ביום שלישי השבוע הודיע חבר ‘כחול לבן’ ויו”ר ועדת הכלכלה, ח”כ מיכאל ביטון, כי הוא מפסיק את דיוני הוועדה ולא מצביע יותר במליאה עם הקואליציה (למעט הצעות אי אמון). הזעם של ביטון הגיע בעקבות הרפורמה שמקדמת שרת התחבורה מירב מיכאלי בתעריפי התחבורה הציבורית, רפורמה שתפגע בערי הפריפריה וגם בערים כגון ביתר עילית ומודיעין עילית, בהם לרבים מהתושבים אין בכלל רכבים פרטיים.
העוקץ ברפורמה הוא שאמנם מחירי החופשי-חודשי הוזלו, אך בערי הפריפריה נוהגים רבים מהתושבים לנסוע לערים אחרות מאחר ומצב התעסוקה אצלם בעיר הוא לא מהמשופרים, וכך החופשי-חודשי לא רלוונטי ומחירי התחבורה הציבורית הרגילה רק עלו מ-2.5 שקלים ל-5.90, עלייה של 130%. עוד עוקץ ברפורמה הוא שהערך הצבור בוטל.
ביטון כאמור הוא יו”ר ועדת הכלכלה, ותחתיו כפופים שמונה משרדי ממשלה וביניהם משרד התחבורה והשרה מיכאלי שצריכה להגיע לדיון בוועדה על כל שינוי דרמטי או גדול במשרד. ביטון זועם כבר במשך חמישה שבועות על הרפורמה בתחב”צ, מקיים דיונים בכל פעם מחדש בוועדה, כשבכל הפעמים הללו מיכאלי בכלל לא טרחה להגיע ולהשתתף. ביטון התריע בפני ראשי הקואליציה שינקוט בצעדים, אבל הם לא התייחסו אליו ומיד נחשוף ב’חדשות JDN’ את מאחורי הקלעים.
בנט קבע פגישת פיוס. מכתב אחד של מיכאלי הרס הכול
“מיכאל גדל במשפחה של תשעה ילדים, גדל במעבורת כאשר שני ההורים שלו היו עובדי ניקיון. הסיבה לכך שאכפת לו כל כך מהרפורמה שתפגע באנשי הפריפריה, זה שהוא נזכר בכל פעם במסעודה ודוד ביטון (הוריו) ומבין מה השליחות שלו פה”, אומר לי מקורב לח”כ. “ביטון לא ציפה שמיכאלי תקבל את כל הדרישות שלו, אבל כן ציפה לכל הפחות שתבוא לדיונים. היא פשוט עקפה את הוועדה”, מוסיף המקורב.
לראשונה ב’חדשות JDN’, אנחנו חושפים כי אחרי שביטון שיגר את האיום בשבוע שעבר שלא יצביע עם הקואליציה, רה”מ בנט שוחח עימו וביקש ממנו ‘להרגיע את הרוחות’, והסמיך לכך את מזכיר הממשלה שלום שלמה שיפשר בין הצדדים. אחרי שיחת ההרגעה של בנט, נקבע דיון על הרפורמה בוועדת הכלכלה ביום שלישי בשעה תשע בבוקר. אלא שלשעה מוקדמת יותר, שבע בבוקר, נקבעה פגישה בין ביטון ושלום שלמה לבין השרה מיכאלי בניסיון להגיע להבנות עד תחילת הדיון בוועדה.
אלא שלילה לפני הדיון בוועדה, בשעה 11:58 בלילה של יום שני השבוע, ביטון קיבל מכתב מהשרה מיכאלי בן תשעה סעיפים שנחשף כאן לראשונה. “במכתב, סעיף סעיף, מיכאלי עונה עם המון-המון מילים אבל בעצם מסבירה למה שום דבר ממה שהוא דורש לא יתקבל. היא בעצם דחתה את דרישותיו במלואן”, מספר לי המקורב. ביטון קרא את המכתב, הבין שמיכאלי לא באמת מתכוונת לנהל משא ומתן והחליט שבוועדה יודיע שלא יצביע יותר עם הקואליציה.
“בני תומך במהלך – אבל אין לו אינטרס לפרק את הממשלה”
משיחות שערכתי עם גורמים ב’כחול לבן’, עולה כי היו”ר ח”כ בני גנץ תומך באופן מלא במהלכיו של ביטון. מאז הודיע על הפרישה השניים נפגשו כבר פעמיים, בבוקרו של יום רביעי בלשכת גנץ בכנסת ובצהריים של אותו יום בלשכת ביטון בכנסת, אז הגיע גנץ למשך עשר דקות ונתן לביטון ‘שיחת חיזוק’ כפי שמגדירים זאת הגורמים במפלגה. כשניסיתי להבין האם יש אינטרס נסתר של גנץ כגון פירוק הממשלה, במפלגה מכחישים בתוקף.
