משה אבוטבול: “הרפורמה לא בראש מעייננו, אצלנו יוקר המחיה נמצא על השולחן”

סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר, ח”כ משה אבוטבול, גילה אפיק עשייה חדש לפני חצי שנה. אחרי 25 שנה בשלטון המקומי, מתוכן 10 שנים כראש עיר, ואז עוד תקופה כח”כ באופוזיציה שבעיקר הטריד בדרכים יצירתיות את הממשלה, הוא חזר למה שהוא מכיר – עשייה, אבל הפעם במשרד ממשלתי.

“כשבאנו למשרד החקלאות, עובדי המשרד על כל אגפיו כולל בכירי המשרד קבלנו אותנו יפה. עם הצוות המקצועי אנו עובדים בשיתוף פעולה מלא להצלחת המשרד על כל מחלקותיו ואגפיו למען החקלאי בישראל”, הוא מסכם חצי שנה ראשונה בתפקיד בראיון ל’שחרית’.

“כשקבלתי את התפקיד, לא ידעתי שאני נכנס למשרד ממשלתי שהוא אחד מהגדולים במשרדי הממשלה, שאחראי על כל ביטחון המזון שאנו מגדלים בארץ ומכניסים מחו”ל לארץ מידי יום, ובהתנהלות נכונה לטובת החקלאים גם יכול להשפיע מאוד על יוקר המחיה בישראל. יחד עם נושאים רבים שתחת אחריות המשרד. אין ספק שאחריות בתפקיד החשוב הזה מחייבת אותנו לסייע ככל שנוכל לציבור ששלח אותנו, וזה מה שאנו עושים במשרד מידי יום”.

ספר לנו בקצרה על העשייה שלך במשרד החקלאות

“כשהגעתי למשרד החלטתי להקים את ‘מטה החקלאות’, ולהנגיש את המשרד לחקלאים, מה שלא היה קיים אצל השר הקודם. המטה שהקמתי מתכנס מידי יום שני בלשכתי, והחקלאי מהשטח בא לשתף אותי, את צוות לשכתי ואת חברי המטה – חקלאים ותיקים שמגיעים מידי שבוע בהתנדבות לתרום מניסיונם למען חקלאים אחרים”.

“החקלאים פורסים בפנינו את הבעיות והצרכים שלהם, ותוך כדי ישיבה, אני מצמיד את אחד מיועצי ללוות את החקלאי בהמשך הדרך, על מנת לסייע ככל שניתן בפתרון הבעיה”.

“כמו כן, ישיבת המטה כוללת גם הרצאה שבועית במטה כל שבוע מאישיות בכירה במשרד, שמסבירה את תחום פעילותה באגף ובמשרד, ע”מ שנדע היטב לסווג את פניות הציבור שפונה אלינו לכתובת הנכונה”.

איך יחסי העבודה עם השר אבי דיכטר?

“היחסים בס”ד מצוינים. זכיתי בשר מוכשר ומסור, שנותן את כולו לחקלאים והחקלאות. הוא מינה אותי עם כניסתי למשרד להיות אחראי על ארבע תחומים במשרד”, מפרט סגן השר.

הראשון: אחראי רשויות הניקוז בארץ. “בחלקם כבר הספקתי לסייר בצפון הארץ, ובדרומה. על מנת לחתום על תוכניות שימנעו שיטפונות בעתיד באותם אזורים וערים. ולהכיר את השטח עליו אני אחראי”.

השני: ממונה על כל נושא מצוות התלויות בארץ. “ברוך ה’ הצלחתי לאחד סביב שולחן אחד את כל המכונים התורנים למצוות התלויות בארץ, יחד עם סגל הרבנות הראשית, שנפגשו יחד עם מדענית המשרד וצוות מכון וולקני. זאת על מנת ליצור שיתופי פעולה למחקרים חדשים ונוספים משותפים שיסייעו למשרד ולמכונים, וגם לחקלאים, שלבסוף עם מחקרים טובים יוכלו לפתור קשיים הלכתיים שנוצרו, ולהוזיל בכך מחירים ולסייע לעם ישראל, שמתמודד עם יוקר המחיה וגם לפתור בעיות הלכתיות שצצות כמו כלאים, ערלה וכדו’, ופתרונות טכנולוגיים חדישים שיסייעו בשמירת השבת והשמיטה”.

