץ ופרשן פוליטי/ לתגובות: [email protected]
ממש כיף לקרוא כל כך מדויק
נהנתי לקרוא, טור דעה ברור ומעניין, כתיבה רהוטה!