מהי קדחת מערב הנילוס?
קדחת מערב הנילוס היא מחלה קלה מאוד, בדרך כלל, דמויית שפעת, החולפת מאליה. תקופת הדגירה, מרגע העקיצה ועד להתפתחות סימני המחלה היא 5-21 ימים (בדרך כלל 6 ימים) והמחלה נמשכת, לרוב, 3-6 ימים.
סימני המחלה
חום, כאבי ראש, חולשה, כאבי פרקים ושרירים, דלקת בלחמית העין, פריחה ולעיתים בחילות ושלשולים. סיבוכים נדירים אפשריים הם דלקת חדה של המוח או דלקת קרום המוח. לעיתים נדירות מסתיימת המחלה במוות.
גורם המחלה
קדחת מערב הנילוס (West Nile Fever) היא מחלה, הנגרמת על-ידי נגיף קדחת מערב הנילוס (קמ”ה) ומועברת לבני אדם ולבעלי חיים שונים על-ידי עקיצת יתוש, שניזון מעופות נגועים.
בארץ, המחלה מועברת בעיקר על-ידי יתושי Culex pipiens ו-Culex perexiguus. תקופת שיא של פעילות הנגיף בארץ היא בין אמצע אוגוסט לאמצע אוקטובר. לא קיים כיום חיסון נגד קדחת מערב הנילוס ולכן קיימת חשיבות רבה להימנעות מעקיצות יתושים.
במקרה של עקיצה
מרבית היתושים המצויים בארץ אינם נגועים בנגיף ולכן לא כל עקיצה מהווה סיכון להתפתחות מחלה. במקרה של עקיצה יש לנהוג כבכול עקיצה אחרת. במקרה הצורך ניתן למרוח על מקום העקיצה חומר המרגיע את תחושת הגירוד.
במקרה של תגובה אלרגית חריפה או זיהום משני יש לפנות לרופא. במידה ו-5 עד 21 ימים לאחר העקיצה מתפתחת מחלת חום דמוית שפעת, יש לגשת לרופא המטפל לצורך אבחון וייעוץ.
טיפול
כאמור, מדובר בד”כ במחלה קלה שחולפת ללא טיפול. אין כיום טיפול ספציפי לקדחת מערב הנילוס. במקרים קשים וכאשר מופיעים סיבוכים, הטיפול הוא סימפטומטי בלבד (כגון טיפול להורדת חום, עירויי נוזלים, תמיכה נשימתית וכו’). לא קיים כיום חיסון כנגד קדחת מערב הנילוס, ולכן למניעה ראשונית של המחלה ע”י הימנעות מעקיצות ישנה חשיבות רבה.
כיצד להתגונן מפני עקיצות יתושים
מניעת מפגעי היתושים וצמצום הסיכון להיעקץ הם אבני היסוד להתגוננות יעילה. יש לנקוט באמצעי ההתגוננות בשעות החשיכה (משקיעת החמה ועד לזריחתה), שהן שעות הפעילות של היתושים. קיימים אמצעים רבים להתגוננות: לבוש ארוך, התקנת רשתות בחלונות ושימוש במאווררים. בנוסף קיימים גם אמצעים כימיים כגון: תכשירים דוחי יתושים למריחה על הגוף, מלכודות משיכה ופיזור תכשירים בחלל. כאשר משתמשים בתכשירים כימיים יש להשתמש אך ורק בתכשירים בעלי רישיון בתוקף ולהקפיד על הוראות השימוש ואמצעי הזהירות המפורטים בתוויות התכשירים.
מניעת מפגעי יתושים
נקבות היתושים נוהגות להטיל את ביציהן במקווי מים עומדים, גם כמות קטנה של מים מספיקה להתפתחות יתושים.
ניתן להקטין את פעילות היתושים בתחום הפרט, בבית או בחצר, ע”י נקיטת הפעולות הבאות:
- יש לרוקן / להחליף מים באגרטלי פרחים, תחתיות לעציצים, כיסוי בריכות שחיה, צמיגים ישנים, חביות, דליים, כלי שתייה לחיות מחמד ומיכלים אחרים לפחות פעם בשבוע.
