אתמול נחשפתי לעוד פן של חסד, עוד פינה בלב הענק של העם היהודי והציבור החרדי, הציבור שהכי יצרני והכי יצירתי, לפחות בכל הקשור לעולם החסד והנתינה.
לקחתי בני משפחה לפארק המים בחולון, ושם ראיתי מחזה, שאילו יכולתי הייתי מביא לכאן את כל כלי התקשורת וסוכר פי דוברי שקר: מאות מאות של נערים בעלי צרכים מיוחדים, חלקם במצבים קשים מאוד, הובאו לכאן ליום של כיף, ולא רק הם אלא כל אלפי אלפי בני משפחותיהם.
כל אחד מהם זכה למנות פינוק מהבוקר מוקדם ועד הלילה מאוחר, בשווי של מאות שקלים, תעשו לבד את החשבון כמה זה ביחד. ועל כל זה, ועוד כמה פעולות וגם בניין חסד מפואר בביתר בהשקעה של הרבה מיליונים, אחראי (ביחד עם שותפיו הצדיקים) אברך צעיר מאוד בשם ר’ ישראל ברלין, בן של שכן שלי מקרית ספר ונכדו של מרן הגרמ”צ ברלין שליט”א.
אך לא על ארגון “בלב אחד” באתי לדבר, כי כמוהו יש רבים עד אין ספור, כל אחד מאיתנו לו רק יתרכז לרגע, יוכל למנות בסביבתו הקרובה רשימה ארוכה של ארגונים שכל כולם רק חסד כל היום, והרשימה הזו ארוכה ממשטיננו וחזקה משונאינו.
מה שהפליא אותי ביותר, ועליהם ברצוני לדבר, זה גדודים שלמים של בחורי ישיבות, צדיקים מופלגים מכל הסוגים והחוגים, כאלו שעד שלשום בחצות שקדו על הגמרא, וכאן הם מתנדבים לטפל באותם נערים, לכל נער מיוחד מוצמד תלמיד חכם או שני בני עלייה שמטפלים בו כאשר ישא האומן את היונק כפשוטו, 14 שעות רצופות, וכפי ששמעתי דומה המצב גם בצד השני של המחיצה הענקית והאטומה.
איש לא קרא להם ולא משלם להם, בסוף היום הם ילכו הביתה וזהו, לא מדים ולא דרגות ואף לא מחמאות, הם הציעו את עצמם כי נדבה רוחם לתרום את ימי מנוחתם הבודדים על מנת לסייע לאחרים לנוח ולנפוש, אחיי גיבורי התהילה, בני עלייה מעם סגולה, עליכם העולם עומד.
כן, בהחלט, התנדבות של יום אחד בפארק המים, בהחלט שקולה כנגד 10 חודשי לחימה עצימה בעזה.
מותר כבר לפרסם כמה ישיבע בוחערים נפלו חלל בפארק המים?
למה זה יותר מרגש מעצם זה שהם פשוט כל השנה יושבים ולומדים…
זה שהם לומדים זה החלק המרגש! אדרבה יש לציין שאתמול היו אלפים שלמרות שיצא בין הזמנים נשארו בבתי מדרש, וזה פשוט מדהים!