שאלה: הנוסע מעיר לעיר, האם חייב לומר תפילת הדרך בשם ומלכות.
תשובה: אף בזמנינו חייבים לומר תפילת הדרך בנסיעה בין עירונית [אף אם יש חנויות וכדו’ באמצע הדרך] בשם ומלכות, [ובודאי שלא לשנות מנוסח הברכה] (ברכות כט: שו”ע או”ח סי’ קי ס”ד) וחייבים בזה בין אנשים ובין נשים, ואף צריך לחנך קטנים לתפילה זו. אך בנסיעה עירונית אף בנסיעה ארוכה כגון בחו”ל, והם כבישים מסוכנים, נהגו שלא לברך. [ועכ”פ אפשר שראוי לומר תפילת הדרך בלא שם ומלכות].
זמן הנסיעה החייב בתפילת הדרך
שאלה: בכמה זמן נסיעה חייבים בתפילת הדרך.
תשובה: לבני ספרד: שיעור הזמן המחייב בתפילת הדרך הוא 72 דקות, (שו”ע שם ס”ז, ששיעור זמן המחייב הוא פרסה, וכתבו הפוסקים שהוא לפי זמן, שו”ת זכרון יהודה סי’ מ”ב, ושו”ת יבי”א ח”א חאו”ח סי”ג ובשו”ת אול”צ ח”ב פ”ז תשובה כז, ובשו”ת שמע שלמה ח”ג חאו”ח סי’ ד’ וס”ה) ולבני אשכנז: הוא מרחק של 4.6 ק”מ. (כיון ששיעור פרסה הוא לפי מרחק כמבואר במשנ”ב שם סק”ל ובשדי חמד מערכת ברכות ב’ אות טו’ ובכה”ח שם סקנ”ז, ובשו”ת שבט הלוי ח”י סי’ כא), לאחר 33/44 מטר מהבית האאחרון שבעיר. (קונ’ תפילת הדרך להגר”ש דבילצקי) [להלן מקומות לבני אשכנז הנוסע אליהם, וכן להיפך, יאמר תפילת הדרך, בני ברק, לירושלים ולהיפך, ירושלים תל אביב ולהיפך, קרית ספר ירושלים ולהיפך, ירושלים לאלעד ולהיפך, ירושלים לביתר ולהיפך, ירושלים ובית שמש ולהיפך. בני ברק לאלעד יכול לברך תפילת הדרך]. ולכן מבני ברק לתל אביב לא יברך, וכן מבני ברק לפתח תקוה לא יברך בשם ומלכות, ויאמר תפילת הדרך בלא שם ומלכות. (כמבואר בשו”ע שם).
אף לבני ספרד אם נוסע וחוזר באותו יום, או במשך הלילה, ובמשך זמן הנסיעה של ההלוך והחזור יש 72 דקות, אפשר לברך ברכת הגומל בשם ומלכות (שו”ת אול”צ ויבי”א שם).
אם נוסע בכבישים שיש בהם חשש סכנה לזריקת אבנים ובקבוקי תבערה וכל סכנה העלולה לבוא, יאמר תפלת הדרך אף שהנסיעה קצרה משבעים ושתים דקות לבני ספרד או מרחק נסיעה של פחות מ4.6 ק”מ, (משנ”ב שם סק”ל וכה”ח שם סקנ”ו, ושו”ת אור לציון ח”ב פרק ז’ תשובה כז). [ויל”ע שבזמנינו נהרגים כל יום הרבה מבני אדם מתאונת דרכים רח”ל, אם זה מחייב לומר תפילת הדרך, כיון שהסכנה עלולה לבוא, (ואכן דעת הגר”ש דבילצקי ועוד שמשו”ה יש חיוב לומר תפילת הדרך בזמנינו אף בתוך העיר), ולכן ראוי לומר תפילת הדרך בלא שם ומלכות, וכנ”ל].
תפילת הדרך לטס בכדור פורח
שאלה: האם מי שטס בכדור פורח אומר תפילת הדרך.
תשובה: אם זהו לזמן ארוך של 72 דקות לבני ספרד או מרחק של 4.6 ק”מ, בודאי צריך לברך, אך פחות מזה, אם הוא סכנה או שעולה מעבר לים או מדבר, אף בשיעור זמן או מרחק הנ”ל יאמר תפילת הדרך וכנ”ל.
צירוף הפקקים לזמן תפילת הדרך
שאלה: האם [לבני ספרד שמשערים לפי זמן] מצרפים את הפקקים לזמן הנסיעה.
תשובה: אינם מצטרפים, אף אם יש רגילות שיש פקקים בשעות הנ”ל, אך התנועה זזה ולא עומדת, הזמן הנ”ל מצטרף.
