מנהל העמותה מעיד: “אני מצליח לגייס סכומים מטורפים, מעולם לא עברתי שינוי תודעה כזה”

את אולמי וגשל בבני ברק גודשים אט אט עשרות מנהלי עמותות וארגונים שהתאספו לקורס המנטורינג של מוטי ויטמן. ניכר כי המשותף לכולם הוא מן ברק בעיניים ולהט בלתי מוסבר, שמחליף את הדאגה, התסכול והבלבול שהיו מנת חלקם עד לפני זמן לא רב. כמדי שבוע הם יוצאים למסע משותף ובאים ללמוד את תורת הנשר  ולשמוע רעיונות חדשים ואף להשמיע את סיפור ההצלחה שהזניק את העמותה שלהם למקום שהם לא חלמו ולא פעם הציל את חייהם פשוטו כמשמעו.

לאורך כל השיחות הייתה תפיסה אחת שצפה שוב ושוב והייתה שזורה כחוט השני בין שלל הסיפורים, השיטות והתובנות שסיפקו – “מלמעלה הדברים מתנהלים אחרת”. כי ‘תורת הנשר’ המפורסמת היא הרבה מעבר ללימוד טכניקה כזו או אחרת, היא שינוי תודעה ולימוד תפיסת עולם שונה ממה שהכרנו, כזו שמסייעת לבנות תבנית אסטרטגית לעמותה, משחררת את כל החסמים מגיוס התרומות תוך כחודשיים בלבד מתחילת הלמידה ומשנה את כל המבט, לא רק של מנהלי העמותות, אלא גם – ואולי בעיקר – של התורמים שמרגישים לפתע שותפים לעשייה מבורכת. “התורמים כמהים לתחושת ההשתייכות. פתאום הם אלה שאומרים לנו תודה על התרומה…” – זהו משפט ששמענו לא אחת במהלך הערב.

על מנת לפשט את הדברים, חילקנו אותם למספר היבטים מרכזיים בהם תפיסה זו באה לידי ביטוי.

מבט מלמעלה

ההיבט הראשון של המושג “להסתכל מלמעלה”, נוגע לעובדה שהדברים שהכי מרגיזים אותנו  אלו דווקא הדברים הקטנים ביותר ולא בהכרח האתגרים הגדולים של החיים. זאת יכולה להיות שריטה קטנה באוטו, תורם שלא ענה לטלפון או מתחמק מפגישה, או תורם שבנינו עליו ואיכזב אותנו ואפילו הילד ששפך בבית כוס קולה על הספה. בתורת הנשר של מוטי ויטמן הדבר הראשון שלומדים הוא לקבל מבט רחב ועמוק יותר, כזה שמסלק הצידה את הטרדות הקטנות והמציקות שמונעות מאיתנו להתקדם ולראות את האופק. “כשאתה מסתכל על אתגר מסוים מלמטה, אתה תמיד תראה אותו כמו הר גבוה ואימתני”, מעניק לנו ראש כולל שנכח באירוע את המבט שלו על הרציונל מאחורי השיטה. “הגישה הזו מעניקה לך מבט עילי על הכל וכשאתה רואה את התמונה הגדולה, הרבה יותר קל לנווט ולתמרן בין המשוכות השונות”. הוא ממחיש את דבריו באמצעות עצת זהב שקיבל ממוטי: “היה מצב שבו רציתי לטוס לחו”ל על מנת לגייס כספים, אך אשתי הייתה במצב שלא מאפשר והיה לה קשה להתמודד עם ניהול הבית והילדים. מוטי שאל אותי ‘כמה אתה חושב שתגייס?’ עניתי לו 60 אלף דולר. הוא עשה לי חישוב קר לפיו אם אביא עוזרת בכל יום בתקופת הגיוס, זה יעלה לי לכל היותר 5000 ש”ח. נשמע משהו קטן, אבל לפעמים פשוט לא חושבים על הדברים הקטנים שעוצרים אותנו.  כך עשיתי ובסייעתא דשמיא גייסתי הרבה מעבר למה שתכננתי”. איך אתה מסביר את זה? שאלנו. “כי המבט המחודש שהשיטה הזאת מקנה לך, מאפשר לך לא להסתכל על הקושי הרגעי שניצב מולך וכך המלאכה נעשית קלה ונוחה יותר ואני אחדש לך משהו – גם הצד השני מרגיש את זה ומבין פתאום את החשיבות בתרומה ואת תחושת ההשתייכות למשהו שגדול יותר משניכם”.

