הממשלה תיפול? הבהרת המפלגות החרדיות ועמדת אדלשטיין | עושים סדר

אחרי פסיקת בג”ץ הדרמטית אמש כאשר קבע כי יש לפעול לגייס באופן מיידי את בחורי הישיבות, במערכת הפוליטית תהו באשר למהלכים הבאים של המפלגות החרדיות – יפרשו מהממשלה או ימשיכו לתחזק את הקואליציה. אמש פורסמו דיווחים כי במפלגות ש”ס ויהדות התורה שוקלים לפרוש מהממשלה ולתמוך בה מבחוץ. אלא שהבוקר אנחנו חושפים כי במפלגות החרדיות לא יפרשו הממשלה, לפחות לא בשלב זה.

גורמים בכירים במפלגות החרדיות ששוחחו היום (רביעי) עם ‘חדשות JDN’ הבהירו באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי הם לא יפרשו מהממשלה כעת, למרות החלטת בג”ץ בחוק הגיוס. לדברי אותם בכירים, המפלגות החרדיות לא יפרשו כעת מהממשלה, גם ללא פירוק הקואליציה. במפלגות החרדיות הסבירו כי למהלך של פרישה מהממשלה, בפרט ללא פירוק הקולאיציה, אין שום טעם. “מדוע שניתן לליכוד את התפקידים שלנו”, הסבירו והבהירו כי בשלב זה הנושא אינו עומד על הפרק כלל.

המפלגות החרדיות מצויות כעת במלכוד. מצד אחד הן נמצאות בממשלה שאינה מספקת את צרכי הציבור החרדי, שלא לומר פוגעת בו, ולכן, רבים תוהים מה הטעם להישאר בממשלה שאין בה תועלת. מנגד, במפלגות החרדיות מבינים כי אין מה לחפש בחוץ ופרישה מהממשלה עלולה להביא למצב גרוע הרבה יותר כאשר ישנה אפשרות שתקום ממשלת שמאל על מלא, אז הגזירות שיושתו על הציבור החרדי יהיו דרמטיות יותר מהצב כעת.

משכך, במפלגות החרדיות, בהוראת גדולי ישראל, החליטו שלא לפרוש כעת הממשלה ולנסות לקדם חוק גיוס, כזה שמצד אחד יהיה מוסכם גם על הח”כים הסוררים בליכוד ושאר המפלגות, ומנגד שיהיה כזה שהציבור החרדי יהיה מוכן לבלוע. כעת הדיונים בחוק הגיוס נמצאים בוועדת חוץ וביטחון בראשות חבר הכנסת יולי אדלשטיין שנראה שפתח במרד ועשוי להקשות על קידום החוק.

היום יו”ר ש”ס אריה דרעי הגיע למעונו של זקן מועצת חכמי התורה הגר”מ מאיה שליט”א, ודן עמו בענייני השעה, בפסיקת בג”צ כנגד מעמד בני הישיבות, ובפגיעה החמורה בישיבות ובעצמאותן של רשתות החינוך. ל’חדשות JDN’ נודע כי הפגישה ארכה כשעתיים.

לפני מספר ימים ש”ס זרקה לחלל האוויר ניסוי בדמות ‘חוק הרבנים’ שחלק ממטרתו הייתה לבדוק דופק בקואליציה – האם בכלל ניתן להעביר חוקים בממשלה הזו, או שהתנגדות המורדים בתוך הליכוד חזקה מדאי. ואכן, הוכח מעל לכל ספק כי בממשלה זו לא ניתן להעעביר חוקים שאין עליהם הסכמה רחבה וחד משמעית.

חלק מאותה בדיקה הייתה במטרה לבחון האם נתניהו יצליח לכפות משמעת קואליציניות והאם יש לו בכלל שליטה כיום על חבריו במפלגה. הוכח כאמור שאין לנתניהו שליטה בנעשה בליכוד. ‘חוק הרבנים’ היה הקדמה למה שצפוי לקרות בחוק הגיוס.

