“בנים אתם לה'”: בין הלוויה לאחדות – בין פרשת השבוע לחודש אלול

בשנים בהם המחלוקת של המתנגדים נגד החסידים הייתה במלוא עוזה, הגיעו מספר תלמידים אל האדמו”ר הזקן, בעל התניא והשו”ע, וסיפרו לו את הסבל הרב שהם חווים בשל התנהלותם בדרך החסידות ודבקותם בשיטת הבעל שם טוב הקדוש.

ענה להם: “הבעל שם טוב היה מחבב מאוד כל יהודי, גם הפשוטים ביותר. המגיד ממעזריטש היה אומר בשמו – “בנים אתם לה’. אהבת ישראל, היא אהבת ה’ – שכן מי שאוהב את האבא, אוהב גם את בנו”.

***

בָּנִים אַתֶּם לַה’ אֱלֹקיכֶם לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת.

פסוק זה, בפרשת השבוע, פרשת ראה, יפה נדרשת – אך גם נדרשת בפירושים שונים ומשונים זה מזה. רש”י מביא במקום את הפירוש הפשוט, ולפיו “לא תתגודדו” הכוונה לא לשרוט את הגוף כאשר מת אדם קרוב. הגמרא מנגד, מביאה ‘ווארט חסידי’ במבט ראשון. “לא תתגודדו” הכוונה “לא לעשות אגודות אגודות”, כלומר, להימנע ממחלוקת.

יש מספר תהיות העולות מאליהן כאשר לומדים את הפסוק הפשוט עם הפירושים.

• מה הקשר בין היותנו בנים לקב”ה, לכך שעלינו להימנע מהתגודדות למת?
• כיצד הגיעו חז”ל ללימוד מפסוק על מת, לאיסור להתגודד לקבוצות נפרדות?
• מדוע בכלל אסור להתאבל על מת, בצורה שתבטא את האבל העמוק על פטירתו?
• כאשר מדברים על הצורך באחדות, האם אכן אסור לפרוש מעוברי עבירה?

רש”י, מביא את הפירוש הפשוט, כפי שהוא בעצמו מעיד כי הגיע לפרש את פשוטו של מקרא. וכך כותב הפרשן הגדול במקום: “לא תתנו גדידה ושרט בבשרכם על מת כדרך שהאמוריים עושין לפי שאתם בניו של מקום ואתם ראוין להיות נאים ולא גדודים ומקורחים”.

סיבת האיסור לעשות חבלות בנפש, כי אנחנו בני של מלך – וצריכים להיות נאים. בהקשר זה, המדרש מספר על הלל הזקן, שנשאל על ידי תלמידיו בסיום השיעור שמסר להם, לאן הוא הולך? ענה להם: “לעשות מצווה”.

כאשר התעניינו התלמידים במצווה שהוא מתכנן לעשות, השיב להם כי הוא הולך לרחוץ במרחץ – בהסבירו במענה לתמיהתם: הרי את הפסלים בדמות המלכים, שוטפים ומנקים מידי יום, אנחנו, שנבראנו בדמותו ובצלמו, על אחת כמה וכמה שיש לנו מצווה להתנקות.

הרמב”ן, מסביר בצורה שונה. לפי הסברו בפסוק, אסור להתאבל יותר מידי על המת, כי אנחנו בנים של הקב”ה, ” והוא אוהב אתכם יותר מן האב לבנו. לא תתגודדו על כל מה שיעשה, כי כל מה שיעשה לטוב הוא – ואם לא תבינוהו, כאשר לא יבינו הבנים הקטנים מעשה אביהם רק יסמכו עליו כי עם קדוש אתה ואינך כשאר כל הגוים על כן לא תעשה כמעשיהם”.

רבנו בחיי, הכלי יקר ומפרשים נוספים מסבירים כי מכיון ואנו “בנים לה'”, ומבינים כי הנשמה לא מסתלקת לעולמים אלא מתעלה לעולם הבא, אין לנו צורך להתאבל יותר מידי על המתים.

האור החיים הקדוש מביא על כך משל נפלא “לאדם ששלח בנו לסחורה לעיר אחרת ולימים שלח האב אחר בנו ואין העדר הבן אלא מן המקום שהלך משם אבל על כל פנים ישנו ואדרבה בטוב לו שחזר הבן אצל אביו שהוא מקור החיים ועל זה אין לנו להתגודד”.

***

אך כל הפירושים עד כה, הם הסברים לפירוש הפשוט של הפסוק. לא תתגודדו = לא להתאבל יותר מידי על המתים, עד לרמה של חבלה עצמית.

המדרש במקום מביא את הגמרא ביבמות, שם נכתב משמו של רבי יוחנן: “לא תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות”. להישאר מאוחדים, ולא להתפרק לקבוצות שונות. הגמרא במקום שואלת אנו הרי צריכים את הפסוק ללימוד הפשוט, לא להתגודד על מת, ועונה כי יש ת’ מיותרת.

ההקשר לא ברור מעט, במבט הראשון. תשובה מעניינת, מביא האדמו”ר מגור בעל ה’שפת אמת’ בפירושו לפרשתינו.

“שצריכין בנ”י לעורר זו המדרגה להיות נק’ בנים. כי בוודאי לא על הגופים חל שם בנים. רק בהיותם אגודה אחת וגם במה שנבדלין מחוקות העמים כפי’ הפשוט לא תתגודדו. וזה תלוי בזה. ועי”ז יכולין לבא לבחי’ בנים”.

