מנהיג וגאון: פרופיל על מרן הגרב”מ אזרחי; הזוויות והפרטים שטרם נחשפו

המפגש ההיסטורי ברחוב קאסוטו בשכונת בית וגן בירושלים הדהים רבים במגזר. עברו שבועות בודדים מאז הסתלקות מרן ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין זצ”ל, והסוגיה שהעסיקה את הציבור כולו הייתה “הנהגת הדור”.

העסקנים התקוטטו, מובילי דעת קהל ערבבו והביטאונים פעלו. אבל באותו יום, בט”ו בתמוז לפנות ערב, נפל דבר בישראל. מרן ראש הישיבה הגאון רבי דב לנדו עלה לירושלים וביקש להיפגש עם מרן ראש ישיבת ‘עטרת ישראל’ הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי. לאחר שיחת נימוסין בנוכחות המקורבים ובני הבית – שני חברי הילדות, ענקי התורה, הסתגרו בחדר לזמן ממושך ושוחחו בענייני הנהגת הדור.

בעיני רבים, המפגש ההוא סימן התפתחות דרמטית בעניין המשך ההנהגה הליטאית, מעין יצירת ציר בין שני גדולי הדור. ובעיני המעמיקים, המפגש סימל אירוע רוחני – ביטוי להערכה הדדית שיש בין שני ענקי הרוח, ששתו מאותו באר בצעירותם וידועים בלמדנותם ובחריפותם.

בתמונות שהתפרסמו מהמפגש ההיסטורי נראה הרב יעקב גרוסברד, מקורבו ונאמן ביתו של מרן הגרב”מ מזה 17 שנה, כשהוא יושב בין שני גדולי הדור ועוקב בדריכות אחר הנאמר בחלל החדר. גרוסברד, כמו מורו ורבו, מתרחק מאור זרקורי התקשורת ומסרב להתראיין. המשכנו לתור אחרי תלמידים של מרן וכמה מהם ניאותו להרחיב קצת על אישיותו ומפעל חייו של ענק הרוח הזה, ששוכב על מיטת חוליו, אך השפעתו העצומה ניכרת באינספור נקודות ברחבי הגלובוס.

בשיחות עם אותם תלמידים הבנו את נקודת המבט הכפולה שהתקבלה בקרב הציבור לאחר אותו מפגש היסטורי: מרן הוא גם מנהיג, וגם מתמיד עצום ולמדן חריף. סיכום מהותו של מרן במילים בודדות.

כעבור תקופה, למרבה הכאב והצער, מרן נפל למיטת חוליו, ומאז מאושפז בבית החולים, כשעיניהם של המוני בית ישראל נשואות לשמיים, בתפילה ובתקווה שמרן יחזור לאיתנו. עצרות תפילה המוניות מתקיימות בכל הריכוזים היהודיים בעולם עבור מרן ראש הישיבה הגאון רבי ברוך מרדכי בן הינדא מלכה לרפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל.

• הקיר שחצה בין הילד לבין פוסק הדור

הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי, זקן חברי מועצת גדולי התורה של דגל התורה וממנהיגי היהדות החרדית, נולד בט”ו אדר ב’ שנת תרפ”ט. הוא גדל בבית אביו הרב ישראל אזרחי ולאמו מרת הינדא, בתו של הרב ברוך שלאם, בוגר ישיבת ‘כנסת ישראל’ בסלובודקה שכיהן כרב בדרום אפריקה.

הילד ברוך מרדכי סעד על שולחן הוריו, אך עשה חיל בתורה וביראה בכוחות עצמו. קיר אחד הפריד בינו לבין בית שכנו מרן פוסק הדור הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ”ל. הוא זכה לשמוע את קול התורה שלא נפסק, לראות את ההתמדה בתורה ולהרגיש את מסירות הנפש של אותו צדיק וקדוש. הוא זכה לסייעתא דשמיא עצומה, וזכה לראות פרי בעמלו, ולאחר שנות הילדות, בהן השקיע את מיטב מרצו בלימוד בתורה ובעבודת המידות, הוא התקבל לישיבת חברון.

