לאחר שנדחו מאות הסתייגויות שהוגשו להצעת החוק, מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה, מס’ 37, התשפ”ג-2022, של ח”כ איתמר בן גביר. בקריאה השלישית תמכו בהצעה 61 חברי כנסת מול 55 שהתנגדו.
מוצע לקבוע כי משטרת ישראל נתונה למרות הממשלה ולשר לביטחון הפנים ואת סמכותו של השר לביטחון הפנים להתוות את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה.
כן מוצע לקבוע כי בתחום החקירות השר יהיה רשאי לקבוע מדיניות כללית, לאחר ששמע את עמדת היועמ”ש לממשלה והתייעץ עם המפכ”ל ועם המופקדים במשטרה על תחום החקירות, אך בכל מקרה מדיניות השר לא תוכל לגרוע מחובת המשטרה לפי כל דין בעניין חקירה או תיק, ולא תגרע מחובתה אם נודע לה על ביצוע עבירה.
עוד מוצע כי הוראות המשטרה שקובע המפכ”ל יהיו בהתאם למדיניות השר, וכן להפוך את ברירת המחדל לעניין פרסום פקודות המשטרה, ולקבוע כי ככלל הפקודות יפורסמו, אלא אם כן המפכ”ל סבר, באישור היועמ”ש לממשלה, כי אין לפרסם פקודה מסוימת.
יצוין, כי שלשום אישרה הכנסת את החלטת הוועדה המסדרת לפצל מהצעת החוק שני סעיפים. האחד עוסק בהסדרת יחסי המרות והכפיפות של המפכ”ל לשר ולממשלה באותו אופן שבו מוסדר הנושא לגבי הרמטכ”ל בחוק יסוד: הצבא, והשני בהוראות לעניין סמכות השר להתוות מדיניות ולקבוע עקרונות כלליים בעניין משך הטיפול בתיקים. הפיצול נועד לאפשר לוועדה להמשיך ללבן את הסוגיות שעלו במהלך הדיון בסעיפים אלה.
יו”ר הוועדה המיוחדת שהכינה את החוק, ח”כ אופיר כץ: “פקודת המשטרה, שנחקקה עוד בתקופת המנדט הבריטי לא כללה עד כה הוראות המסדירות את היחסים בין הממשלה והשר לביטחון פנים הממונה על המשטרה לבין המפכ”ל והמשטרה, פרט לכמה הסדרים פרטניים. הצעת החוק שאני מציג בפניכם, נועדה להסדיר לראשונה יחסים אלה ולעגן בחוק את כפיפותה של משטרת ישראל לממשלה, ואת היותו של השר לביטחון הפנים ממונה עליה מטעם הממשלה, וכן לעגן את סמכותו של השר לביטחון הפנים להתוות את מדיניותה של המשטרה”.
“אציין כי במהלך הדיונים בוועדה, שמענו הערות רבות של חברי כנסת, כמובן גם מהאופוזיציה, של משרדי ממשלה, של המשטרה, של ארגונים אזרחיים רבים, של מפכ”לים לשעבר ושל קצינים לשעבר במשטרה, של אנשי אקדמיה ושל הייעוץ המשפטי לוועדה. חלק מההערות גם קיבלנו וכללנו בנוסח המונח כעת לאישורכם.”
ח”כ מיקי לוי: “זה לא סוד שאני בין המתנגדים המרכזיים לתיקון פקודת המשטרה. הופכים את המשטרה למשטרה פוליטית. לא שלא צריך שינויים. כן, צריך שינויים. אני אומר את זה באומץ. אני הייתי שם. אבל לא כך. מה עשה השר המיועד? מבקש את כל השינויים הלא נורמליים האלה טרם כניסתו לתפקיד, טרם הבנתו איך ארגון כזה עובד. מעולם לא הייתה מדיניות שר בהפעלת הכוח. כן, גם כמפקד מחוז יכולתי לבוא אל השר ולהציג מבצע שהייתי אמור לבצע. יכול היה השר לשאול שאלות, אבל מדיניות חקירות? מדיניות העמדה לדין? מזל שזה זז הצידה עכשיו. מי יודע לאן זה יגיע”.
ח”כ גדי אייזנקוט: “השילוב בין החוקים שעוברים בימים האלה ובין ההסכמים הקואליציוניים יובילו לפגיעה בביטחון. מקווה ששכר הלימוד יהיה קטן ושיהיה את האומץ להודות בטעות ולתקן מוקדם ככל האפשר. הכלל במנהיגות זה לנסות להשאיר את המורכבות אצלך וליצור עד כמה שאפשר בהירות ומיקוד אצל הכפוף אליך ולתת לו תנאים מיטביים להצליח במשימה שלו. זה לא קורה במקרה הזה. אלא ההפך.
השר לביטחון פנים עומר בר לב אמר בסיכום הדיון: “לשר לביטחון פנים יש זכות ויש חובה לקבוע מדיניות ברורה ובמשך קרוב לשנתיים שהייתי השר לביטחון פנים קבעתי מדיניות. משטרת ישראל וגם הגופים האחרים פעלו על פי המדיניות הזאת. אני יכול היה להבין שמגיע שר חסר ביטחון עצמי, חסר הכירות עם הנושא, חסר ניסיון ניהולי שאומר אני רוצה חוק שאת סמכויות שלי לפי מה שקבעו גם ועדות קודמות, בסדר, אבל לא זאת הצעת החוק שמוגשת כאן”.
“הצעת החוק שמונחת בפניכם עברה מספר שינויים לאחר הקריאה הראשונה חלקם שינויים חשובים שרק מצביעים עד כמה הייתה הצעת החוק הזו שטחית, לא מקצועית, רעה ולכן מסוכנת. אבל שלא יהיה ספק גם הנוסח הנוכחי של הצעת החוק אינו מניח את הדעת בלשון המעטה”.