- במקרים רבים איננו מודעים לקיום מקורות מים קטנים בשטחנו ולכן יש לחפש מקורות כאלה כגון מיכלים, ופסולת גם במקומות נסתרים כגון סבך צמחייה מרתפים וגגות.
- יש לדאוג לנוכחות דגים בבריכות נוי.
- יש לנקות ולרוקן מרזבים.
- יש לסלק מהסביבה חפצים ישנים שאין בהם שימוש ויכולים לצבור בתוכם מים.
- חשוב ליידע את הרשות המקומית על קיום מפגעי מים ומפגעי יתושים בשטחים ציבוריים, על מנת שהרשות תפעל לסילוקם.
לבוש וסביבה
- לבוש ארוך – כשיוצאים מהבית בשעות פעילות היתושים (שעות החשיכה) יש להשתדל ללבוש חולצות ארוכות ומכנסיים ארוכים, על מנת להקטין את שטחי העור החשופים לעקיצות.
- התקנת רשתות על חלונות ופתחים יכולה למנוע חדירת יתושים, ובו זמנית לאפשר אוורור. ככל שצפיפות הרשת גדולה יותר, גדלה מידת ההגנה שהיא מקנה בפני חדירת חרקים, אולם יורדות חדירותה לאוויר ושקיפותה. כדי להשיג הגנה יעילה חשוב להגן על כל הפתחים ולהימנע מפתיחת הרשתות בשעות הפעילות של היתושים.
- מאווררים – רוח מעכבת את תעופת היתושים לעבר פונדקאי. הפעלת מאווררים, הן בתוך הבית והן כאשר יושבים מחוץ לבית,יכולה להקנות הגנה מפני עקיצות יתושים. יש להתאים את כיוון הרוח ועוצמתה. יתכן יתרון לשימוש בו זמני בשני מאווררים, למשל מאוורר תקרה ומאוורר צד.
תכשירים דוחי חרקים לשימוש על הגוף
שימוש בתכשירים דוחי חרקים על הגוף היא שיטה קלה וגמישה המיועדת ליישום עצמי, בעלת עלות סבירה.
כדי שתכשיר יהיה מוצלח למטרה זו עליו לספק הגנה למשך הזמן הנדרש, להיות בטוח מבחינה טוקסיקולוגית (רעילות) במינון המיושם ולהיות קל ונוח לשימוש ונעים על העור.
יעילות התכשיר גדולה וממושכת ככל שריכוז החומר הפעיל גבוה יותר. בישראל רשומים תכשירים שבטיחותם נבדקה, במגוון ריכוזים, המכילים אחד מהחומרים הפעילים הבאים:
חומרים סינטטיים:
דיט (DEET)
איקרידין (ICARIDINE)
פיקרידין
חומרים ממקור טבעי:
IR3535
PMD
לחומרים אלה, יעילות טובה כנגד מגוון חרקים הידועים כמעבירי מחלות.
החומרים מאושרים על ידי הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאי The US Environmental Protection Agency – EPA – השימוש בהם מומלץ ע”י המרכז לבקרת מחלות האמריקאי CDC – US Center for Disease Control and Preventions.
הוראות שימוש ואזהרות כלליות לשימוש בתכשירים דוחי חרקים
- יש לבחור תכשיר שמשך פעולתו מתאים לזמן החשיפה הצפוי, בהתאם למפורט ברשימות התכשירים.
- יש לקרוא את התווית במלואה ולהקפיד על שימוש בהתאם להוראות התווית והאזהרות המפורטות עליה.
- יש למרוח תכשירים דוחי חרקים, אך ורק על חלקי גוף חשופים.
- אין למרוח דוחי חרקים על פצעים, חתכים או כאשר העור מגורה.
- אסור למרוח תכשירים דוחי חרקים, על חלקי גוף המכוסים ע”י בגדים.
- אין למרוח תכשירים דוחי חרקים, על העיניים או הפה ולנקוט בזהירות באזור האוזניים, כאשר משתמשים בתכשירים המיועדים לשימוש כתרסיס.
- אין לרסס ישירות על הפנים אלא לרסס על הידיים ואז למרוח על הפנים.
- יש להקפיד על שטיפת כפות הידיים לאחר המריחה או הריסוס כדי למנוע חשיפה בלתי מכוונת של העיניים .