• הפריחה בישיבת חברון, שהדהימה גדולי ישראל

בישיבת חברון החלה הפריחה הגדולה. הבחור הירושלמי הצעיר התבלט כשקדן וכמתמיד עצום. חריפותו בלימוד הכתה גלים גם מעבר לכותלי הישיבה. שמעו של המתמיד שיושב רכון על הגמרא מבוקר ועד ליל, שגומע דפי גמרא בזה אחר זה ושמגלה בקיאות מופלגת בכל חלקי התורה – הגיע עד לאוזניו של הרב מבריסק זצ”ל, שביקש להכיר את “נער הפלא” מחברון. הרב מבריסק גילה כלפיו חביבות יתירה ובין השניים נוצר קשר תורני הדוק. הרב אף ביקש מבנו הגאון רבי משולם דוד סולובייצ’יק זצ”ל לחזור על השיעור עם המתמיד הצעיר.

באותן השנים גם נרקם הקשר החזק, קשר שנמשך לאורך כל השנים, בינו לבין מרן ראש הישיבה הגאון רבי דב לנדו, הצעיר ממנו בשנה. מי שקירב וחיזק את ר’ דב עם כניסתו לישיבה היה ר’ ברוך מרדכי. מאוחר יותר יתבטא הגר”ד: “ר’ ברוך מרדכי לימד אותי ליהנות מסברא”. ביטוי לקשר נראה כאשר בעצרת הספד שנערכה לזכר רעייתו הרבנית שולמית אזרחי ע”ה, מספר חודשים לאחר פטירתה בטבת תשפ”ג, הורה מרן הגרב”מ כי רק רבנים מתוך הישיבה יספידו את הרבנית – ומחוץ לישיבה, יביאו רק את ידידו מרן הגר”ד לנדו.

הגר”ד נענה אז להזמנה ברצון, למרות שנוהג לא להספיד נשים, והגיע להספיד את הרבנית ע”ה בהיכל ישיבת ‘עטרת ישראל’ במודיעין עילית. “אני אתחיל עם משהו אישי”, אמר אז הגר”ד, “ידידי הדגול, ידידי מנֹער ראש הישיבה שליט”א. יש לנו ידידות – זו ידידות גדולה שהייתה לנו מאז ומתמיד. זו ידידות רק בדברי תורה. קשר תמידי הלוך וחזור. מאז ומתמיד כל השנים. יש ר’ אברהם בן הרמב”ם, שאומר על ‘נפשו קשורה בנפשו’ – אומר ר’ אברהם, פירוש התורה קשורה, קשורה – בגימטרייה תורה, כי זה הקשר הטוב ביותר – הידידות זה רק דברי תורה וכך היה תמיד הקשר. קשר של תורה מאז ומתמיד”.

• מי זכה בעילוי הצעיר?

לאחר שנות לימוד רבות בישיבה, בגיל עשרים ושבע, נכנס בברית הנישואין עם הרבנית שולמית, בתו של הגאון רבי מאיר חדש זצ”ל, משגיח הישיבה. ידוע על מספר גדולי ישראל שחשקו להכניס לבתיהם את העילוי הצעיר, שהיה ברור לכולם שעדיו לגדלות, אך מי שזכה בסוף היה משגיח הישיבה.

• דהירה קדימה בהרבצת התורה

הגאון הצעיר לא התמהמה ומיד החל בהרבצת תורה ובמסירת שיעורים בישיבת חברון, סמוך ונראה לחמיו הגדול. אבל שוב יצא שמעו למרחקים, וכך התבקש למסור את שיעוריו גם בישיבת ‘כנסת חזקיהו’ בכפר חסידים. כך נהג במשך 12 שנה. ידועה הייתה הערצתו אליו של הגאון רבי אליהו לופיאן, שחיכה בכיליון עיניים מדי שבוע לבואו של הגרב”מ לישיבה. הוא היה מחכה לו בתחנת האוטובוס ומלווה אותו עד לישיבה.

• פרק ההנהגה הראשון

פרק ההנהגה של מרן החל בעיצומו של פרק ההתמדה והרבצת התורה. במקביל לשיעוריו בהיכלי הישיבות, מרן, עם מבטו הרחב על עתיד העם היהודי, כאב על מצבו הרוחני הירוד של העם בשדות, והחליט לנקוט במעשה נועז ואמיץ. בשנת תשכ”ד ייסד את תנועת ‘בני תורה’, שמטרתה לקרב תלמידי ישיבות תיכוניות לעולם הישיבות הליטאיות ולצרפם לציבור החרדי.