הרה”ק השפת אמת מסביר באריכות בנוגע להבדל בעבודת האדם בין ימות החול לשבתות, כי הנשמות שלנו, הם אלו שנקראו בנים – אותו חלק אלוקי ממעל, ולא הגופים שלנו. אותם, אנחנו צריכים לזכך כדי להגיע לדרגה גבוהה זו של בנים, הן על ידי האחדות, והן על ידי התנהגות כמו יהודים, כפי הפירוש הפשוט של הפסוק.

יש לנו כאן תירוץ נפלא, עם ההקשר כיצד לומדים מפסוק אחד גם את הצורך לא לעשות כמעשי הגויים ולא לעשות חבלות בגוף כאשר נפטר מת, וגם את הצורך להיות באחדות. יחד, הם מביאים אותנו לדרגה הנעלית של “בנים לה'”.

***

הגמרא במסכת קידושים דנה בשאלה מתי נקראים בני ישראל בנים לה’. “בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים אתם קרוים בנים אין אתם נוהגים מנהג בנים אין אתם קרוים בנים דברי ר’ יהודה. רבי מאיר אומר בין כך ובין כך אתם קרוים בנים”, כשהוא מביא לכך הוכחות ממגוון פסוקים.

הרה”ק רבי ישראל מרוז’ין, מביא בהקשר זה את דרשת חז”ל על הפסוק “אלה מועדי ה’ מקראי קודש אשר תקראו אתם במועדם”. מכיוון והמילה “אותם” כתובה “אתם”, דורשים חז”ל בנוגע לטעויות של בית דין לגבי קידוש החודש – ” אתם אפילו שוגגין אתם אפילו מזידין”.

אומר הרה”ק מרוז’ין, אם כן, כאן בפסוק שלנו, כאשר המילה “אתם” גם נקראת וגם נכתבת “אתם”, ודאי שגם אם יהודים שוגגים או מזידים, עדיין “בנים אתם לה’ אלוקיכם”…

עוד אמר הרה”ק מרוז’ין, כל בני ישראל, בין טובים ובין רעים, בנים הם למקום. “ועמך כולם צדיקים”, אפילו הגרועים שבהם מלאים מצוות כרימון. אילו ידעו הרשעים עד כמה הם עושים את רצון הבורא, היו מתפקעים מרוב עוגמת נפש…

***

אנו עומדים רגע לפני חודש אלול, זמן של תשובה וקרבת אלוקים, כאשר המלך בשדה ומקבל כל אדם בסבר פנים יפות, ומראה פנים שוחקות לכולם.

האדמו”ר הזקן מביא בספר התניא, דרך כיצד להגיע ל’תשובה תתאה’, דרגת תשובה בסיסית, על ידי ההבנה כי אנו בנים של הקב”ה, ולמעשה לעורר רחמים על אותו חלק אלוקי שנמצא בתוכנו, ובגלל עוונותינו ירד למצב של ‘שכינתא בגלותא’, בשבי החיצוניים והקליפות השואבים את החיות האלוקית דרך האדם החוטא.

הרבי הריי”צ מליובאוויטש מביא בליקוטי דיבורים, “בתניא מבואר שנשמת כל יהודי, יהיה מי שיהיה, נמשכה מהמוח העליון, שהוא ‘חכמה עילאה’; כמשל הבן, הנמשך ממוח האב. אמר על כך אחד מגדולי החסידים, בעת התוועדות חסידית, כשהוא ממרר בבכי: ‘חכמה עילאה’ בתוך שק של בשר ועצמות עם דם רותח…”.

כאשר מעוררים רחמים על הנשמה, כותב האדמו”ר הזקן כי בכך מעוררים את י”ג מידות הרחמים, הנמשכות מהרצון העליון של הקב”ה, ובאמצעותם מנקים את כל פשעינו ואנו יכולים לזכות להתחבר חזרה לקב”ה ולשוב בתשובה.

הרה”ק הבת עין, מביא במילים מפורשות את הקשר בין י”ג מידות הרחמים, המאירות במיוחד בחודש אלול כמבואר בספרי חסידות, לפסוק בפרשתינו של “בנים אתם לה’ אלוקיכם”.

י”ג מידות הרחמים, מתחילות עם שם ה’ פעמיים ברצף. חז”ל דורשים בגמרא, “ה’ קודם שיחטא האדם, ה’ אחר שיחטא האדם”. שם ה’ במילואו, בגימטריא 26. פעמיים שם ה’, בגימטריא “בן” – 52.

כותב הבת עין הקדוש: ” וע”ז נקראים ישראל ב”נים אתם לה’, כי ב’ פעמים שם העצם הו”יה ב”ה עולה גימטריא ב”ן, וכשמשלימים ישראל בבחינת תשובה אזי נשלם שני השמות קודם שיחטא ואחר שיחטא כנ”ל”.

***

כך, פסוק אחד בפרשת השבוע, שבפירוש הפסוק עוסק באיסור חבלה עצמית בעקבות מוות, מלמד אותנו אמונה בתחיית המתים ובעולם הבא, על הצורך שלנו לשמור על עצמנו מכובדים כראוי לבנים של מלך, לא להיות במחלוקת, לאהוב כל יהודי גם אם הוא חוטא כי גם כך הם בנים של ה’ – ואפילו כיצד לעשות תשובה, בהתאם לחודש אלול העומד בפתח. כתיבה וחתימה טובה.

למאמרים נוספים של שלומי זייבלד לחצו כאן