- יש להימנע משאיפה של תרסיסים ולהשתמש בתרסיסים רק במקומות מאווררים.
- טיפול בילדים יתבצע אך ורק על ידי מבוגר, אשר ימרח את ידיו בחומר ואז על הילד.
- חשוב לא למרוח תכשירים כאלה על כפות הידיים של ילדים באם חושדים כי קיימת תגובה אלרגית לתכשיר,יש להפסיק את השימוש באופן מיידי ולפנות לרופא.
- באם חוששים מתגובה אלרגית לתכשיר יש לנסותו על אזור מוגבל ולעקוב אחר תגובה אפשרית במשך 24 שעות .
- ניתן להשתמש ברוב התכשירים להגנת ילדים מעל גיל חודשיים תכשירים המכילים PMD מוגבלים לשימוש בילדים מעל גיל שלוש.
- כאשר נדרשת בו זמנית הגנה מפני קרינת השמש והגנה מפני חרקים ניתן להשתמש בו זמנית בשני תכשירים. מומלץ למרוח קודם את תכשיר ההגנה מפני קרינה ורק אחר כך את התכשיר לדחיית חרקים.
- צמידים, מדבקות שרשראות וכדומיהם, המוספגים בחומרים דוחי חרקים, יכולים לפעול רק באופן מקומי ולכן אינם מקנים את ההגנה הנדרשת.
בדים מוספגים בחומרי הדברה
אריגים כגון כילות ביגוד וילונות ואהלים שטופלו בחומר דוחה וקוטל חרקים, הם אמצעי נוסף להימנעות מעקיצות. חומרים מקבוצת הפירתרואידים (Pyrethroids) משמשים למטרה זו ובעיקר הפרמתרין (Permethrin). ניתן לרכוש כילות פריטי ביגוד ומחנאות שטופלו בחומר דוחה חרקים בתהליך הייצור (Factory pretreatment) או לבצע את הטיפול באופן עצמאי. משך יעילות ההגנה ומידת השרידות של החומר בכביסה תלויים בסוג הבד ובתהליך ההספגה.
פיזור תכשירים דוחים בחלל (Space / area repellents)
ניתן להשתמש בשיטות שונות, לאייד או לנדף חומרים דוחי חרקים או קוטלי חרקים לחלל, במטרה למנוע חדירה של מוצצי דם, למרחב בו שוהים אנשים. ההשפעה על החרק בהתאם לריכוז החומר יכולה להיות: דחייה, הפלה (knock Down) או קטילה. רוח ותנועות אויר משפיעים מאוד על היעילות וטווח ההגנה המושג.
החומרים הפעילים העיקריים המספקים יעילות טובה הם פירתרינים (Pyrethrins) נדיפים כגון אלתרין, ביואלתרין ופרלתרין (Allethrin, Bioallethrin, Prallethrin).
היעילות של ציטרונלה מוגבלת ביותר ולא מומלץ להשתמש בחומר זה כאשר קיים סיכון להעברת מחלות. לאחרונה מוכנס לשימוש פירתרואיד חדש יחסית מטופלותרין (Metofluthrin), הנדיףפי שניים מאלתרין ופי 100 מפרמתרין.
מידע לגבי התכשירים הרשומים בארץ, מצוי באתר המשרד להגנת הסביבה.
מלכודות משיכה
בשוק היצע של מבחר מלכודות ללכידה ולקטילה של יתושים. מלכודות אלה מבוססות על רכיבים המשמשים למשיכת היתושים ורכיב או רכיבים המשמשים לקטילה או לאיסוף. רוב המלכודות זקוקות למקור כוח (חשמל רשת, סוללות או בעירה) לפעולתן.
השיטות העיקריות לפיזור תכשירים בחלל
בעירה
בתהליך בעירה איטי של סלילים, מקלות, נרות או לפידים המכילים חומר דוחה חרקים, נוצר חום הגורם לשחרור החומר הפעיל.
כדי להשיג הגנה טובה, יש לפזר בדרך כלל מספר עמדות סביב האזור בו מצויים האנשים. פשטות השימוש והעדר התלות במקור אנרגיה חיצוני הם יתרון גדול מחוץ לבית. השימוש בבעירה לדחייה מוגבל לאזורים פתוחים.
