הִילּוּלָא קַדִּישָׁא • הצדיק הנסתר ר’ יוסף וולטוך זצוק”ל

הרב הצדיק יוסף וולטוך זצ”ל המכונה בשם “מנקה הרחובות”- נולד בעיירה באירופה ובעודו רך בשנים כבן שש או שבע עלה לארץ־הקודש. כאן למד תורה במסירות נפש תוך שקידה עצומה בישיבת “עץ־חיים”.

מהצדיקים הנסתרים אשר הסתירו את גדלותם האמיתית מעיני הבריות. ביניהם: ר’ יהודה לאון פטילון (הצייר) ר’ יוסף דיין, חכם מנחם מנשה, ר’ משה יעקב רביקוב (הסנדלר) ועוד רבים. כינויו “מנקה הרחובות” בשל העובדה שהיה מעלה ניצוצות ומתקנם.

גאון בנגלה ובנסתר. מ-ל”ו הצדיקים שבדור. בעל רוח-הקודש. סיני ועוקר הרים. בקי מאוד בכתבי האריז”ל ובכתבי הקודש. סלד מהכבוד והתרחק ממנו כמטחווי אש. על אף הצרות הרבות אשר פקדו אותו מבית ומחוץ, לא בא בטרוניה על כך והמשיך לחיות כהרגלו מימים ימימה באותה פשטות, פרישות ודבקות בתורתנו הקדושה. את מרבית יומו הקדיש לתורה ועבודה, וכאשר נעצמו שמורות עיניו מעייפות תוך כדי לימוד, ישן באופן כשרגליו מגולות תדיר בחורף כמו בקיץ, ובימות הקרה הסתפק בשמיכה דקה בלבד לכיסוי גופו. נפטר ב-כ’ אייר ה’תשמ”ג  ציונו בהר הזיתים.

סבא: האדמו”ר ר’ יחיאל מיכל מזלאטשוב. אביו: הרה”צ שמחה בונים.

אין ספק, כי הרב היה בעל רוח-הקודש, ועל כך יעידו הסיפורים המופלאים הבאים: פעם בשעת בין הערביים שהה הרב וולטוך בקבר שמואל הנביא בחברת אחד ממוקיריו, שבבעלותו הייתה חנות תכשיטים. הרב וולטוך נעמד בכניסה לקבר והחל לומר בקולי קולות את הפסוק: “וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וַיִּלְאוּ לִמְצֹא הַפָּתַח”. הוא חזר על הפסוק פעמים רבות ואחר הוסיף תפילה קצרה. בעל החנות, שעקב אחרי מעשיו של הרב וולטוך, התפלא על הנהגתו זו אך שתק.

למחרת היום בשעת בוקר מוקדמת, התקבלה הודעה מהמשטרה ונמסר לבעל החנות כי הלילה נפרצה חנותו ע”י גנבים, והוא מתבקש לסור מיד למקום, בעל החנות נחפז מאוד בדרכו, בדמיונו ראה את חנותו מרוקנת מכל תוכנה העשיר.

עתה הוא הבין למפרע, מפני מה אמר הרב וולטוך בערבו של יום אתמול את הפסוק: “וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וַיִּלְאוּ לִמְצֹא הַפָּתַח” (בראשית יט,יא). בלב מלא גיל ותודה החיש פעמיו כדי לפגוש בר’ יוסף ולהודות לו על שהקדים בתפילתו רפואה למכה. אולם הרב וולטוך שתק ולא הגיב לדבריו. באותו זמן שלח אדמו”ר ר’ מאיר אבוחצירא, ציר מיוחד לקרוא לבעל החנות ואמר לו: “דע לך, שאלמלא הכוונות והייחודים שעשה הרב וולטוך ביום שקדם לפריצה- היית יוצא נקי מכל נכסיך”.

אותה חנות תכשיטים נפרצה פעם נוספת ע”י גנבים, אך גם אז הם לא נטלו מאומה ונמלטו כל עוד רוחם בם, ומעשה שהיה כן היה: באותו יום בשעת הצהריים, שהה בעל החנות בביתו כשלפתע גילה פיסת נייר מושלכת על הרצפה, ועליה כתוב הפסוק “וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים”. בעל החנות הופתע למקרא הכתוב, ושאל את אשתו: “מהיכן פתק זה?”. השניים לא הצליחו לזהות על־פי הכתב, מי הוא הכותב, ואף לא ידעו כיצד התגלגלה פיסת הנייר אל ביתם.

