יש לי כלל שאני אומר אותו תמיד, ומי שזכה ללמוד את הספר ‘בגן הדעת‘, אז הוא קצת יודע מהכלל הזה, שהתורה היא לא ספר סיפורים ולא ספר היסטוריה. התורה זה סיפור החיים של כל אחד מאיתנו. אדם צריך לקרוא ככה את החומש! במקום ‘ויאמר ה‘ אל אברהם‘, איך קוראים לך? מסעוד? תחשוב ‘ויאמר ה‘ אל מסעוד‘, קוראים לך יצחק? ‘ויאמר ה‘ אל יצחק‘, וכו‘ וכו‘, ככה צריכים לקרוא את התורה. כי כשאדם קורא את התורה וחושב שזה איזה סיפור, הוא לא מייחס את הסיפור לחיים שלו, מה אכפת לו שאברהם אבינו עבר מה שעבר, זה מעניין אותו?
מספרים על אשה שבאה לאיזה בית כנסת לשמוע קריאת התורה, שמעה את הפרשה של השבוע, הסיפור של יוסף הצדיק, שלקחו אותו ומכרו אותו, והיא בוכה, דמעות! בוכה ובוכה! כל הפרשה רק בוכה. שנה הבאה עוד פעם היא באה, שמעה את הפרשת שבוע עוד פעם הסיפור של יוסף הצדיק, אמרה: “אני כבר לא יבכה! למה הוא לא למד לקח?! למה עוד פעם הלך אליהם?!”. אז אלו שקוראים סיפור, יפה, סיפור יפה, הלך היה רעב, לקחו לו את אשתו, בסדר! העיקר זה לא אשתי! 😊 מה אכפת לי? רעב? העיקר אני יש לי אוכל, מה אכפת לי?!
ככה אדם שקורא את החומש, העיקר קורא את הפרשה ונגמר הסיפור. ככה זה לא נקרא קריאת התורה בכלל, כי אדם צריך ללמוד מכל מילה של התורה איך להתקרב לקב“ה. אדם צריך להיכנס בתוך הסיפור! לחשוב שעכשיו אומרים לי מה שאמרו לאברהם! אני עובר מה שעבר אברהם, אני עובר את הנסיון הזה! בשביל שאני אוכל להבין מה גודל הנסיון, ואיך אברהם אבינו עבר אותו.
שאלתי את עצמי, איך אברהם יכל להחזיק מעמד?! איך הוא עמד בכל הנסיונות הקשים האלו?! נסיון אחרי נסיון! מה היה הכח שלו?! וכולם מבינים שהכח שלו זה אמונה! איזה אמונה? שאתה מאמין שיש ה‘ בעולם? שיש בורא לעולם? הרבה אנשים מאמינים שיש בורא לעולם והם בדיכאון מוחלט! הלוואי בדיכאון, בייאוש מוחלט, שבורים לגמרי! אז מה אם בנאדם מאמין שיש בורא לעולם.
מה תגיד, שהוא מאמין שהבורא כל יכול? גם מי שמאמין שהבורא כל יכול זה עוד לא נותן לו את הכח לעבור את מה שהוא צריך לעבור. איזו אמונה שתהיה, שה‘ כל יכול, שבורא עולם הוא המלך, הוא המנהיג, מה שתגיד, אתה מאמין, וזה טוב, הכל טוב, אבל זה עדיין לא נותן לבנאדם את היסוד של האמונה.
השם אוהב אותך בלי סוף
בורא עולם חנן אותי, החונן לאדם דעת חנן אותי בדעת, שהדעת הזו היא היסוד של כל האמונה ושל כל התורה כולה. מהי הדעת? שכל אחד צריך לדעת שבורא עולם אוהב אותו אהבת עולם שאי אפשר לשער את האהבה שבורא עולם אוהב אותו. ובורא עולם רוצה שכל אחד יהיה לו ממש את הנבואה של משה רבנו, את התורה של משה רבנו, את החכמה של שלמה המלך, את הקדושה של יוסף הצדיק, ואת השמירת הלשון של החפץ חיים, ואת הממון כמו קרח, ואת הגבורה של שמשון הגיבור, זה המינימום שבמינימום, ככה בורא עולם רוצה, שכל אחד, גם הרשע הכי גדול שיש בעולם, בורא עולם רוצה שככה יהיה לו. הרצון של בורא עולם שכל אחד יהיה לו את הכל! אמונה שלמה, תפילה והתבודדות כמו של דוד המלך, בקיצור מה שתגיד זה עוד כלום לעומת מה שבורא עולם רוצה שכל אחד יגיע! כל אחד! וזה לא אמונה זה דעת!
אדם יודע שככה בורא עולם רוצה! יודע את זה! בפשיטות.