נוזלים וטבליות
חימום של טבלית או נוזל, המכילים חומר הדברה באמצעות חיבור מכשיר הנידוף לחשמל, מאפשר שחרור מבוקר של החומר הפעיל לחלל. משך זמן ההגנה רשום על תוויות התכשירים.
תכשירים אלה מספקים הגנה טובה בחדרים, שם ריכוז החומר הפעיל יכול להגיע לרמות גבוהות מספיק. רמות הנדרשו על מנת למנוע כניסת חרקים, להפילם או לקטול אותם טרם יספיקו למצוץ דם. חשוב להקפיד על הוראות התווית בדבר השארת חלון פתוח ושמירה על המרחק הנדרש מנקודת השחרור.
שחרור פאסיבי
פסי נייר רבי שכבות, המוספגים במטופלותרין רשומים כיום על ידי ה EPA לדחיית יתושים. הפסים נמכרים באריזות אטומות. דחייה מושגת כאשר מוציאים את פסי הנייר המוספג. אין צורך בחימום לנידוף החומר.
ריסוס
ריסוס חומרי הדברה על משטחים בסביבת האדם אמור לגרום לקטילת היתושים אשר יעמדו על משטחים הללו זמן ארוך מספיק. יעילות שיטה זו כנגד חרקים מעופפים מוגבלת, מאחר ובמקרים מסוימים אין כלל נחיתה על המשטחים המרוססים. כמו כן אין ביסוס ליעילות של ריסוס חומרי הדברה בחלל כאמצעי להימנעות מעקיצות.
מדוע עקיצות מגרדות?
נקבות היתושים מוצצות דם באמצעות חדק דק, חלול וגמיש המותאם לדקירה ולמציצה. בשלב הראשון נקבת היתוש דוקרת את העור, מחדירה את החדק לתוך כלי דם ומפרישה למקום רוק. הרוק מכיל חומרים שונים ביניהם חלבונים הפועלים לנטרול מנגנון עצירת הדם והקרישה של הרקמה הפגועה. נטרול מנגנון הקרישה חיוני כדי שנקבת היתוש תוכל לשאוב את הדם. נוכחות החלבונים הזרים מעוררת את התגובה החיסונית של הגוף שמתבטאת בנפיחות במקום העקיצה ובתחושת העקצוץ והגירוד.
מדוע יש אנשים שנעקצים יותר מאחרים?
תצפיות מראות כי מוצצי דם נמשכים לאנשים מסוימים יותר מאשר לאחרים. תערובת החומרים הייחודית שהגוף מנדף לסביבה קובעת במידה רבה את מידת המשיכה של אותו אדם ליתושים. עוצמת התגובה של מערכת החיסון לעקיצה שונה מאדם לאדם. אצל חלק מהאנשים יתפתחו נפיחות וגירוד, בעוד שאנשים אחרים לא ירגישו בעקיצה כלל. התגובה של אותו אדם לעקיצה של מיני יתושים שונים יכולה להיות שונה, מאחר והבדל במרכיבי הרוק בין המינים השונים יכול להשפיע על אופי ועצמת התגובה החיסונית של הגוף.
שאלות ותשובות בנושא קדחת מערב הנילוס
- מה הם הסימנים להדבקה בנגיף קדחת מערב הנילוס?
רוב האנשים שנחשפים לנגיף כלל אינם מפתחים סימני מחלה אצל אנשים המפתחים סימני מחלה, המחלה בדרך כלל קלה מאד דמוית שפעת וחולפת מאליה סימני המחלה הם: חום, כאבי ראש, חולשה, כאבי פרקים ושרירים דלקת בלחמית העין, פריחה ולעיתים בחילות ושלשולים.
סיבוכים נדירים אפשריים הם דלקת חדה של המוח או דלקת קרום המוח לעיתים נדירות מסתיימת המחלה במוות,בעיקר בקשישים ואנשים עם מערכת חיסון פגועה. יש לזכור שאוכלוסייה זו, בעיקר עם מחלות נוספות ברקע, היא בסכנה לסיבוכים גם ממחלות “שגרתיות” כמו שפעת או דלקת ראות.