“בפוליטיקה שלנו לא רגילים שיש אנשים שבאמת אכפת להם. זה נושא שבדמו, הוא החליט על זה לבד”, טוען המקורב לח”כ. גנץ קיבל עדכון מראש על הפצצה שיטיל ביטון בדיון בוועדה, כאשר לצורך הבעת תמיכה בו הגיעו חמישה מתוך שמונה חברי סיעת ‘כחול לבן’ להשתתף בדיון בוועדה על אף שהם בכלל לא חברי הוועדה. נודע לי כי חברי כנסת רבים מהקואליציה התקשרו אליו בניסיון להבין האם יתמוך בחוקים שיעלו בשבוע הבא במליאה. “אל תבנו על האצבע שלי. תקחו אותי ברצינות”, אמר ביטון לכולם.
המטרה של ביטון היא ברורה: לדאוג לאוכלוסייה החלשה, בפשטות. דבר כזה אמנם מרים אצלנו גבה בדרך כלל, שפוליטיקאי דואג באמת ובתמים לציבור בוחריו, ובטח שזה מפתיע אחרי הסחטנות שהציגה חברת הכנסת מ’מרצ’ ג’ידא רינאווי זועבי עם מאות המיליונים שקיבלה מרה”מ החליפי יאיר לפיד, על כך שפרשה בסך הכול לארבעה ימים מהקואליציה. את זועבי הקדימו בקצת חברי הרשימה המשותפת, שבעד תמיכה בחוק אחד בלבד הצליחו לקבל 200 מיליון שקלים, וההישג רשום אישית על אחמד טיבי.
שינוי הקו בש”ס, שנעצר בעקבות החרם של ביטון
אם בוחנים מצעים פוליטיים, עולה שמפלגות השמאל כולם הדגישו במערכת הבחירות את הנושא הסוציאליסטי והדאגה לחלשים. רק שבפועל – כמעט אפס. לא ‘העבודה’, לא ‘מרצ’ ובטח שלא ‘יש עתיד’. זה לא מפתיע במיוחד, ואני גם לא חושב שביטון יהפוך בבת אחת למגן החלשים, אבל במקרה הזה מדובר בדאגה נטו לשכבות החלשות באוכלוסייה הישראלית. ושלא תחשבו אחרת, ביטון הרי יכל לסחוט מאות מיליונים מלפיד ולהתקפל בחזרה. עצם העובדה שעד כה לא נוהל שום משא ומתן עם בכירי הקואליציה, מלמד שהפעם מדובר במקרה שונה.
ועוד משהו. ממעקב על הפעילות של ש”ס בחודשים האחרונים עולה כי אמנם יש את הצעקות וכינויי הגנאי נגד בנט ‘הנוכל’, אבל בש”ס מקפידים ללכת על הקו החברתי. זה קרה עם הקמפיין שהרימו לאוויר בזמן שיוקר המחייה התחיל לזנק פה, קמפיין שכלל סרטונים מושקעים על ילדים שמוותרים על מוצרים בסופר רק כי אין להם כסף, וזה ממשיך בהעלאת הנושאים לסדר היום במליאה. בש”ס התלבטו בשבועיים האחרונים האם לשנות את הקו שנקטו בו בחודשים האחרונים, הצעות אי אמון בעיקר על נושאים כלכליים ויוקר המחייה. הקו החדש בו רצו לנקוט, גרס שיש להגיש הצעות אי אמון של הטרלות שאמנם תופסות כותרות אבל לא באמת עושות משהו. נראה שעם הודעתו של מיכאל ביטון – בש”ס דווקא בחרו בקו נכון.
המכתב של השרה מיכאלי לביטון, עם תשעה סעיפים
מכתב הבהרת כוונות ששלח ביטון לבנט, מיכאלי וליברמן, שבועיים לפני שמימש את האיום
לא חייבים לפרגן לש”ס.
העלאת מחירי תעשיית הסוכר לא תזיק לאיש.
היא רק תוריד מהורים מוחלשים את הוצאות רפואת השיניים, והשמנת יתר.
ש”ס ואגודת ישראל שנלחמו בכך, בעצם נלחמו ישירות בציבור הבוחרים שלהם.
בציבור הכללי המודעות לנזקי הסוכר גבוהה פי כמה.
לכן, הקמפיינים של ש”ס בעיקר גררו גיחוך בציבור הכללי.
אכן, אצל ציבור המצביעים, שכאמור המודעות שלהם לנזקי הסוכר מעטה,
הקמפיינים אכן התקבלו.
אך האמת הפשוטה נשארת במקומה:
מיסי הסוכר אכן הורידו את הצריכה של הסוכר,
ובמישרין גרמו לילדים חרדים וערביים בריאים יותר.
צודק, אבל כתוב בתורה שלנו על הרשויות: “נראים כאוהבים בשעת הנהתן” כלומר הם רק נראים כאילו הם לטובתך אבל האמת ש”אין מלווין לו לאדם בשעת דחקו”
אז גם אם בעקיפי עקיפין המוסר של ליברמן על אורח חיים בריא עורר מישהו לתשובה, זה רק בגלל שיש לו זכות אבות (אם יש לו) ולו עצמו לא מגיעה שום תודה אלא ההיפך הגמור ויותר מכך ואכמ”ל