“כמו גם סיוע בתחומים תורניים הנקשרים לכך, כמו כנס הדרכה ייחודי למגדלי ומשווקי ארבעת המינים, בתאריך ו’ בחודש מנחם אב באולם הכינוסים במשרדנו, בו יינתנו הרצאות מקיפות מאנשי מקצוע בנושא, עם חידושים טכנולוגיים להגנת ארבעת המינים ושמירת טריותם, ועוד נושאים תורניים שונים בהם אנו מסייעים ונותנים ב”ה פתרונות, כמו נושא תרומות ומעשרות וכו’ תקצר היריעה מלספר”.

השלישי: הסרת חסמים ואיגום משאבים. “הגיעו אלי הרבה פניות של חקלאים בשטח על חסמים בהם הם נתקלים בתהליכים במשרד, או בכלל שלפעמים שני משרדי ממשלה דורשים מהחקלאי אישורים כפולים, בעיקר ממשרד הבריאות , ואני פועל יחד עם השר לשנות זאת על מנת להקל על החקלאי שבשטח, וגם אנו פועלים לתוספת עובדים זרים לענף שסובל מחוסר גדול, ולהוזיל עד מצב ביטול של תשלום מחירי המים אותם משלמים החקלאים. דבר שיסייע בהכרח להורדת יוקר המחיה בישראל”.

“אם דיברנו על הסרת חסמים, גיליתי ממחלקת משאבי אנוש במשרד, שיש לנו חוסר בתקינה בהעסקת חרדים ובעלי מוגבלויות במשרד הנדרשת ע”פ חוק, והזמנתי ללשכתי את מחוללי התעסוקה והארגונים החרדים, שהחלו לפרסם משרות אלו ממשרד החקלאות ולהנגיש אותם לציבור החרדי, המשווע לעבודה במשרדי ממשלה”.

הרביעי: אחראי על כל נושא צער בעלי חיים. “פעלנו בחודשיים האחרונים רבות ונפגשנו עם ארגוני צער בעלי חיים, ועם יועצת רה”מ לנושא רווחת בע”ח, ואף אנו מנסים לקדם בנושאים אלו חקיקות בכנסת שידאגו לרווחתם של בעלי החיים, שכך אנו מצווים בתורה ויש לנו הרבה מן המשותף בעשייה עם ארגונים אלו, למרות השוני בהשקפה הדתית”.

הבטחת בחירות

אחרי שיחה ארוכה בנושאי משרדו, אנחנו עוברים לדבר על פוליטיקה. אי אפשר לשאול דבר ראשון על כך שכבר חודשים ארוכים שיו”ר ש”ס, ח”כ אריה דרעי, לא סביב שולחן הממשלה. מבחינת ח”כ אבוטבול, זה לא יכול להימשך כך.

“כולנו תקוה שנקיים בקרוב את אחת הבטחת הבחירות הברורה והמשמעותית שלנו לבוחרים שלנו שבחרו ש”ס, כי הם רצו את אריה דרעי כשר בכיר בממשלה. חסרונו כמבוגר אחראי בשולחן הממשלה מורגש. כשהוא יחליט לאחר חקיקת החוק העומד על שולחן הכנסת, לשוב לעשייה המיניסטריאלית כשר בכיר בממשלה, זה מה שיהיה. אנו מצפים לכך בעז”ה”.

הצמצום המשמעותי של ראש הממשלה לרפורמה המשפטית, לא נראית בעינך כהתקפלות?

“הרפורמה לא היתה אף פעם בראש מעייננו. אצלנו נושא יוקר המחייה נמצא על השולחן תמיד, לאורך כל הדרך כל החכי”ם שלנו מכוונים על זה. היו”ר הרב אריה דרעי, היחיד שדאג להכניס את תלושי המזון לנזקקים וחלשים לתקציב המדינה. השר משה ארבל כעת עובד על כך ואני מקווה שנהיה אנשי בשורה בנושא בקרוב”.

מה עמדתה של ש”ס לגבי הסחבת בחוק הגיוס?

“אצלנו בתנועה מנהל את העניינים הללו, יו”ר התנועה בעצה אחת עם מועצת חכמי התורה, שעוקבים מקרוב ומעודכנים בכל התפתחות בעניין, אך בשל הרגישות הדרושה בנושא והצורך בזהירות בדיווח, וע”מ להגן על הצלחת המאמצים אין אפשרות להרחיב כעת בנושא”.

