התופעה המטרידה של תאונות עבודה בקרב פועלי בניין מתרחשת בישראל כמעט פי 2 יותר מאשר במדינות ה–OECD האחרות. כיום מסתבר שלגורמים שונים יש השפעה על ממדי התופעה הזאת: במחקר ישראלי חדש נמצא קשר ישיר בין זיהום אוויר לבין תאונות עבודה באתרי הבנייה בישראל – ככל שזיהום האוויר גבוה יותר, עולה הסיכוי לתאונות מעין אלה. כיצד החוקרים מסבירים זאת ומה אפשר לעשות בנידון?
סכנות בקומות
מחקרים רבים מראים שזיהום אוויר גורם לבעיות בריאותיות שונות: קשיי נשימה, אסתמה, כאבי ראש, סחרחורות, צריבה ודמעות בעיניים והעלאת הסיכון לשבץ ולמחלות כלי דם ולב. בנוסף, מחקרים אחרים מצאו שזיהום אוויר עלול לגרום לפגיעה בתפקודים קוגניטיביים כמו ריכוז וקבלת החלטות, לערפל את המחשבה, לפגוע במצב הרוח ואף להוביל לפגיעה נפשית.
מחקרים שמצביעים על קשרים בין זיהום אוויר ופגיעה בפעילות קוגניטיבית מעלים שאלות רבות: כיצד זיהום אוויר משפיע על קבלת ההחלטות והתפקוד של אנשים בתפקידים רבים כמו רפואה, נהיגה, טייס, צבא ופוליטיקה? האם תושבי מדינות שסובלות מזיהום אוויר גבוה – כתוצאה מפעילות אנושית או טבעית – סובלים מתהליכי קבלת החלטות גרועים יותר?
במחקר החדש, בדיקת הקשר בין זיהום האוויר לבין מספר תאונות העבודה נעשתה על בסיס מאגר נתונים על תאונות עבודה מכל אתרי הבנייה בישראל בין 2019-2017, ובנתוני זיהום האוויר מתחנות הניטור שנמצאות בקרבת אתרי הבנייה – במרחק שלא עולה על קילומטר אחד – שנאספו לאורך 3 השנים האלו.
“מבין הנתונים על הזיהום, שמשקפים את כמויות המזהמים השונים באוויר, מדדנו בעיקר את כמות החנקן הדו–חמצני“, אומר פרופ‘ ויקטור לביא, כלכלן עבודה וחוקר כלכלה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת ווריק באנגליה, שהוביל את המחקר, שבו השתתפו עומרי יורש, דוקטורנט לכלכלה באוניברסיטה העברית, וג‘ניה רשקובסקי, דוקטורנט לכלכלה באוניברסיטת נורת‘ווסטרן שבארצות הברית. “עשינו זאת מכיוון שהחנקן הדו–חמצני הוא מזהם קטלני וזריז למדי וגם כי הוא אותר בכל תחנות הניטור בישראל – יותר מכל מזהם אחר – ולכן הנתונים לגביו זמינים“. החנקן הדו–חמצני הוא גז מזהם נפוץ שנוצר במנועי רכבים שפועלים על דלקי מאובנים.
כדי להוכיח את הקשר הסיבתי בין שתי התופעות – כלומר, להראות שהמשתנה שמגדיל את הסיכוי לתאונות עבודה הוא זיהום האוויר ולא גורמים אחרים – המחקר התבצע באמצעות שיטות סטטיסטיות שפותחו עבור מחקרים בתחום הכלכלה, ושנטרלו גורמים אפשריים אחרים שייתכן שהשפיעו על התאונות גם כן.
הזיהום (לא) חולף עם הרוח
במחקר התגלה שככל שזיהום האוויר גבוה יותר, הסיכוי לתאונת עבודה באתר בנייה גבוה יותר גם כן. בנוסף, מהמחקר עולה שימים שבהם קיים זיהום אוויר קיצוני הם מסוכנים במיוחד עבור הפועלים. “ההשפעה של הזיהום עולה באופן מתון ככל שזיהום האוויר עולה, אבל כשהזיהום מגיע לרמות שמוגדרות כמסוכנות לפי תקני ה–EPA (הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה – נ.ס) – הסיכוי לתאונת עבודה עולה גם הוא באופן קיצוני“, מסביר לביא. “למעשה, רוב תאונות העבודה מתרחשות בימים אלה“.
מדוע זה קורה? לפי לביא, בשל שלל הבעיות והקשיים הבריאותיים שיוצר זיהום האוויר, פועלים שעובדים בזמן שזיהום זה הוא גבוה – עלולים לתפקד באופן בלתי מיטבי, פיזית וקוגניטיבית גם כן. המצב הזה הוא מסוכן למדי כשהפעילות עצמה כוללת עבודה בגובה או מכשור מסיבי.
בנוסף, במחקר התברר שרוב תאונות העבודה קורות בימים שבהם הטמפרטורה גבוהה והרוחות חזקות. “בדקנו וראינו שכשזיהום אוויר גבוה משולב בתנאי מזג אוויר לא נוחים – יש יותר סיכוי לתאונות הללו“, אומר לביא. “כלומר, כשהעובדים כבר נמצאים מלכתחילה בתנאי עבודה קשים בגלל החום או הרוחות, ההשפעות של זיהום האוויר על מצבם הבריאותי או על יכולת הריכוז שלהם עלולות להיות גבוהות יותר – וכך יש סיכוי גדול יותר שתתרחש תאונה“.
