מתווה הפיצוי של ועדת הכלכלה לחקלאים בשל נזק עקיף כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל

ועדת הכלכלה בראשות ח”כ דוד ביטן העבירה היום (רביעי) את המתווה שלה לסיוע הנדרש לחקלאים. הוועדה הצביעה פה אחד בעד המתווה לפיצוי חקלאים ברחבי הארץ.

ח”כ דוד ביטן, יו”ר ועדת הכלכלה: “אנחנו עושים משהו שלא נעשה מעולם בכנסת. לאור המומחיות של חברי ועדת הכלכלה בנושא החקלאות, הגעתי להסדר עם יו”ר ועדת הכספים. ועדת הכלכלה תסכם את העקרונות למתווה פיצוי לחקלאים והם יועברו לייעוץ המשפטי של ועדת הכספים. לאחר מכן ועדת הכספים תצביע על המתווה כפי שאנחנו מנסחים פה. מעבר למתווה הפיצויים אנחנו רוצים לדאוג גם להגנה הפיזית של עובדי החקלאות. אנחנו מודים למשרד החקלאות שרכש מהתקציבים שלו למעלה מ- 500 מיגוניות למרות שתחום המיגון לא נמצא באחריותו. אנחנו רוצים להכפיל את תקציב המיגוניות לחקלאים ע”י תוספת תקציבית ממשרד האוצר שמוערכת בכ- 30 מיליון שקלים. בנושא של הבאת עובדים זרים שיעסקו בחקלאות בישראל, אנחנו נקיים על כך ישיבה בשבוע הבא ונזמין לישיבה זאת את שר החוץ כדי שיפעל לקדם את האישורים הרלוונטיים להבאת עובדים זרים ממדינות שונות”.

בתום הדיון, החליטה הוועדה על העקרונות שראוי לעגן בחקיקה שתובא לאישור ועדת הכספים לגבי מתווה הפיצוי לחקלאים בשל נזק עקיף כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל.
להלן פירוט העקרונות:

1. בדרום הארץ –
א. בכל האזורים המסומנים בצבע כתום לפי מפת פיקוד העורף, תהיה לחקלאים זכאות לפיצוי לפי “מסלול אדום”. עוד הוחלט כי הפיצוי משבע ק”מ ומעלה יהיה כפוף למגבלת תקרה של 3 מלש”ח לעוסק לחודש. לעניין זה, למען הסר ספק יובהר כי במועצה האזורית מרחבים, היישובים בטחה, גילת ותפרח נכללים כאילו הם בטווח של עד 20 ק”מ מהגבול.
ב. לגבי האזורים שמעבר לשטח המסומן בצבע כתום לפי מפת פיקוד העורף, ואשר ממוקמים בטווח של עד 40 ק”מ מגבול עזה, יקבע מסלול “ירוק” לפיצוי, בהתאם לאמור בסעיף קטן ג’.
ג. לגבי כל השטח כאמור בסעיפים קטנים א’ וב’ שלעיל, מס רכוש ומשרד החקלאות יגבשו תוך עשרה ימים “מסלולים ירוקים נורמטיביים” לחקלאים הזכאים לפיצוי, כדי לתמרץ את הזכאים לקבל את הפיצוי במתכונת מהירה, חלף תביעה פרטנית במסלול “האדום”.
ד. יובהר כי הזכאות לפיצוי כאמור תחול גם על חקלאי המקיים פעילות חקלאית באזורים שלעיל, לגבי אותה פעילות, גם אם אינו מתגורר ביישוב הממוקם באותם אזורים.

2. בצפון הארץ –
הזכאות לפיצוי במסלול “האדום” תהיה לכל חקלאי ביישובי הספר וכן ביישובים הממוקמים בטווח של עד 9 ק”מ מהגבול הצפוני. יובהר כי הזכאות כאמור תחול גם על חקלאי שאינו מתגורר באותם יישובים, אך מקיים פעילות חקלאית ביישוב ספר או בטווח של עד 9 ק”מ מהגבול הצפוני, לגבי אותה פעילות חקלאית.
מס רכוש ומשרד החקלאות יגבשו “מסלולים ירוקים נורמטיביים” לחקלאים הזכאים לפיצוי כאמור, כדי לתמרץ את הזכאים לקבל את הפיצוי במתכונת מהירה, חלף תביעה פרטנית במסלול “האדום”.

3. בשאר הארץ –
ייקבע מתווה מיוחד לפיצוי לחקלאים בשאר אזורי הארץ (שאינם בצפון או בדרום), וזאת בהתאמות ובשינויים לעומת המתווה הכללי שיחול על כל העסקים.
להלן ההתאמות והשינויים המוצעים לעומת המתווה הכללי:
1. לעניין תנאי הסף הנוגע להפרש של מחזור העסקאות: הוסכם כי הפרש המחזורים בין השנה הנוכחית לשנה הקודמת יחושב לפי 4 החודשים ספטמבר עד דצמבר.
2. לעניין אחוז הפיצוי מהתשומות השוטפות:
● לגבי הפרש מחזורים שבין 80 ל-100 אחוזים – 47%;
● לגבי הפרש מחזורים שבין 60 ל-80 אחוזים – 31%;
● לגבי הפרש מחזורים שבין 40 ל-60 אחוזים – 23.5%;
● לגבי הפרש מחזורים שבין 25 ל-40 אחוזים – 15%.
יובהר כי בהתאם למתווה שחל על כלל העסקים, גם עוסקים בענף החקלאות יוכלו, באישור מנהל מס רכוש, להגדיל את אחוז הפיצוי עד פי 1.5, ובכל מקרה לא יותר מ-70%.

אורן לביא, מנכ”ל משרד החקלאות: “האחריות על מיגון בישראל נמצא תחת פיקוד העורף. ראינו שיש קשיים של החקלאים לקבל מגוניות ובמשרד התקבלה החלטה להסיט תקציבים ולרכוש באופן וולונטרי מגיניות למען החקלאים באזורי המלחמה. לאחר המהלך הזה משרד הביטחון הודיע שהוא מסיר את האחריות שלו על חלוקת המיגוניות לחקלאים”. ברשות החירום הלאומית (רח”ל) אמרו שיבדקו את הנושא אל מול פיקוד העורף ומשרד הביטחון.

משה נקש, רשות האוכלוסין וההגירה: “היום יש בישראל 21,069 עובדים זרים בענף החקלאות, קיים מחסור של כ- 30 אלף עובדים זרים, פלשתינאיים ותאילנדים. הארכנו באופן מידי את שהיית העובדים הזרים שנמצאים בארץ בשלושה חודשים נוספים. אנחנו נמצאים בקשר עם מדינות נוספות בניסיון להביא לפה עובדים זרים ממקומות אחרים”.

דניאל קלוסקי, פרדסן בשרון: “השקנו, דישנו, ריססנו ועשינו את כל הפעולות כדי להיות מוכנים לקטיף. בשיא העונה אני מעסיק פלשתינאים וכעת אין לי עובדים שיעסקו בקטיף של הפירות שאני עמלתי עבורם. אנחנו בשאיפה לא להתפרנס מהמדינה, אני מנסה לקטוף הכי הרבה שאני יכול, אבל המתנדבים והעובדים הישראלים לא מצליחים לעמוד בקצב עבודה שמתאים לענף. אני אהיה חייב לקבל פיצוי על הפסד ההוצאות שלי כדי להצליח לשרוד לשנה הבאה”.