כולנו צריכים ללמוד את עבודת התפילה. רבי נתן כותב בליקוטי הלכות, הלכות פסח הלכה ז’: “כי עיקר גלות היה על פגם ארץ ישראל, שהוא בחינת פגם אמונה, והתפילה, והניסים. ע”י שאמר אברהם ‘במה אדע’…”. רבינו מסביר שאמונה, ארץ ישראל וניסים זה הכל בחינה אחת. וכל מה שה’ הוציא אותנו ממצרים זה בשביל להביא אותנו לארץ.
אומר רבי נתן – בשביל מה להביא אותנו לארץ? הכל בשביל האמונה הקדושה, “…כדי לזכות לאמונה שלמה, שזהו עיקר הכל, וזה עיקר עבודת האדם כל ימי חייו”!
עיקר העבודה כל ימי חייו – רק לזכות לאמונה! ככה רבי נתן כותב, בלשון פשוטה, שזה עיקר עבודת האדם כל ימי חייו! “…לזכות לאמונה, כדי להכיר אותו יתברך, ובשביל זה בא האדם לעולם הזה כדי לזכות לאמונה, כדי להכיר אותו יתברך, שזהו התכלית מכל התכליתים” [צריך לראות מדויק בליקוטי הלכות].
בשביל זה האדם בא לעולם הזה, זה התכלית של כל התכליתים, לזכות לאמונה. “…וכל עיקר יציאת מצרים, ומתן תורה, וכל האותות והמופתים הנוראים, אשר עשה ה’ יתברך עם אבותינו ועמנו מיום יציאת מצריים עד היום הזה בכל דור ודור, הכל בשביל לפרסם אלוקותו לידע ולהודיע ולהוודע שהוא השליט, הוא היוצר, הוא הבורא יתברך ויתעלה שמו לנצח. כדי שנזכה לאמונה שלמה באמת”.
הלשון של רבי נתן ברורה, אח”כ הוא כותב: “…כי אי אפשר לצאת מגלות מצריים, וכן מכל הגלויות, שמכונים בשם מצריים, כמובא, כי אם על ידי אמונה, שעיקר הגלות היה על פגם אמונה, ועיקר הגאולה תהיה רק ע”י תיקון האמונה”.
תמיד אמרתי לכם את זה בע”פ, שכל אחד יהיה לו בירור מה הוא עושה בעולם הזה, שהשי”ת ברא את כל העולם הזה, את כל התורה ומצוות, כל אחד נברא רק בשביל האמונה!
אמונה – להאמין בה’, לדעת את ה’, לדעת שאין עוד מלבדו.
כשאדם יודע שה’ אין עוד מלבדו, אז האדם הזה לא עושה שום השתדלות ושום עצה אין לו בעולם הזה חוץ מתפילה, כי הוא יודע שאין עוד מלבדו, אין שום אני, אין שום כוחי ועוצם ידי.
הראשון שצריך לדעת שאין עוד מלבדו זה שאני לא נמצא, שאין עוד מלבדו. יכול רק לבקש עצה אחת ויחידה, לבקש מה’ כל דבר ברחמים ותחנונים, אם יתן יתן, ואם לא יתן לא יתן.
וזה צריך להיות שווה אצל האדם, אם ה’ יתן לו או לא יתן לו. מי שיש לו אמונה הכל שווה אצלו, “שוויתי ה'”, “שוויתי” לשון שוויון, ששווה אצלי, הכל שווה אצלי.
אז כשאדם מתחיל לעבוד על אמונה, הוא מתפלל על אמונה, הרבה צריכים לבקש מה’ אמונה, הרבה מאוד. כבשביל זה הוא בא לעולם! כמה פעמים אמרתי, וזה המדרגה של האדם תהיה בעולם הבא, המדרגה של הבנאדם זה רק לפי האמונה.
גם החיים של האדם בעולם הזה לפי האמונה, בזה תלוי הכל, כל החיים שלו.
ה’ הוא המפרנס
ומי שירא שמיים אז הפרנסה היא תוצאה ישירה כפי האמונה של הבנאדם, שזוכה שיש לו אמונה, אז עיקר השתדלותו זה אמונה. הוא כבר יודע שה’ מפרנס וזהו, ה’ מפרנס! מה יש לחשוב יותר?
לחשוב עוד מחשבה זה כבר חוסר אמונה! ה’ מפרנס וזהו נגמר. ומה צריך לעשות בשביל שה’ יפרנס? מחייכים, ה’ מפרנס! זהו!
כשאדם צריך כבר לחשוב על פרנסה זה כבר, נו, חסר לו אמונה… אם הוא צריך לדבר על פרנסה, אוהו… אם הוא צריך לעשות מעשה בשביל פרנסה…
פרנסה ואמונה זה פונקציה ישירה אחד של השני.
בנים גימטריה אמונה. רבינו אמר שתהיה לך אמונה יהיו לך בנים.
באה אלי אישה בוכה, הרופא אמר לה שהיא לא תוכל להביא בנים, אמרתי לה: “ז”א לפי דעתך, ודעת הרופא, ה’ יתברך הוא לא כל יכול. אם ה’ כל יכול אז הוא יכול לתת לך בנים! שרה אמנו לא היה לה רחם והיה לה בנים! ה’ נותן בנים! אמונה, תהיה לך אמונה יהיה לך בנים!”, אמרה: “יש לי אמונה!” אמרתי לה: “יש לך אמונה אז למה החלטת שאת לא יכולה להביא ילדים?”