אמש הכריז אדלשטיין כי “חוק הגיוס יעבור בהסכמה רחבה – או שלא יעבור כלל”, בדברים שהזכירו מאוד את קריאתו של שר הביטחון גלנט. דבריו עוררו הפתעה ותמיהה בקרב הקואליציה, וראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח איתו ודרש ממנו הבהרות. כך גם גורמים נספים בקואליציה. גורמים בלשכת ראש הממשלה הביעו זעם על ההתנהלות של אדלשטיין וטענו כי “נראה שהוא משת”פ של גלנט ומוביל לבחירות”.

לדברי ח”כים בקואליציה, דבריו של אדלשטיין אתמול לא הובנו נכון, ושתביעתו להסכמה רחבה אין פירושה מתן וטו לגנץ ולאופוזיציה, במתכונת שעליה הצהיר גלנט לפני 4 חודשים. חה”כ צבי סוכות כתב: “כותב בזהירות אבל מההכרות שלי עם יולי וצורת ניהול הדיונים בוועדה אני מעריך שהוא מנסה בכל ליבו להגיע לחוק גיוס שיענה על צרכי הצבא מצד אחד ויוכל גם לעבור בכנסת הנוכחית. פרשנויות אחרות לדעתי מחטיאות את האיש”.

עם זאת, נראה כי אדלשטיין פועל במכוון להערים קשיים על הקואליציה, אולי מתוך נקמה לתדרוכי נתניהו נגדו. הבוקר הוא הודיע בפתח ישיבת ועדת חוץ וביטחון כי ההצבעה על חוק הארכת שירות מילואים תידחה מאחר ואין “הסכמה רחבה” על החוק, זאת למרות שיש רוב בועדה התומך בחוק ולמרות שהחוק כבר עבר בקריאה ראשונה בעקבות הבקשה הדחופה והצורף של מערכת הביטחון.

אתמול כזכור פרסמנו כי במפלגות החרדיות אמנם לא מרוצים מפסיקת בג”ץ בחוק הגיוס, אך הם חששו ואף ציפו לפסיקה מחמירה הרבה יותר. בפסיקת בג”ץ נותר כר פעולה נרחב לממשלה כאשר בג”ץ לא הנחה אותה מיידית לגייס את עשרות אלפי בחורי הישיבות, אלא התייחס למספר המגויסים האפשרי שאותו קבעה היועמ”שית – 3,000, זאת מלבד מספר המתגייסים בכל שנה עד כה. אין בהחלטה הנחיות מפורטות לצה”ל.

גורמים במפלגות החרדיות ששוחחו עם ‘חדשות JDN’ הגדירו את פסיקת בג”ץ כ”פרווה”. “חששנו שבג”ץ ינחה על חלוקת עשרות אלפי צווים לבחורי ישיבות, זה לא קרה”, אומרים לנו במפלגות החרדיות. בג”ץ נמנע כאמור מלתת מספר, בג״ץ אומר בפועל שישלים עם גיוס בהדרגה – 3,000 השנה בנוסף למי שכבר גויס בכפוף לקבלת החלטה.

עם זאת, פסק הדין של בג”ץ קובע כי לא ניתן להמשיך ולהעביר כספי תמיכות לישיבות ולכוללים עבור תלמידים שלא קיבלו פטור או ששירותם הצבאי לא נדחה כדין. “זאת, נוכח הזיקה ההדוקה שבין מבחני התמיכה לבין מסגרת נורמטיבית שמאפשרת פטור מגיוס, ונוכח הוראות מבחני התמיכה עצמן, שקובעות כי תנאי סף להעברת תמיכה עבור תלמיד ישיבה הוא קיומו של פטור או דחיית שירות כדין”, הסבירו השופטים.

בפסק הדין של בג”ץ נקבע כי המועד שבו לא ניתן עוד להעביר את כספי התמיכות הוא מיום 1.4.2024 – מועד פקיעתה של החלטת ממשלה 682. “סעד זה מאזן בין הפגיעה שתיגרם למוסדות התורניים מצד אחד, ובין חומרת אי החוקיות בנסיבות העניין”.