ארגון ה-OECD פרסם היום (שני) את הדו”ח הדו-שנתי על כלכלת ישראל. מדובר בפרסום החשוב והמעמיק ביותר של הארגון בנוגע לכלכלת ישראל, הכולל ניתוח והמלצות מדיניות בשלל נושאים. את הקשר הכלכלי עם הארגון מנוהל על ידי המשלחת הישראלית בארגון ה-OECD ואגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר. הדו”ח מצייר תמונה עגומה – ישראל נמצאת במקום השלישי מלמטה בין המדינות המפותחות בשיעורי העוני, התוצר לשעת עבודה נמוך ב-20% לעומת הממוצע במדינות הארגון, ומעל לכל הוא גם קובע כי עצמאות מערכת המשפט חיונית למאבק בשחיתות.
במשרד האוצר בחרו כמובן להבליט את הנתונים החיוביים: הדו”ח מציין ההתאוששות המהירה של המשק ממשבר הקורונה ואת החוסן שהפגינה הכלכלה הישראלית בפני השלכות הלחימה באוקראינה, בין היתר, לאור חוסנו של סקטור ההייטק וצעדי מדיניות שננקטו בזמן משבר הקורונה, וכן לאור העצמאות האנרגטית של ישראל בגז טבעי הממתנת את הלחצים האינפלציוניים על מחירי האנרגיה בשוק המקומי.
הכותבים מציינים לחיוב גם את השיפור במאזן התשלומים ואת הירידה ביחס חוב-תוצר בתקופה שלאחר משבר הקורונה. בהסתכלות קדימה, כלכלני ה-OECD מעריכים כי הצמיחה צפויה להתמתן אך תישאר איתנה, ותעמוד על 3% בשנת 2023 ו-3.4% בשנת 2024. בדו”ח מצוין כי התמתנות הצמיחה מושפעת בין היתר מהלחצים האינפלציוניים, עליית הריבית וכן מוזכרים סיכונים הנובעים מאי ודאות, הן ברמה הגלובלית והן ברמה המקומית. הארגון מדגיש את הצורך בשמירה על מדיניות מוניטרית מצמצמת ועל מדיניות פיסקאלית אחראית בכדי לאפשר לאינפלציה לשוב לטווח היעד.
הדו”ח עוסק בהרחבה באתגרים ארוכי הטווח של ישראל ובראשם המגמות הדמוגרפיות – שינוי הרכב האוכלוסייה והזדקנות האוכלוסייה. כלכלני ה-OECD מציינים, כי לצורך הבטחת צמיחה ארוכת טווח ואיתנות פיסקלית תידרש ישראל לפעול לשילוב אוכלוסיות בשוק העבודה, להתייעל בהוצאות הממשלה ולהעלות גילאי הפרישה לפנסיה. הדו”ח כולל פרק המתמקד באתגרי שוק העבודה וממליץ לטפל בתמריצים השליליים להשתלבות בשוק העבודה עבור אוכלוסיות המתאפיינות בשיעור השתתפות נמוך, בפרט גברים חרדים ונשים ערביות, וכן לצמצם פערים מגדריים, ובנוסף מצדד ברפורמות שישפרו את ניידות העובדים וירחיבו את מעגל המועסקים בהייטק.
כמו כן, כולל הדוח המלצות לצמצום הפערים הדיגיטליים וקידום יעדים בתחום האקלים, וכן המלצות בתחום הבריאות, בדגש על הצורך בהגדלת קיבולת ההכשרה של רופאים וטיפול בעיוותים שמייצרת הרפואה הפרטית על המערכת הציבורית. עוד ממליצים כלכלני הארגון לישראל לפעול לצמצום הפער בין תעריפי הארנונה העסקית לתעריפי הארנונה למגורים. לפי הארגון, הצעד יביא להגדלת היצע הדיור ויאפשר לבלום את עליית מחירי הדירות וכן יתרום לצמצום פערים כלכליים בין רשויות מקומיות.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ’, מסר: “אני מודה לארגון ה-OECD על הדו”ח המקיף והמעמיק על כלכלת ישראל. הדו”ח מצביע על עוצמתה של הכלכלה הישראלית לצד הצורך להתמודד עם אתגרים מבניים משמעותיים העומדים בפני הכלכלה בטווח הבינוני והארוך. המלצות משמעותיות מהדו”ח כבר מיושמות במסגרת התכנית הכלכלית והתקציב לשנים 2023-2024. אני מודה לעובדי משרד האוצר ולמשלחת הישראלית בפריז, ובפרט לכלכלנית הראשית, הממונה על התקציבים, והציר הכלכלי של משרד האוצר בארגון ה-OECD, על שיתוף הפעולה הפורה עם הארגון, ומאמין כי הדו”ח ימשיך לשמש כלי עבודה חשוב בגיבוש מדיניות כלכלית במשרד האוצר”.