כך גם, המנהיג החרדי הצעיר נדד באותה תקופה בין קיבוץ אחד למשנהו, ארגן כינוסים לנוער המנותק מהיהדות, חיזק ועודד צעירים וקירבם לדרך התורה. באותן שנים, מעשים כאלו לא היו מקובלים כלל, אבל הגרב”מ, שראה את חזונו הרוחני מתממש מול העיניים, לא חשש מלנקוט בצעדים תקדימיים. ואכן, מילת ביקורת לא נשמעה כלפיו. כבר אז, ההערכה של גדולי ישראל כלפיו, וממילא גם ההבנה שמעשיו נכונים וראויים, הייתה עצומה.

פעולותיו של מרן נחלו הצלחה גדולה. בעשרות שנות פעילותה סחפה התנועה תלמידים רבים שעברו ללמוד בישיבות ליטאיות. מאות אלפים נחשפו לפעולות התנועה, התחזקו בזכותן והתקרבו יותר לכור מחצבתם הרוחני. מפעל של קירוב לבבות שהוקם בידי מנהיג צעיר בן 35 ופעול כבר 60 שנה.

• מעבר לקווי האויב

לצד זאת, מרן פעל רבות גם בברית המועצות של לפני נפילת מסך הברזל. הוא היה נוסע במסירות נפש עצומה אל מעבר לקווי האויב כדי לחזק את יהודי המקום. הוא הקים מחנות במדינה, הביא עמו ראשי ישיבות וגם שוחטים יראי השם, שסיפקו בשר כשר ליהודים שחיפשו מקור קדושה וטהרה להיאחז בו, בתוך המצב הרוחני הירוד ששרר באותן שנים במדינה. יהודים רבים שעלו להשתקע בארץ ישראל אחרי נפילת מסך הברזל, מספרים כי אז לא ידעו לקרוא “שמע ישראל”, אך עד היום הם שומרים תורה ומצוות ומתנהלים באורח חיים חרדי ודתי, בזכות אותן פעולות של מרן.

• שילוב תורה בהנהגה

פרק ההנהגה השתלב בכוח התורה, בשנת תשל”ו. מרן גילה מנהיגות ועזב את ישיבת חברון, בה השקיע את מיטב כוחותיו לאורך כל כך הרבה שנים, והקים ביזע, בדם ובדמעות את ישיבת ‘עטרת ישראל’ המעטירה. הישיבה החלה לפעול בשכונת ‘בית וגן’ בירושלים, ונקראה על שם אביו הרב ישראל ז”ל, שהלך לבית עולמו שבוע קודם לכן. בשנת תשע”ט העתיק את מיקום הישיבה וחידש את פניה, בעיר מודיעין עילית.

• ההערצה בקרב כל גדולי הדור

מרן היה נערץ על ידי כל גדולי ישראל זצ”ל, וגם בקרב אלו החיים עמנו לאורך ימים ושנים טובות. ולא רק בקרב גדולי ישראל מהציבור הליטאי, אלא גם בקרב צדיקי הדור מהציבור החסידי והספרדי. כך למשל, הדינר הראשון שנערך לטובת ישיבת ‘עטרת ישראל’ נערך בביתו של מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ”ל.

תלמידיו מספרים על הערכה גדולה למרן גם בקרב כמעט כל גדולי ישראל מהציבור החסידי, כמו לדוגמה הרה”ק בעל ה’בית ישראל’ מגור זי”ע שהעריך אותו עד מאוד.

אחד מתלמידיו של מרן מספר גם על הידידות הקרובה עם כ”ק מרן האדמו”ר מבעלזא. הוא סיפר כי שעות ספורות לאחר שפונה לבית החולים, לפני מספר חודשים, האדמו”ר ביקש לברר מהו מצבו של מרן. בשבת קודש, לאחר שהרבי עלה לתורה הוא ביקש לערוך ‘מי שברך’ לרפואת ראש הישיבה.

“ידידות עמוקה ורבת שנים שוררת בין שני הצדיקים הללו”, מספר אותו תלמיד. “מרן התקבל בכבוד גדול בכל שמחה או אירוע בבעלזא. האדמו”ר מבעלזא רוחש כבוד למנהיגים ולמובילי מהפכות ובוודאי בתחום הקירוב, כפי שעשה מרן. כמו כן, האדמו”ר הוא יודע ספר ומעריך את מי שיודע ללמוד ולכתוב, ובוודאי בעל שיעור קומה כמו מרן שכתב מעל 40 ספרים, חלקם לאחר שחצה כבר את גיל ה-90”.