באותו הלילה פרצו גנבים לדירת הוריו של בעל החנות וגנבו משם את צרור המפתחות של החנות. כשהמפתחות בידיהם כיוונו את פעמיהם לעבר החנות ובשמחה רבה החלו לפתוח אחד לאחד את המנעולים. אך לפתע כאילו הוכו בסנוורים, נפלה עליהם אימה גדולה ופחד ה’ הכריעם.

הם השליכו את המפתחות על המדרכה שליד החנות ופתחו במנוסה כל עוד רוחם בם, מבלי ליטול כי הוא-זה מהתכשיטים היקרים שהיו בחנות. הבוקר אור ולבעל החנות נודע כי נס נוסף התרחש עימו. עתה הבין את משמעות הפתק שהתגלגל לידיו ביום אתמול, הוא חיפש את הפתק אך לשווא, הפתק נעלם כלא היה. הוא זקף את הנס, שהתחולל פה, לזכותו של הרב וולטוך שנהג תמיד להתפלל עליו ועל בני ביתו.

בחודש סיוון תשמ”א התכבד ר’ יוסף וולטוך בעליה לתורה, בסיום הקריאה ביקש מהחזן לעשות “מי שברך”, המברך היסה אזנו לשמוע את שם המתברך, ולהפתעתו הרבה נקב הרב וולטוך בשמו של ראש הממשלה דאז מ.ב, ובנוסף ביקש גם על הטייסים בחיל האוויר שיברכם. ציבור המתפללים תמה מאוד על בקשתו זו של הרב וולטוך ובלבם אף שחקו על מעשהו.

חלפו ימים אחדים ואז הבינו כולם על מה ולמה ביקש הצדיק הרב יוסף וולטוך לברך את ראש הממשלה ואת הטייסים בחיל האוויר, באותם הימים בוצע המבצע של הפצצת הכור הגרעיני בעירק. המבצע נשמר בסודיות מרבית ותהילות לה’ יתברך זכה להצלחה מלאה, וכל מטוסי הקרב, שהשתתפו בו, שבו לשלום לבסיסם. הרס רב ואובדן נגרמו לכור הגרעיני, שיצא מכלל השימוש. ולא המשיך לייצר כלי לחימה נגד ישראל. עתה ראו הכל כי הרב ניחן ברוח-הקודש וידע על המהלך שיתבצע למרות שנשמר בסודי סודות.

מעשה מתלמידו הרב בן ציון מוצפי שליט”א

מעשה אחד נזכרתי שאירע לפני 45 שנה, בארץ היה מנהג שבימים שסביב ימי הפסח אירגנו הקיבוצים והמושבים השונים ״צעדת 4 הימים״ שאחר כך הפכה לצעדת 3 הימים, וגם 2 הימים, וכמובן שבלילות היו לנים בדרכים אנשים נשים בנים ובנות ומגיעים היו למכשולות. והנה שנה אחת ירדו גשמים עזים במשך יומיים רצופים שבוע לפני הפסח והיה זה בצעדה האחרונה, כשכל הצועדים נרטבו והתפזרו לכל עבר.

הם היו נוהגים לסיים את הצעדה בחוצות ירושלים הבירה לקול תרועת חצוצרות תופים ומחולות בפומבי, וגם גויים היו באים ממזרח וממערב מצפון ומים, ואפילו היה זקן ישיש בן 90 מהולנד שהיה מגיע כל שנה וצועד בירושלים כשעל חזהו עיטורים ומדליות ממדינות שונות בעולם .

בסוף אותו יום ראיתי את רבי יוסף בכותל המערבי שלא כמנהגו, והגיע לשם בהפתעה, כששאלתי אותו מה הביאו היום לירושלים? כי היה לו חברותא עם אחד הצדיקים באיזור המרכז ? ביקשני לא לספר על בואו הנה, ואמר לי לא יכולתי לסבול חילול השם וחילול הקודש בצעדה זו, ולכן באתי להתפלל על ביטולה, ומאותה שנה פסקה אותה צעדה ונשכחה , ביום כ באייר הלך לבית עולמו כשהוא בן ס״ב שנים , זיע״א.

זכותו תגן בעדינו ובעד כל ישראל.

נערך והוגש ע”י הרב יוסף חיים אוהב ציון שליט”א