ממשלה בתוך ממשלה? סמוטריץ ובן גביר כבר על הקצה / יוחאי דנינו

שנה וחצי כיהנה ממשלת בנט-לפיד עד להחלפתה בידי ממשלת ‘ימין מלא – מלא’. במהלך התקופה הזו הבטיחו בימין שהם למדו לקח, ובעיקר למדו איך מושלים. הם גם הבטיחו לטפל בטרור המשתולל בחוצות ישראל.

על אף שתוצאות הבחירות היו ברורות למדיי, ושישים וארבעה חברי כנסת נבחרו מהימין, האחרונים מפנימים רק חלקית את המהפך והפיכתם לרוב. מעת לעת הם מציעים פשרות בחוקי המשילות, וחבר כנסת ממורמר אפילו מצהיר מעל לכל במה, שבסוף תהיה פה פשרה.

אבל לא רק משילות אין כאן, אלא גם ביטחון. ככל שחולפים הימים, עוד ועוד הרוגים מצטרפים אל הרשימה השחורה שהולכת ומתארכת, וגם הדמעות אינן מסוגלות למחות את שמות הקדושים.

בשונה מההתנהלות בכל הנוגע לרפורמה המשפטית, שם יש מי שמקדמים אותה בשעות על גבי שעות דיונים, המצב הביטחוני לא ממש מותיר רושם כאילו מישהו מעוניין לשנות את המשוואה.

בכל הנוגע לרפורמה המשפטית, לראש הממשלה בנימין נתניהו אין יכולת ממשית להתערב, זאת בשל חוות הדעת של היועצת הפוליטית לגדעון סער, בהרב מיארה. במצב הביטחוני לעומת זאת, נתניהו דווקא מתערב וכשהוא מתערב, טוב לא תמיד יוצא מכך.

פסגת עקבה בין ישראל לרשות הפלסטינית בחסות ירדנית ומצרית, היא עוד עדות לכך. אם להאמין לציוצים של שרי הממשלה הבכירים סמוטריץ’ ובן גביר (ויש יותר מסיבה אחת להאמין להם), ההשתתפות בוועידה לא קיבלה את אישור הממשלה, גם לא את זה של הקבינט. תוכן הדברים וההצהרות על הקפאת הבנייה, בוודאי שלא קיבלו את אישורם לכך.

התגובה החריפה של סמוטריץ’ נגד נתניהו היא לא דבר של מה בכך. “שמעתי על הוועידה המיותרת הזו מהתקשורת בדיוק כמוכם” כתב סמוטריץ’ בחשבון הטוויטר שלו, “אבל דבר אחד אני כן יודע: לא תהיה הקפאה של הבניה והפיתוח בהתיישבות אפילו לא ליום אחד (זה בסמכותי). צה”ל ימשיך לפעול לסיכול טרור בכל שטחי יו”ש ללא שום מגבלה (נוודא בקבינט). פשוט מאוד”. גם בן גביר הגיב בצורה דומה: “מה שהיה בירדן (אם היה), יישאר בירדן” הבטיח. אחריהם כמובן המבול של עוד חברי כנסת שהתנגדו נחרצות לאפשרות של הקפאה כזו או אחרת.

נתניהו מנסה לפעול יותר ויותר בזירה המדינית, אבל אם ימשיך כך הוא עלול לגלות שהוא נשאר לבד. את ממשלת הימין הזו לא יפרקו, היות וכל ממשלת שמאל שתבוא במקומה תהיה גרועה הרבה יותר ובטח שלא תאשר את היקפי הבנייה ביהודה ושומרון כפי שאושרו רק בשבוע שעבר. אבל נתניהו עוד עלול להתעורר ולגלות אופוזיציה פנימית שתמרר את חייו.

סמוטריץ’ ובן גביר כבר נמצאים על הקצה. התקוות שתלו בהם היו רבות, והאכזבות הן גדולות. את הציבור לא מעניין שההשתתפות בפסגת עקבה לא אושרה על ידם ולהיפך. אם היא לא אושרה על ידם, המצב מדאיג אפילו הרבה יותר. גם המלחמה החזיתית – שלא מגיעה – במחבלים, מעוררת אצלם אי נוחות רבה ותוסיפו לכך את ההבטחות לטפל בכל איום מהצד העזתי, מה שלא עומד במבחן התוצאה. לכל היותר כמו ההבטחה של נתניהו ב-2009 למוטט את שלטון החמאס.

אם נתניהו לא יתעורר, ואם שר הביטחון גלנט ימשיך את מדיניות קודמו, הממשלה אולי לא תתפרק, אבל תוקם כאן ממשלה בתוך ממשלה. כזו שעשויה להוות את כאב הראש הגדול של נתניהו שיוותר כמעט לבד במהלכים שירצה לקדם. אם הוא מעוניין בכל זאת לשמור על הממשלה, שלא תתפרק בתוך פחות משנה, הוא צריך לרצות את חברו. במקרה הזה את חבריו ובעיקר את בוחריו. פשוט לממש את ההבטחות שסיפק.