כשאשה לא יכולה להאמין, לא מאמינה שהיא יכולה להביא ילדים אז היא לא כלי להביא ילדים. בשביל שהיא תהיה כלי להביא ילדים היא צריכה להאמין שהיא יכולה להביא ילדים.
כשאישה מאמינה שהיא יכולה להביא ילדים היא מאמינה בה’, שה’ נותן ילדים.
כשאשה מאמינה שהיא לא יכולה היא לא מאמינה בה’, כי היא חושבת שיש איזה שהוא טבע או איזה שהוא חוקים…
הכל ביד ה’ לבד! כל דבר זה תלוי באמונה, כל החיים של הבנאדם תלוי באמונה.
אמונה גימטריא צבי, צבי זה ראשי תיבות צדיק באמונתו יחיה – שאדם, כל אחד יחיה לפי האמונה שלו, כל אחד, גם המדרגה של האדם בעולם הבא זה לפי האמונה שלו.
אז כיוון שהאמונה, זה אמרנו, הבנו עכשיו, זה התכלית של הבנאדם, היא התכלית של העולם, התכלית של הבנאדם, אז איך אדם יכול למדוד כמה יש לו אמונה?
המודד העיקרי של האדם זה השלום בית שלו! כי השלום בית זה המודד העיקרי של כל המידות, לא רק של האמונה.
תוריד את המסיכות
רק בבית יש מודד אמיתי של המידות של הבנאדם, רק בבית, בחוץ הכל הצגה, פורים כל השנה. כל אחד מלביש מסכות, בשביל למצוא חן בעיני אנשים, וגם הוא מרמה את עצמו. אתה בעל אמונה? בבקשה! נראה בבית שלך אם אתה בעל אמונה! מי שיש לו אמונה בשלמות יש לו שלום בית בשלמות!
כל חיסרון שיש לאדם, בכל תחום בחיים, זה מרמז לו על חיסרון באמונה! “אם דעת קנית מה חסרת, אם דעת חסרת מה קנית”.
כיוון שהתכלית של הבריאה כולה זה רק אמונה, לכן הכל, מה שעובר על האדם, זה מרמז לו על מה שהוא צריך את האמונה שלו, לתקן את האמונה שלו.
ובבית, ששם המודד העיקרי של האדם על האמונה, אז שמה כל קלקול בשלום בית, אדם שעובד על אמונה, הוא יודע שבשביל אמונה הוא בא, הוא ישר רואה איפה הוא פגם באמונה, במה חסר לו אמונה.
צריך לדעת שהמודד של האמונה שלך זה רק בבית!
הגמרא בחולין דף פ”ט אומרת: מה האומנות של האדם, שבשבילה נברא האדם? שיעשה עצמו כאילם.
רבינו כותב בספר המידות – ע”י שתיקה תבוא לאמונה. והאמת הוא שתיקה שווה אמונה.
אדם שיש לו אמונה חוץ מתפילה מה יש לו לדבר?
אז כמו שאמרנו, רואים שמצד אחד תכלית האדם זה אמונה, וגם שתיקה, לשמור את הפה, תיקון הדיבור, שזה עיקר האדם, מה האדם? זה דיבור, זה הפה, זה עיקר האדם.
וממיל בשביל לתקן את ברית הלשון, ממילא זוכה לתיקון ברית המעור, זוכה לתיקון הברית. שגם זה כתוב שזה הניסיון של האדם בעולם הזה, לעמוד בתאווה הידועה, תאוות ניאוף, לכן כתוב בריתי נאמנת לו, הכל קשור אחד עם השני. אדם זוכה לאמונה, זוכה לשמירת הלשון, כי מי שיש לו אמונה הוא שותק, הוא לא מדבר שום דיבור. כל פגם של דיבור פשיטא שזה פגם באמונה. אדם שמאמין מדבר לשון הרע? אדם שמאמין מדבר? הוא יודע שיש אוזן שומעת, מה זה מאמין? הוא יודע שיש אוזן שומעת! הוא ידבר לשון הרע על מישהו? ידבר רע על מישהו? ידבר שקר? שקר זה הפך מהאמונה מה? שום דיבור של השתדלות, כי הוא יודע רק תפילה יש!
אז כיוון שכל המודד של הבנאדם זה בבית אז גם המודד של התיקון הדיבור זה בבית. ובבית רואים בחוש, כל מילה, כל טעות במילה ישר נהיה פיצוץ בבית! ושמה הפיצוצים ישר על המקום, אדם אומר מילה שלא היה צריך לומר אותה, ישר! רואה את זה בחוש, בבית? שמה יש קליטה מיוחדת של הדיבורים, ישר פועלים!
אתה מדבר מילה אחת לא כמו שצריך? ישר אדם רואה מתקלקל כל השלום בית שלו! אמר מילה!
בקיצור אדם צריך להחליט שהוא צריך לחזור בתשובה!
הצגות כבר עשינו מספיק הצגות עד עכשיו. עשינו הצגות שאנחנו דתיים מספיק זמן, הגיע הזמן שנחליט שאנחנו רוצים לחזור בתשובה!