לפעול למען הפועלים
כאמור, כיום המצב באתרי הבנייה לא נותן סיבה לאופטימיות. “תאונות העבודה הפכו בשנים האחרונות למגפה“, אומרת עו“ד דיאנה בארון, מנהלת מדיניות ציבורית בעמותת “קו לעובד“. “רק מתחילת 2023 נהרגו 31 עובדים בתאונות עבודה, מתוכם 16 בענף הבנייה“.
אז מה עושים עם הנתונים העגומים הללו? עוד ב-2014 הגישה ועדת אדם (הוועדה הציבורית לקידום הבטיחות והבריאות התעסוקתית) רשימת המלצות חינוכיות, משפטיות וכלכליות לשר העבודה לשעבר נפתלי בנט – שרבות מהן טרם יושמו גם בימינו, כעשור לאחר מכן; הצעת חוק להקמת רשות לאומית לבטיחות בתעסוקה ולבריאות תעסוקתית, שתפעל גם לחקר ולמניעה של תאונות עבודה הוגשה ב-2021 ושוב השנה – אך המהלך טרם התבצע.
גם החוקרים עצמם פנו להצעות פרקטיות: הם בחנו פתרונות שמתייחסים להיבטים הכלכליים של התופעה – והעלו את האפשרות שחברות בנייה יסגרו את האתרים לפעילות בימים שבהם זיהום האוויר גבוה, בתמורה לפיצויים מהמדינה. “כיום, המדינה מפצה עובדים שנפצעים ושכושר העבודה שלהם נפגע, דרך המוסד לביטוח לאומי“, מסביר לביא. “בדקנו כמה המדינה משלמת מדי שנה לנפגעי תאונות עבודה בענף הבנייה, ואז בדקנו מהי הסובסידיה (תמיכה כספית – נ“ס) הגבוהה ביותר שאפשר יהיה לשלם במקום זאת לחברות בנייה בימים של זיהום אוויר גבוה, ובהתאם לרמת הזיהום – בהתחשב בעובדה שמדיניות זאת תחסוך פציעות ומוות של עובדים רבים“. כלומר, אם מדיניות זאת תיושם, בבקרים שבהם יימדד בתחנות הניטור זיהום אוויר חריף, החברות יקבלו הודעה, יבטלו את המשימות שמתוכננות לאותו יום – ויקבלו מהמדינה פיצוי כספי, שלפי חישוב החוקרים, עשוי להיות משתלם.
לדברי לביא, קיימת גם אפשרות נוספת. כשהחברות יקבלו התרעה על זיהום אוויר גבוה, הן אומנם ימשיכו את פעילותן, אך באופן שמודע למסוכנות הגבוהה של ימים אלה: ינקטו באמצעי בטיחות רבים יותר, יבצעו עבודות שרמת המסוכנות שלהן פחותה ועוד. “אם באותו היום התכנון היה לעבוד בקומה ה-20 – כשהעובדים תלויים בין שמיים וארץ – אפשר לתכנן במקום זאת פעילות חלופית שבה העבודה תהיה אינטנסיבית פחות או שהעובדים שמבצעים אותה יהיו חשופים לאוויר הפתוח, וכך אפשר יהיה להקטין את הסיכון לתאונות, אך מבלי לשתק את הפעילות“, אומר לביא.
לדבריו, המחקר יוכל לעלות מדרגה נוספת בעתיד אם לחוקרים יהיו נתונים רבים יותר על אתרי הבנייה עצמם – לדוגמה, נתונים על גובה הבנייה ועל הכלים שבהם משתמשים באתרים השונים. “אנחנו מקווים שבעקבות הצגת המחקר בכנס של מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה – נוכל לקבל מהמשרד נתונים נוספים שיסייעו לנו להמשיך ולחקור את הנושא“, מסביר לביא.
למנוע את ההרוג הבא
לדברי ד״ר דניאל מדר, חוקר ויועץ מדעי וממייסדי חברת SP Interface – הסיכונים שעולים ממחקר זה ומדומים לו לא מעוררים תגובה מספקת. “למרות העובדות בשטח והסיכונים שעולים מהמחקרים, שילוב גורמים כמו עובדי בניין שלרוב מגיעים משכבות חלשות או חסרות ייצוג לגמרי בחברה הישראלית, יחד עם מדיניות ממשלתית של האצת בנייה – וכתוצאה מכך, אי–הטלת מגבלות חדשות – תורמים להתעלמות מהמצב“, הוא מסביר. “מספר פקחי הבנייה לא מספיק כדי לפקח באופן יעיל על הנהלים, והיקף הסנקציות שמוטלות על חברות שמפרות נהלי בטיחות בבנייה גם הוא לא מספק בכדי לתמרץ את החברות להגביר את הבטיחות“.
לפי בארון, פעולות בנושא חייבות להינקט – וכמה שיותר מהר. “המחקר החשוב הזה מוכיח שהתאונות קשורות בין היתר גם בזיהום אוויר ובגורמים סביבתיים אחרים, שלא נחקרו עד היום“, היא אומרת. “אנחנו קוראים לשר העבודה לייחד משאבים במסגרת תקציב המשרד למחקר יישומי על הגורמים שעומדים מאחורי ריבוי התאונות הקטלניות, ובכלל זאת הגורמים הסביבתיים שמשפיעים על ענף הבנייה – וזאת כדי לגבש רגולציה יעילה שתמנע את ההרוג הבא“.
ממשרד העבודה לא התקבלה תגובה.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