- כיצד צריך להתנהג אדם שהופיעו אצלו סימני המחלה?
סימני מחלה דומים יכולים להופיע גם במחלות אחרות לכן, במקרה של מחלת חום עם סימני מחלה חשודים המופיעים 5 עד 21 ימים לאחר עקיצה, יש לפנות לרופא המטפל בקהילה לצורך אבחון וייעוץ.
- מה לעשות אם נעקצתי?
מרבית היתושים המצויים בארץ אינם נגועים בנגיף ולכן לא כל עקיצה מהווה סיכון להתפתחות מחלה. במקרה של עקיצה יש לנהוג כבכול עקיצה אחרת. במקרה הצורך ניתן למרוח על מקום העקיצה חומר המרגיע את תחושת הגירוד במקרה של תגובה אלרגית חריפה או זיהום משני יש לפנות לרופא במידה ו-5 עד 21 ימים לאחר העקיצה ,מתפתחת מחלת חום דמוית שפעת יש לגשת לרופא המטפל לצורך אבחון וייעוץ.
- מהי תקופת הדגירה של המחלה?
תקופת הדגירה, מרגע העקיצה ועד להתפתחות (סימני המחלה היא 5-21 יום )בד”כ 6 ימים.
- מתי הופיעה המחלה לראשונה בארץ?
המחלה נפוצה בארץ מזה שנים רבות. תיעוד ראשון של קדחת מערב הנילוס, כהתפרצות,נרשם בישראל בשנים 1954 – 1950 ובשנת 1957 תועדה התפרצות שנייה גם בשנות ה 70 וה-80 המאוחרות תועדה פעילות מוגברת של הנגיף בשנת 1997 אובחנה המחלה בעופות, לראשונה נפגעו להקות אווזים לפיטום שנמצאו רגישים במיוחד, והמחלה התבטאה שנה מאוחר יותר בהתפרצות רבת היקף, בשנת 2000 היתה בארץ התפרצות עם מעל 400 מקרי מחלה. משנת 2001 ועד היום אובחנו מדי שנה עשרות בודדות של מקרים.
- האם ניתן להדבק במחלה במהלך כל השנה?
קדחת מערב הנילוס הינה מחלה עונתית, שמתרחשת בעיקר בסוף הקיץ ועד סוף הסתיו. תקופת שיא פעילות הנגיף בארץ היא בין אמצע אוגוסט לאמצע אוקטובר בשאר חודשי השנה תועדו מקרים בודדים בחדשי החורף ייתכנו מקרים באזור הערבה הדרומית.
- כיצד המחלה מועברת?
הנגיף מועבר בעיקר על ידי יתושים מהסוג Culex נקבות היתושים נדבקות בנגיף כאשר הן ניזונות על בעלי חיים נגועים, בעיקר עופות. בתהליך הנמשך מספר ימים הנגיף עובר לבלוטות הרוק. נקבת יתוש כזו הנושאת את הנגיף בבלוטות הרוק, תעבירו לאדם ולבעלי חיים אחרים במהלך ארוחות דם נוספות
- האם המחלה מדבקת מאדם לאדם?
לא. המחלה מועברת על ידי יתושים בלבד אין הדבקה מאדם אחד לשני, אולם ייתכן מצב של מספר חולים, במשפחה אחת או במוסד סיעודי כגון בית אבות כתוצאה מחשיפה של כל בני המשפחה או דיירי המוסד שחלו ליתושים נגועים. קיימים מקרים נדירים בהם ניתן להידבק באמצעות עירויי דם, או השתלות איברים.
- האם הנגיף מועבר על ידי חרקים אחרים או קרציות?
יתושים הנושאים את נגיף קדחת מערב הנילוס הם המקור העיקרי להעברת המחלה. קרציות מודבקות על ידי נגיף. קדחת מערב הנילוס זוהו בעבר באפריקה באסיה וברוסיה תפקידן בהעברה ובקיום של הנגיף אינו ברור.
- האם קיים חיסון נגד המחלה?
לא קיים עדיין חיסון נגד המחלה.
- כיצד אפשר להתגונן בפני הדבקה בנגיף?
