תוצאות המכרזים – יישובים חרדים? / עו”ד נתן רוזנבלט מסביר

בביהכנ”ס בו התפללתי בילדותי היו שני מתחרים קבועים על “חתן תורה”, כל אחד מהם הרגיש “חייב” לזכות. הגבאי נהנה מאוד להתחיל דווקא עם סכום נמוך ולא משמעותי, ככה גם כמה מתפללים נוספים יכלו עדיין להצטרף, אך כולנו ידענו שתיכף יגיעו לסכומים הגבוהים ושני אלו יתחרו. אפילו אנחנו הילדים, הפסקנו לרגע את המשחקים ונכנסנו (עם הפעקלאך) לראות את האקשן. הסכומים שהיו עפים באוויר היו מעל ומעבר לגודל הקהילה שלנו. בסוף אחד מהם זכה וחזר עם חיוך של מנצחים, השני הפסיד את כל השמחת-יום-טוב.

והיה את בערל (שם בדוי), הוא לא היה נחשב גביר אבל בהחלט היה סויחר אמיד. הוא לא עבד בכלום, רק קנה ומכר כל מיני דברים, ובשאר היום ישב ולמד וכל מיני חופשות. בהתמחרות הוא היה יושב בחיוך משועשע מקרב התרנגולים, תוך כדי שהוא אומר את היהי רצון שקודם ההקפות מתוך המחזור, כאילו אינו שומע את אלו שדוחקים בו להצטרף למאבק.

לאחר שכלה העשן והגבאי התחיל למכור חתן בראשית, הוא היה ממתין בשקט, ואז, כשאין מתחרים רציניים, היה נוקב ברוגע בסכום מכובד, גבוה יותר ממה שיכולים להציע העניים אך נמוך ממה שמצופה מעשירים. כל שנה הוא היה זוכה ב”חתן בראשית”, במחיר שאינו נוגע כלל במה ששולם עבור “חתן תורה”.

שנות דור חלפו, שני הנגידים הללו נוחם עדן, ובערל-שם-בדוי הוא גביר בעמיו. זה לא פלא, הוא פשוט ידע איך ניגשים למכרז, בקור רוח ועם מחשבון של מספרים בדוקים.

ארבעים שנה כמעט חלפו מאז, והסיפור הזה צף בעיני כל אימת שיוצא לי להשתתף במכרזים והתמחרויות, ויוצא לי הרבה, ורואה אנשים ששמים סכומים שכבר חרגו מהניתוח הכלכלי הקר, ועברו למחוזות של ניצחון בכל מחיר. ותמיד יש את הרגוע, שיושב בצד, לא נבהל מאי זכייה, ובסוף הוא זה שזוכה בסחורה הטובה ביותר במחיר נמוך.

למה סיפור של שמחת תורה בערב שבועות? זה קשור למכרזים שהיו בשבועות האחרונים ולמכרזים בכלל.

זוכרים שכתבנו כאן לפני שבועיים על המכרזים למגרשים הצפויים בחירן בנגב? ובכן, השבוע התפרסמו התוצאות, וכפי שצפינו: רוב מוחלט של המגרשים שייכים כעת לאנ”שים משלנו. לפחות 132 מגרשים שייכים לאנשים עם שמות מובהקים כמו שמחה-בונם, יחיאל-יהושע, מנחם-מנדל וכו’ (בכוונה לא נכתוב כאן שמות משפחה, משמות מובנים) השאר זה שמות נייטרליים, או של חברות אשר סביר להניח כי גם חלקם הם משלנו.

זה מצטרף לזכיות הקודמות, שגם שם היה לנו רוב יפה: משפחה צ’למרית מוכרת, ויזמי נדל”ן חרדים מפורסמים, ועוד הרבה שמות ידישאיים, כולם זכו יחדיו במאות יחידות נוספות. ניתן להעריך בזהירות, כי רוב מוחלט של בעלי המגרשים החופשיים ביישוב הם שומרי תורה בטהרה.

ועוד בשורה מדהימה שהגיעה השבוע בעניין הזה, והפעם דווקא במרכז: עשר דקות מהבית שלי (במודיעין עילית), ביישוב בית אריה, זכו קבוצת משקיעים יחדיו במכרז של 159 מגרשים לבניית בתים ודירות. כשמדובר ביישוב שכולו, להערכתי, אינו עובר בהרבה את האלף דירות, 160 זה משמעותי. לשמחתנו (ולשמחת דיירי היישוב, כל צד לא אוהב יותר מידי לגור בתוך זולתו) כמעט כל המגרשים נמצאים בקצה של היישוב, באופן שלא יפריע למרקם האוכלוסייה הנוכחי.

יש עוד זכיות במקומות נוספים, גם של אנ”שים עם שמות של הסבתות שלנו, אך לא מדובר במאסה קריטית כמו בשני המקרים הללו, אז לא נדון בהם.

יש גם את הזכייה המשמעותית של 300 דירות בבית שמש החילונית בידי קבוצת רכישה חרדית, אך זה סיפור מורכב ועוד נשמע עליו רבות. אם כי אותו עיקרון קיים גם שם: אם (!) יצליח העניין, תהא זו שכונה שלימה שקמה בעקבות השתתפות חרדית קבוצתית במכרז.

הזכיות הללו מחייבות אותנו להיערכות וחשיבה מחודשת בכל העניין הזה של מגרשים.