חיוב ברכה הסמוכה לחברתה בתפילת הדרך
שאלה: האם ראוי לברך על דבר מאכל שברכתו שהכל, כדי שתהיה תפילת הדרך בברכה הסמוכה לחברתה.
תשובה: אין חיוב, אבל ראוי להסמיכה. (שו”ע סי’ קי ס”ו).
ממתי אפשר לברך תפילת הדרך
שאלה: ממתי אפשר לברך תפילת הדרך.
תשובה: יאמר תפלת הדרך אחר שיצא מהעיר, שלא רואה את בתי העיר, [כגון בבני ברק באלוף שדה], ובדיעבד שבירך בתוך העיר, יצא ידי חובה.
ואם לא אמר תפילת הדרך לאחר שיצא מהעיר, יאמרנה כל זמן שעדיין בנסיעה, כל עוד שלא הגיע קרוב לשיעור פרסה לעיר שמגיע אליה. (שו”ע שם ס”ז, ומשנ”ב שם ס”ק כט ובכה”ח שם סקמ”ט, ובכה”ח שם סקנ”ב, ובברכת ה’ ח”ד עמ’ תקט סי”א).
אמירת נוסח תפילת הדרך בע”פ
שאלה: מי שאין לו סידור, ואינו זוכר את כל הנוסח, [ואין לו סידור בנמצא] האם יש עניין שיאמר חלק מהנוסח שזוכר.
תשובה: יתפלל להצלחת דרכו בכל לשון ובכל נוסח שהוא יודע, אך בלא שם ומלכות. (עי’ בספר אהלך באמיתך ט’ יח, ובספר סוכת חיים דיני תפילת הדרך אות ב’).
חיוב אמירת תפילת הדרך בעמידה
שאלה: האם חייבים לומר את תפילת הדרך בעמידה.
תשובה: מצוה לאומרו בעמידה, [ויש שהקפידו אף לעצור את הרכב] אבל אם אינו יכול לעמוד, או שיכון יותר טוב בישיבה, יברך בישיבה (עי’ בגמ’ ברכות שם “רב חסדא אמר מעומד”. ובספר הרוקח סי’ שמ”ז כתב לחדש בין מיושב ובין מעומד, ומצוה במעומד, וכ”כ בא”ר שם סק”י ובח”א כלל סד ס”ב, ובכה”ח שם סקמ”ה). אך אין לברך תפילת הדרך תוך כדי נסיעה מחמת סכנה, אלא ישמע הברכה מאחר, (שו”ע סי’ קי ס”ד).
האם יש להדר בעצמו את תפילת הדרך
שאלה: האם יש עניין לברך בעצמו תפילת הדרך, או שיכול לצאת מאחרים לכתחילה.
תשובה: אף שיוצאים יד”ח בתפילת הדרך מדין ערבות, (עח’ א”א בוטשטש מהדו”ת סעיף סד) מ”מ ראוי שכל אחד יברך בעצמו. (עי’ משנ”ב סי’ ריג סקי”ב, וכן הו”ד השבט הלוי ועוד, וגם שהיא בקשת רחמים וכן הו”ד הגרח”ק). ובודאי שאינו לכתחילה לצאת יד”ח מהרמקול. (בשו”ת מנח”ש ח”א ס”ט כתב שאינו יוצא בזה יד”ח, אך הביא דעת החזו”א שיוצא יד”ח, ובשו”ת אג”מ או”ח ח”ב סי’ קח, ובשו”ת שבט הלוי ח”ה סי’ פד, כתב לדינא שאם כיון לצאת יד”ח דרך הרמקול, יתפלל שוב תפילת הדרך בלא ברכה).
תפילת הדרך לנוסע כמה פעמים ביום
שאלה: האם אדם שנוסע כמה פעמים בדרך באותו יום, צריך לברך בכל נסיעה ונסיעה.
תשובה: די בתפילה אחת, כיון בתפילת הדרך הלילה הולך אחר היום, ולכן אף אם בירך ביום אין צריך לברך בלילה, כיון שהוא המשך ליום. (משנ”ב סי’ קי סקכ”ו וכה”ח שם סקמ”ז) ובטיול שממשיך מהלילה ליום, נראה שכל עוד שלא ישנו, הרי הוא המשך הנסיעה, ואי”צ לחזור ולברך שוב תפילת הדרך, ורק יאמר תפילת הדרך בלא ברכה, אבל אם ישנו באמצע הלילה אף מעט יאמרו תפילת הדרך בברכה. (עי’ במשנ”ב שם ובביה”ל שם, ועי’ בקונ’ תפילת הדרך להגר”ש דבילצקי סי”ג שכתב שיש לומר, וכן כתב בעיטורי מרדכי בין הזמנים פ”ו לגבי חתונה של אדמו”ר וכדו’, ואולם כנתבאר במשנ”ב בבוקר יש לומר תפילת הדרך בלא ברכה).
