בין מנסור עבאס לבנצי גופשטיין / דעה

שני אירועים מקבילים קרו אתמול בו זמנית, אירועים סותרים אשר רק במדינה הבלתי אפשרית הם יכולים לקרות באותו יום.

מצד אחד, יו”ר רע”מ חה”כ מנסור עבאס נאם מעל במת הכנסת, ואמר: “ברור שאני רוצה להפסיק את המלחמה, בעזה נרצחו 50,000 איש”.

האמירה מפתיעה לא בגלל שחשבנו לרגע אחד שערביי ישראל לא חושבים כך, אלא משום שהאיש הזה, מחמוד עבאס, משדר כבר שנים מסר של הערבי החדש, כזה החפץ שלום ומכיר בשכניו היהודים.

ברגע האמת התברר כי הכל היה תחפושת. אפילו נפתלי בנט, האיש שחבר לו על מנת לגנוב את המדינה, אפילו הוא הבין שהפעם זה מוגזם, והגיב: “מנסור, אתקן אותך. 50 אלף איש לא ״נרצחו״ בעזה” בהמשך הוא סוג של התנצל על כך שנהרגים אזרחים, הוא וודאי לא רוצה ששותפו לשעבר יספר מה בדיוק היה שם כשגנבו את המדינה.

הידיעה לא הייתה ראויה להגיע כאן אלמלא שבאותו יום הפרקליטות הגישה פרקליטות המדינה ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים על פסק הדין בעניינו של בנצי גופשטיין, יו”ר להבה.

בנצי גופשטיין אינו בדיוק כוס התה שלנו, ואנחנו כחרדים לא מסכימים עם חלק גדול מדרכיו. אך מדובר באדם מלא וגדוש באהבת ישראל אמיתית, הוא מסכן את חייו לילה לילה על מנת להיכנס לכפרים פלסטינאים ולהציל נפשות ישראל ככל האפשר.

האיש הצדיק הזה הואשם בבית משפט שלום על כמה אמירות שהוא אמר ועל כך שהעז לרקוד באיזה חתונה כששרו על הצורך בנקמה (צודקים, מה לעשות, אם היינו נוקמים אז לא היינו בוכים היום). בימ”ש כמובן הרשיע אותו והשית עליו עונש שירות ציבורי.

אך את הפרקליטות זה לא מספק. הם רוצים לראות את גופשטיין בכלא. שכן אז יקשה עליו לעסוק בהצלת נפשות. אז הם ערערו אתמול למחוזי על מנת להחמיר את העונש על האמירות השנויות במחלוקת.

את גופשטיין איש החסד ירדפו עד שערי מעשיהו, אך מנסור, הוא יכול לישון בשקט, ולהמשיך להסית כנגד החיילים המחרפים נפשם, אותו לא יתבעו בגין הסתה, ככה זה אצלנו.