עומדים אנו בערב השבת הנקראת “שבת הגדול”.
טעמים רבים נאמרו בשמה של שבת זו. הידוע והמפורסם שבהם הוא המובא בטור ובשו”ע בסי’ ת”ל: “שבת שלפני פסח קורין אותו שבת הגדול, מפני הנס שנעשה בו. ביום זה לקחו בני ישראל כל אחד שה לפסחו, והיו שיניהם של המצרים קהות על ששוחטים את אלוהיהם, ולא אמרו דבר ולא עשו כלום לבני ישראל”.
בלבוש כתב, כי שבת זו נקראת על שם הפסוק הנאמר בסוף ההפטרה בשבת זו” “הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא, לפני בוא יום ה’ הגדול והנורא.”
ובאבודרהם כתב, שמצות הקרבת קרבן פסח הייתה הראשונה בה נצטוו בני-ישראל. בכך, כביכול, הם הפכו ל’גדול’ המחויב בקיום המצוות.
יש המבארים כי השבת נקראת כך משום שהגדול בקהילה, כלומר רב הקהילה דורש דרשה גדולה מענייני הפסח ודיניו.
בספרים הקדושים מובא, כי בכל שבת כבר מאירים הימים הבאים בשבוע הקרוב, וכבר משבת זו מתחיל להאיר אורו הגדול של חג הפסח הקרב ובא, והיא מכשירה את היהודי בכדי שיהיה ראוי לאור הפסח, האמונה והגאולה.
בברכה ובתפילה “כימי צאתך מארץ מצרים – אראנו נפלאות”.
פורסם לראשונה בעיתון ‘שחרית’