ואכן, מבדיקה שעשינו, מול עשרות מנהלים, אין אחד שחזר מחו'”ל ללא הגדלת התרומות. ללא יוצא מן הכלל.

לנהל מלמעלה

דוגמה נוספת, המביאה לידי ביטוי פן נוסף של התפיסה הזו, קיבלנו מאת גבאי בית הכנסת שעבר תלאות רבות עד שיצא לחירות נפשית וכלכלית, או כפי שאומר בלי גוזמה – “מוטי הציל לי את החיים”. הכל התחיל כשבית הכנסת נקלע לחובות של שני מיליון ש”ח, כתוצאה מדינר שנעשה בקהילה, עם פריסת הו”ק ל-10 שנים. הגבאי, שכל חפצו היה לעסוק בתורה ולהמשיך להוביל על הקהילה, לא ידע יום ולילה מרוב טרדות ודאגות. אלא שמוטי ויטמן בראייתו הרחבה ערער על תחילת המשפט שנכתב כאן – “מי אמר שזה בית הכנסת שלך? ואם זה שלך, מדוע שלא תמכור אותו בעצם ותכסה את החובות?”. אחר דיונים אמוציונליים וארוכים נאלץ הלה להסכים שאכן בית הכנסת אינו שייך לו. ההסתכלות הזו אפשרה לו לגשת לציבור המתפללים ולהאציל עליהם סמכויות ולנהל את פרוצדורת הכספים מלמעלה. כך הוא החזיר את ניהול בית הכנסת לתלם, כיסה את כל החובות ולא פחות חשוב מכך – השיב לעצמו את הצבע לפנים. “הגישה הזו לא רק פתרה את הבעיות הכלכליות של בית הכנסת, אלא נתנה לי באופן אישי הרבה יותר חשק בעשייה וגרמה לי להבין מהו המעמד האמיתי שלי כמנהל”.

זה הכל מלמעלה

כמובן שכל הלימודים והטכניקות שבעולם אינם יסייעו לנו מאומה לולא סייעתא דשמיא ומבט אמיתי ל’למעלה’. כפי שמדגים זאת בסיפורו בנו של ראש ישיבה ידוע שישיבתו נקלעה לחוב גדול בשל תורם שהפסיק להעביר את הכספים שהיה רגיל לתרום לישיבה. “מוטי הוכיח לי דבר אחד – שאם אתה בא מוכן לסיטואציה, עם הכוונה והדרכה נכונה ומסתכל עליה מלמעלה, אז השמים הם הגבול”, הוא מספר בהתלהבות ומפרט אודות המקרה הפרטי שלו: “הגענו לגביר שהגיע לביקור בארץ ליום אחד בלבד,  מוטי היה איתי על הקו ושכנע אותי להיכנס יחד עם אבי לתוך ביתו של הגביר על מנת ליישם את ההדרכה שקיבלתי מראש וברוך ה’ הוא תרם לנו 350 אלף דולר!”.. אבל זה לא הסוף של הסיפור. “מאחר וזו הייתה תרומה לחובות ולא לפרויקט חדש, הבעתי הערכה, אבל דברתי איתו שזה בנוסף לתרומה הקבועה של 25 אלף דולר והוא ענה על כך בחיוב… מוטי תמיד אומר לנו, שהחובה שלנו בעולם היא לא לכוון למטרה אלא קודם כל לעשות וכשאנו עושים את ההשתדלות, הקב”ה משלם לנו על כך בכפל כפליים”.

הורידו עכשיו את המדריך הייחודי

ותתחילו גם אתם להסתכל על הניהול והגיוס מלמעלה