התכנית של ליצמן חייבת להמשיך / עו”ד נתן רוזנבלט

מסעו הפוליטי הארוך של הרב ליצמן הגיע השבוע לסיומו וזה הזמן לראות היכן הותיר חותם לדורות. לא נדבר כאן על גולת הכותרת שלו בתקופת משרד הבריאות, כמו רפואת השיניים לילדים, אשר כל אחד בגילי, שיש לו ילדים בגילאים שלפני התכנית ואחרי, יודע להעריך את ההבדל. או תכנית סימון השומן והסוכרים, שגם כאן כל אחד בגילי ומעלה יודע להעריך כמה הוא חייב לאיש הזה, תכנית אשר הצילה אלפים אלפים ממוות בייסורים, ועוד תילמד ברחבי העולם לדורות עולם. אך כאן זה לא מדור בריאות. זה גם לא מדור פוליטי לפרש את מהלכיו, אשר כמו כל אדם, יש דורשין לשבח ויש דורשין לשוואך (ציון חלש באידיש), אנחנו מדור נדל”ן ונבחן את פעילותו מזווית זו בלבד.

לכאורה אין הרבה מה לכתוב, הכהונה הקצרה מידי במשרד השיכון, שגם לא הייתה חפה מטעויות, לא אפשרה לו להוציא לאור מהלך אמפירי כלשהו, אך בכל זאת הוא הותיר משהו חשוב מאוד במשרד, משהו שחייב להמשיך הלאה, וזה התכנית שלו לסבסוד רכישת דירות בפריפריה, עם דגש על דירות יד שנייה.

כבוד מיוחד נפל בחלקי לפני כחודש, כאשר הוזמנתי להשתתף בפאנל מקצועי בפני כאלף חסידי גור באירוע מיוחד, נשאלנו על ידי המנחה (הסופר בחסד עליון ר’ משה גוטמן) “מה לדעתך – במשפט אחד – צריך לעשות שר השיכון?” עניתי על אתר את מה שאני אומר תמיד ובלי קשר לאירוע, כל שר  צריך לעשות רק דבר אחד: לפתוח את המגירה שליצמן הותיר חצי פתוחה, ולהמשיך את התכנית שלו בדיוק בנקודה בה הופסקה. סבסוד הדירות בפריפריה הוא המהלך החשוב ביותר שיכול להיעשות כאן.

כל שאר הדברים שנעשים הם טובים כמו פלסטר לדימום, אתה עוצר את הדימום כאן אבל עוד מעט הוא יפרוץ במקום אחר, פלסטר זה טוב אבל בבעיה צריך לטפל מהשורש. ניקח לדוגמא את מחיר למשתכן/דירה בנחה/מחיר מטרה וכו’ הצד השווה שבהן שהם זורקים כסף ממטוסים, מי שתופס מתעשר וכל היתר שיקנאו. ליווינו בשבוע שעבר, עשרות רוכשים חרדים בבחירת הדירה, לאחר שהשתתפו בהגרלה בלוד על פי המלצת “ועד הדיור” וזכו בדירה. התברר כי כל אחד מהם הרוויח לפחות מיליון ש”ח עוד לפני היום הראשון. כמובן כולנו שמחים ומפרגנים שכאלף אברכים (וכמעט רבבה חילונים) התעשרו החודש, אבל השאלה היא האם זה התפקיד של המדינה: להעשיר את העשירים עוד יותר ולהזניח את מי שלא הצליח לתפוס דירה בחצי חינם.

קרוב לעשרת אלפים דירות המדינה חילקה החודש, בודדים מתוכם הם בפריפריה, ואם כבר היה הם יועדו בעיקר לבני המקום, כלומר הציבור הרחב לא יכל להנות מהם. כך למשל בבית שאן 90% (!) מהדירות לא היו בכלל בהגרלה לציבור. רוב רובן של הדירות היו במשולש ראשל”צ/נתניה/ראש העין, בקיצור, במקום לעודד צעירים ללכת לגור רחוק, מעודדים את מי שכבר שקל ללכת צפונה או דרומה להצטופף עוד יותר בתוך הצפיפות של המרכז. ככה לא פותרים את מצוקת הדיור, הציבור אפילו לא מעריך את זה – תשאלו את כחלון שחילק בשיטה הזאת מאה אלף דירות וירד מעשרה מנדטים לאחוז החסימה.

אגב, אפילו למתעשרים עצמם זה לא באמת פותר את בעיית הדיור: זוג בגיל 22 שזכו בדירת 5 חדרים בגבעת האנטנה אין להם סיכוי לגור שם, רק בחוסר ברירה הם משעבדים את עצמם הוריהם ונכסי הוריהם לשנים ארוכות של חיי מתח עד שיוכלו למכור סוף סוף, ועם הרווח של המיליון לרכוש דירה נניח בהר יונה. אז במקום לתת להם מיליון בדרך הקשה והארוכה, תן להם כבר ביום הראשון, נגיד שלוש מאות אלף ש”ח בלבד, שעם זה הם יוכלו לרכוש דירה יפה בנוף הגליל עם משכנתא קטנה, או בירוחם בלי משכנתא בכלל, כבר היום, בלי חובות וצרות. אפשר להתנות את זה בחיוב לגור בדירה ואפשר להתנות בקריטריונים נוספים שיבטיחו שאנשים לא ירוויחו סתם, אבל התכנית חייבת להצליח.

קחו דוגמא נוספת, סיוע בשכר דירה: כל משפחה זכאית לסכום יפה מאוד, ההיגיון אומר למשל, כי משפחה עם שלושה ילדים שמוכנים לגור בפריפריה תקבל נגיד 1470 ש”ח ואילו משפחה שמתעקשת לגור בתל אביב תקבל סכום נמוך יותר, נניח 1350 ש”ח, הגיוני מאוד, אבל היגיון לחוד ומדיניות לחוד: הסכומים הללו מדויקים אך הפוכים, כלומר, לפי החוק הישראלי, אם אתה מואיל בטובך לגור בפתח תקוה תקבל הרבה יותר מאשר אם אתה הולך לגור בדימונה.

את זה ניסה ליצמן לשנות, ולא הצליח להוציא לפועל, אבל זה חייב לקרות.

המדינה חייבת לשנות את סדרי העדיפויות באופן שכל מי שהולך לגור במקום כזה, יקבל סיוע מהמדינה ברכישת הדירה. נכון, ייתכן שיהיו עוד כמה אנשים שירוויחו על הדרך, וייתכן גם שמחירי הדירות בירוחם יעלו משלוש מאות אלף לשלוש מאות ועשרים אלף, זה עצמו כבר רווח משני, העיקר שאלפי אלפי משפחות צעירות ירצו לבוא לגור בערי הפיתוח,

לא משנה מי האדם שייבחר להמשיך את מקומו, וזה לא קשור לשאלה מטעם איזה מפלגה או חצר נבחרת, התכנית של ליצמן חייבת לצאת בפועל, וזה יקרה יום אחד, כי יש גבול לזמן ולכמות הקרקעות שהמדינה יכולה לחלק לכולם במרכז הארץ, אם אתה מחלק למי שרוצה לא נשאר לך למי שצריך.

וכשהתכנית של ליצמן תצא לדרך וכל זוג יוכל לרכוש בית בלי חובות, פתאום הנגב יתחיל לפרוח והגולן ישגשג, קול מצהלות ילדים יישמעו בשכונות הוותיקות והריקות של באר שבע ודור העתיד יפריח את שממת עמק יזראל.