מניעת מפגעי היתושים וצמצום הסיכון להיעקץ הם אבני היסוד להתגוננות יעילה יש לנקוט באמצעי ההתגוננות בשעות בין הערביים והחשיכה, שהן שעות הפעילות של היתושיים אמצעי ההתגוננות העיקריים הם: לבוש ארוך, התקנת רשתות בחלונות ושימוש במאווררים בנוסף, קיימים גם אמצעים כימיים כגון: תכשירים דוחי יתושים למריחה על הגוף, מלכודות משיכה ופיזור תכשירים בחלל כאשר משתמשים בתכשירים כימיים יש להשתמש אך ורק בתכשירים בעלי רישיון בתוקף ולהקפיד על הוראות השימוש ואמצעי הזהירות המפורטים בתוויות התכשירים, גם כמות קטנה של מים מספיקה להתפתחות יתושים לכן יש לחפש מקורות מים עומדים כגון מכלים ופסולת גם במקומות נסתרים כגון סבך צמחייה מרתפים וגגות למנוע היקוות של מים על כיסויי פלסטיק ובמערכות ניקוז, לדאוג לנוכחות דגים בבריכות נוי, לרוקן לפחות אחת לשבוע תחתיות של עציצים ואדניות, צלחות מזון ושתייה לחיות מחמד.
- מהו הטיפול הרפואי במחלה?
אין טיפול ספציפי למחלה. כאמור, ברוב המקרים המחלה קלה וחולפת ללא טיפול. במקרים קשים יותר, דרוש טיפול תומך במסגרת אשפוז הטיפול כולל עירוי נוזלים, תמיכה נשימתית מניעת זיהומים משניים וטיפול סיעודי.
- מי נמצא בסיכון לחלות בקדחת מערב הנילוס?
כל התושבים המצויים באזורים בהם זוהתה תחלואה של קדחת מערב הנילוס ,קבוצות הסיכון לסיבוכים הן: גיל מעל 60 שנה, חולי סוכרת חולים אונקולוגיים ומושתלי איברים
- האם המחלה עלולה לגרום למוות?
בדרך כלל המחלה קלה וחולפת מעצמה רק לעיתים נדירות היא גורמת לסיבוכים ולמוות בעיקר בקשישים וחולים במחלות הגורמות לדיכוי המערכת החיסונית.
- האם פעוטות עד גיל 3 שנים נמצאים בקבוצת סיכון גבוהה יותר מהרגיל?
לא. לפי הידוע בארץ ובעולם, פעוטות עד גיל 3 שנים כמעט ולא חולים במחלה ובמידה וכן – בצורה קלה יחסית
- האם נשים הרות בקבוצת סיכון גבוהה יותר מהרגיל?
לא. נשים הרות לא נמצאות בסיכון גבוה יותר מכלל האוכלוסייה לחלות במחלה ומקרים של הדבקת העובר נדירים ביותר ולא קרו עד כה בישראל אך רצוי על כל מקרה שנשים בהריון יהיו ערניות במניעת חשיפה ליתושים
- האם ניתן לחלות במחלה יותר מפעם אחת?
אין ודאות כי מי שחלה פעם אחת לא יחלה שנית ישנן כיום עדויות על הדבקה חוזרת בנגיף
- האם קיימת בדיקה מעבדתית לזיהוי נגיף קדחת מערב הנילוס?
כן, הבדיקות מתבצעות ברובן במרכז הארצי לנגיפים זואונוטיים במעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות במרכז הרפואי “שיבא” בתל השומר, וכן במעבדה הוירולוגית במרכז הרפואי רמב”ם בחיפה. הבדיקות נעשות על פי שיקול הדעת של הרופא המטפל. האבחנה ניתנת תוך 3-5 ימים מיום קבלת הבדיקה במעבדה
- מהי תפוצת המחלה בארץ?
אזורי הפעילות העיקריים של הנגיף הם לאורך שפלת החוף מאזור נהריה בצפון ועד קרית גת בדרום בנוסף קיימת פעילות אנדמית רציפה בערבה מים המלח ועד אילת כולל ייתכנו שינויים באזורי הפעילות משנה לשנה, הן מבחינת הפיזור הגיאוגרפי והן מבחינת מספר החולים וחומרת המחלה.