• “בריסק’ר יותר מכל בריסק’ר אחר, חברונ’ר יותר מכל חברונ’ר אחר”

“מרן היה מקובל על כולם”, הוא מוסיף, “כולל על קהלים ורבנים מכל הזרמים בציבור הדתי לאומי. רבנים וקהילות מכל רחבי תבל תמיד ביקשו את עזרתו ועצתו בכל העניינים. מאירופה ועד דרום אמריקה. ידועים היו יחסיו עם סאטמר והקשר החזק עם הגאון רבי אהרן קוטלר זצ”ל”.

“ברשימה ישנם עוד גדולי ישראל רבים. השקידה העל-טבעית שלו בתורה הפכה לשם-דבר בקרב גדולי הדור. ההערכה לבחור, ומאוחר יותר הר”מ וראש הישיבה, שכמעט ולא ישן ולא מפסיק ללמוד וללמוד – ביום, בלילה, בחורף, בקיץ, בחופש, בתקופת חולי ובחגים – הייתה עוצמתית מאוד, וכללה גם את מרן ה’חזון איש’ זצ”ל, הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ”ל, הגאון רבי יחזקאל לוינשטיין זצ”ל. גם מרנן הרב שך והרב שטיינמן זצ”ל רחשו לו כבוד עצום”.

אחד התלמידים שעמו שוחחנו מסביר זאת בכך שהוא שריד לדור של פעם. “מרן הוא שריד לדור דעה באמת, מבחינת הבנה ושליטה בכל תורת בריסק, חברון, סלבודקה וכפר חסידים. הוא בריסק’ר יותר מכל בריסק’ר אחר, חברונ’ר יותר מכל חברונ’ר אחר, ומכיר יותר מכל אחד אחר את שיטת ‘גדלות האדם’ של סלבדודקה”.

• תל תלפיות להמונים

ההערכה כלפיו מצד גדולי ישראל חלחלה גם לעם. בעשרות השנים האחרונות, רבים מתדפקים על דלתות בית הרב כדי לבקש עצה וברכה. בעשור האחרון, העניין התעצם והמונים מכל החוגים והעדות שוחרים לפתחו של ראש הישיבה, מבקשים את ברכותיו, שואלים להוראותיו והולכים לאורו.

לפני כעשור התבקש על ידי גדולי ישראל להצטרף למועצת גדולי התורה של דגל התורה. מרן אמנם סירב בהתחלה, אך נענה לבקשות לאחר שנטען בפניו כי הדור זקוק לו. במקביל הוזמן לאירועים המוניים בציבור החרדי, שם נשא כמנהגו דרשות נלהבות ונאומים חוצבי להבות, המוכרים לכל ילד בישראל.

• “חושבים שאנחנו לא פרומער’ס”

הגרב”מ נחשב בעיני אנשים מסוימים כמי ששיטתו החינוכית היא פרגמטית. אך ההפך הוא הנכון – אחד מגדולי ישראל התבטא פעם: “חושבים שהוא לא פרומער – אבל אני מכיר אותו והוא יותר פרום מכל פרומ’ער”. כלומר, כך מסבירים תלמידיו, מרן אמנם קשוב לבעיות ולקשיים הרוחניים של כל אחד ואחד, דורש שלא ירחיקו ילדים מהבית, להכיל אותם, לחנך בדרכי נועם – אבל “זאת התורה לא תהא מוחלפת”. המטרה העליונה היא להשיבם לדרך התורה ושיקפידו על קוצו של יו”ד.

חשוב לציין כי יריעה זו אינה מתיימרת להכיל את היקף מפעל חייו של גאון וקדוש זה, אך ביקשנו לתת לגולשי חדשות JDN מבט קצר וחטוף על חיי הצדיק, כזה שמספק הצצה זעירה בלבד לנקודות חייו הבולטות והמשפיעות של מרן. תפילתנו בהזדמנות זו שמרן הגאון רבי ברוך מרדכי בן הינדא מלכה יתחזק ויחזור לבריאות איתנה במהרה, כדי שהדור יוכל להמשיך ליהנות מזיו אורו ותורתו.