קודם כל מזל טוב לזוכים המאושרים, חלק מהם מוכרים לי אישית ממש ולדעתי הם נמנים על עשרת הקוראים של מדור זה. אז שיהיה לכם במזל טוב. זכיתם למה שאנחנו לא זכינו: ההצעות שלנו ושל אנשים שייצגנו נפלו בגלל המחירים הגבוהים שהצעתם, וזו זכותכם. כך דרכו של מסחר.

לא נדון כאן ברווחיות המחירים, גם משום שלצורך כך יש לדעת המון פרטים אשר חסרים לנו. וגם ובעיקר, לקיים מצוות חז”ל שמצווה להשביח את המקח.

עכשיו, זוכים יקרים, השאלה היא מה אתם חושבים לעשות עם זה?

כאמור, איננו יודעים ואיננו רוצים לנתח את הכדאיות של העיסקאות שכבר נעשו. אך אין ספק כי המקומות הללו יכולים מאוד להתאים למשפחות חרדיות, וטוב יעשו הזוכים אם ילכו לכיוון הזה.

קצת רקע ליישובים הללו ולאפשרות להקים קהילה חרדית שם:

בית אריה – עופרים, הוא שילוב של שתי התנחלויות. המיקום פנטסטי (יחסית להתנחלויות): בדיוק באמצע הדרך ממודיעין עילית לאלעד. נוסעים עשר ומשהו דקות מכל אחת מהערים החרדיות הגדולות ומגיעים לעולם אחר לחלוטין, גם רוחנית – האוכלוסיה חילונית ברובה ודתית במיעוטה – וגם גשמית – פתאום בתים פרטיים גדולים ובניינים קטנים ומרווחים.

התהליך הזה של יציאה החוצה לשם איכות מגורים אינו חדש לאזור. בעשור וחצי האחרונים היגרו רבים ממודיעין עילית למתתיהו השכנה, ורכשו בית פרטי במחיר של דירה לא גדולה במודיעין עילית. בשנתיים האחרונות עשו זאת עוד כמה עשרות לכיוון היישוב נחליאל (טרם אוכלס). העיקרון הוא שלא צריכים לשנות את מוסדות הלימוד, ואפילו השטיבלאך ממשיכים איפה שהייתם תמיד, רק לשבתות נותרים ביישוב בבית כנסת ישיבתי ואיכות חיים במחיר מוזל.

כאן לא זול ורחוק כמו נחליאל, אך גם לא יקר וקרוב כמו מתתיהו. מחיר דירת 4 חדרים מרווחת מאוד עולה כ1,700,000 ₪ – כמעט מיליון מתחת למ”ע ואלעד השכנות. בקיצור: יש פוטנציאל שנשמע בקרוב על קהילה קדושה בית-אריה. אם הזוכים יממשו את הבנייה לעצמם או לחרדים אחרים, הם עשו כאן עסקה בסדר.

הסכום העצום של הזכייה – כמאה מיליון ₪ – משקף מחיר גבוה יחסית פר יח”ד – ממוצע של 700,000 ₪ . איני בקי במחירי הדירות בבית אריה (כבר שנים ארוכות לא בנו שם לדעתי בנייה חדשה).אך אם מדובר בבנייה למגורים חרדיים, זה יכול להיות כדאי, משום שעדיין זה יותר זול משמעותית מהמקובל במגזר.

מכאן נעבור ליישוב דרור (חירן בלע”ז) . המיקום מיוחד, ביחס לנגב, כמה דקות ממיתר (החילונית) סוסיא (החרד”לית) ויתיר (עם עתיד לא ברור, גם כאן התפילה כי המקום יהיה חרדי) ועוד כמה יישובים של בדואים, והכי חשוב: קרוב מאוד לעיר העתיד החרדית כסיף. זה לא משנה אם אתם חסידים של העיר הזו (כמוני) או מתנגדים אליה (כמו הרוב), יום אחד העיר הזו תקום, אז טוב שיש לנו כבר יישוב בדרך על ידה. מהצד השני יש את ערד עם 1200 משפחות חרדיות שכבר מתגוררות שם, כך שיווצר אשכול חרדי למהדרין.

גם כאן, הזוכים זכו בזכות סכומים גבוהים מאוד, עדיין יש מקום לרווח, אך שוב: באותו תנאי של בית אריה, דהיינו בנייה לחרדים, לזוכים עצמם או לחבריהם. במקרה כזה, גם אם רכשנו מגרש לחצי מדו, בסכום של 400000 ₪ נוכל למכור את הבית המוכן ב1.8 מש”ח, עלות הבנייה תהיה בערך מיליון ₪, כך שנותר עדיין מקום לרווח יפה.

הדרך היחידה, לעניות דעתי ועשירות ניסיוני, למצות את הפוטנציאל הרווחי מהזכיות, היא בכך שיוקמו במקום קהילות קודש. זה לא קל אבל אפשרי בהחלט, בסייעתא דשמיא והרבה אמונה.

אנו פונים מכאן לאלו שזכו, לאלו שרוכשים כעת ולאלו שמתכוונים להתמודד במכרזים הבאים: אנא, אל תסתכלו רק על החור שבגרוש, אלא על אחיכם חסרי הדירה. עיזרו להקים יישובים חדשים בארץ ישראל, נאמנים להשם ולתורתו, וכך תהיה לכם סייעתא דשמיא נפלאה.