ואיך אדם יכול לדעת שככה בורא עולם רוצה, ממש לדעת את זה ידיעה שלמה שככה בורא עולם רוצה. כל אחד יחשוב מה הייתי רוצה לתת לבן שלי, לבת שלי, מה שאמרתי זה עוד כלום, לעומת מה שהייתי רוצה לתת לבנים שלי? מה שאמרתי זה עוד כלום. את הקדושה של רבי שמעון בר יוחאי, אין, אני צריך עכשיו שעות לשבת ולהגיד לכם מה הייתי רוצה לתת לילדים שלי. וכל אחד לא מה אתה יכול לתת, מה אתה רוצה לתת! כל אחד יודע, ויחשוב, אם אני הנברא ככה רוצה לתת לבנים שלי, הבורא, זה כלום לעומת כל מה שבורא עולם רוצה לתת לכל אחד.
השם רוצה שתהיה משה רבינו
וזה לא אמונה, זה דעת! שהיא בסיס של כל היהדות! של כל האמונה, ושל הכל. זה הדעת, אדם צריך לדעת שבורא עולם רוצה שאני אגיע לדרגות הכי הכי גבוהות. וה‘ האיר בליבי שזו הדעת שמשה רבנו השיג, וכמו שכתוב בזוהר שמשה רבנו אם היה בזמן נח לא היה מבול, אע“פ שדור המבול היו כאלו רשעים. מה הם לא עשו? כי השחית כל בשר את דרכו, משה רבנו ידע, הגיע לדעת הזו, מה שזכיתי שעכשיו הדעת של משה רבנו, זכיתי שהאירה גם בי. הוא הגיע לדעת הזו שזה מה שבורא עולם רוצה, ולכן הוא יודע, בורא עולם לא רוצה שהם יטבעו במבול! הוא רוצה שיחזרו בתשובה ויגיעו לדרגה של משה רבנו! זה מה שבורא עולם רוצה. ולכן משה רבנו היה עומד ומבטל את הגזירה, כי הוא היה יודע שזה מה שבורא עולם רוצה! נח לא יכל לבטל את הגזירה כי הוא לא ידע שזה מה שבורא עולם רוצה, לכן הוא חשב: “תראה איזה חוטאים! תראה איזה פושעים! תראה מה הם עושים! מגיע להם שימותו! מה לעשות? מגיע להם! מגיע להם שיטבעו במבול, אדרבא שישטפו אותם וימותו שמה בתוך המקווה הזה, וזהו, מגיע להם! תראה מה הם עושים!
כי הוא לא השיג את הדעת הזו! ולכן הוא לא יכל לבטל את הגזירה!
אברהם אבינו ע“ה השיג דעת יותר גדולה ועצומה בהרבה יותר משל נח, שמה? הוא אמנם לא השיג את הדעת של משה רבנו, הוא אמר ‘אולי יש עשר צדיקים, אז בזכותם תציל את כל העיר! אבל אם אין עשר צדיקים אז לא! לרשעים מגיע להם שימותו, אין מי שיגן עליהם, אם היו עשר צדיקים שיגנו עליהם, אז בסדר‘. אברהם אבינו בכל אופן השיג איזו שהיא רחמנות של ה‘ יתברך, שאם יש עשר צדיקים אז בזכותם ה‘ יתברך ירחם גם על הרשעים. אבל משה רבנו לא! אפילו שאין שום צדיק שמה! כולם הרשעים הכי נוראים בעולם! הוא יודע – ה‘ יתברך רוצה את הרשעים האלו, רוצה שהם יחיו את החיים הכי מתוקים בעולם! לא רק שלא חפץ ה‘ במות המת כי אם בשובו מדרכו וחיה! זה משה רבנו השיג את הדעת הזו!
ולכן כשאדם יש לו את הדעת הזו הוא יכול לבטל כל גזירה! כל גזירה הוא יכול לבטל אותה! כי הוא יודע שבורא עולם, אפילו הגזירה הכי נוראה, בורא עולם לא רוצה שהיא תצא לפועל! בורא עולם רוצה שכולם יחיו ויחזרו בתשובה ויהיו להם החיים הכי מתוקים בעולם! זה מה שבורא עולם רוצה! אז אם את זה בורא עולם רוצה אז אפשר להתפלל ולבטל כל גזירה וגזירה, זה משה רבנו השיג את הדעת הנפלאה הזו יותר מכל הצדיקים שבעולם.
תודה רבה, מים קרים על נפש עייפה , בדיוק בזמן. יש לי חלום שיבוא יום ויהיה אתר חדשות רק עם כתבות בסגנון כזה מכל קצווי הקשת, אמן בקרוב בגאולה ברחמים, יקים אותנו מהגלות הזאת, יתן אחדות ואהבה ביננו , שנאהב אותו יתברך