התיקון של בית שמש

גם הבחירות לרשויות המקומיות מתקרבות, וכחלק מחלוקת התפקידים בש”ס, ראש העיר לשעבר מונה להיות אחראי על פעילות המפלגה בחדרה, חצור, מבשרת, חריש, קריית שמונה, וטבריה. “יה”ר שנביא הסכמים טובים ובחירות טובות לציבור ששלח אותנו יחד עם המשך קידוש שם שמים”, הוא מציג אופטימיות.

האם יש סיכוי שנראה אותך חוזר לזירה המוניציפאלית?

“כרגע אני שקוע כל כולי בס”ד בביצוע התפקיד החשוב והמשפיע, שהוטל עלי על ידי יו”ר התנועה, ומועצת חכמי התורה, לשמש כסגן שר החקלאות של עם ישראל. אני חייל של התנועה, של מרנן ורבנן מועצת חכמי התורה, ועושה כל מה שמורים לי כך שאני כלל לא הקובע בעניין”.

מי לדעתך צריך להיות ראש העיר הבא של בית שמש?

“כיום העיר בית שמש עבורי היא ברוב כעין מעין מקום לינה אחרי ימי עבודה עמוסים בכנסת, ובמשרד החקלאות. עיקר חיבורי שם לעיר זה בעשייה התורנית הענפה שלי במרכז לתורה תפילה וחסד “ממזרח שמש” שהקמתי בעירנו ומתפלל ולומד שם בחברותות בכל זמן פנוי שמוצא, מלבד שמופיע בערבים בכנסים, אירועים, שמחות, ולהבדיל ניחומי אבלים שמוזמן מתושבי עירנו היקרים”.

“אך לשאלתך, זה תלוי מאוד עד כמה יהיה הציבור החרדי בעיר מאוחד, שברור שאם מאוחדים כולם אזי הסיכוי ברור מאוד ובטוח להחזיר עטרה ליושנה, עם ראש עיר חרדי משלנו, המציית כל כולו לגדולי ישראל, בכל נושא ועניין כבעבר. כי הרי ברור לכולם שהעיר כיום עם כ- 40,000 יחידות דיור שבניתי שם, לא תהיה עוד לעולם לא חילונית, ולא דתית, רק חרדית”.

“אזי הדברים מתבקשים ונדרשים מאליהם. זה גם היה החזון בתחילת הדרך להנהגה חרדית תורנית, מחד שיודעת גם להכיל ולפעול למען התושבים בעיר הוותיקה שהם יהודים יקרים שהקימו את העיר לפני שנים רבות, ויש לסייע ולפתור ולקדם את כל האזור כולו שם מחד. מאידך, “לכפות” על הנציגות המקומית והארצית להתאחד ולמשול. אין לזה שום קשר למי שכיום בכיסא רה”ע וכיצד פעלה עד כה. אבל, הגידול הדמוגרפי של כ-70% מחויב המציאות לפעולה להשבת ההנהגה לידיים חרדיות שהם רוב עצום של העיר, אסור שחוסר אחדות בעניין תנוצל באופן ציני להנצחת המצב”.

“לדעתי אחדות אמיתית תיתן סוג של ‘תיקון’ משמעותי למה שאז היה בעיר, ומענה לכל הבקשות סליחה שהתפרסמו ברבים, ומאות הפניות הכואבות שהגיעו אלי בשנים האחרונות מתושבים ורבנים שהיו בצער עמוק ממה שהיה בעיר בסיום תפקידי בבחירות כראש עיר”.

“וכנגד זה יהיה ההיפך שזה יהיה כעת אחדות וקידוש ד’ גדול בעז”ה, אך מעל הכל, הדבר נתון כידוע אך ורק להכרעת גדולי ישראל בלבד, ולראשי המפלגות החרדיות, ובראשם יו”ר ש”ס הרב אריה דרעי הי”ו שבודק היטב כיצד לפעול במצב היחודי של עיר העתיד לציבור החרדי – בית שמש, מול מועצת חכמי התורה ושאר גדולי ישראל, שידרשו מן הסתם בקרוב לקבלת הכרעה ברורה בנושא”.

“כך שדעתי ותשובתי זו שעניתי לך, כיום לשאלתך אלי היא רק באופן השקפה פרטית שלי בלבד, ולא בשם התנועה שאני כלול בתוכה”.