מ’צדיק העכברים’ לחלוקת מזון לנצרכים: דמותו הפלאית של ר’ ישעיה’לה מקרסטיר

המחאה נגד הרפורמה המשפטית שטפה את הארץ, וכמה מקבוצות המפגינים ביקשו לבוא לחולל פרובוקציה ברחובות העיר החרדית, וקיימו הפגנה בבני ברק. תקוותם נגוזה, כאשר במקום תגובת נגד חריפה, כפי שציפו – הם התקבלו באהדה על ידי התושבים החרדים, שבין היתר גם הקימו עמדת חלוקת מזון, לע”נ רבי ישעיה בן רבי משה.

ספק אם מי מהמפגינים החילונים הבינו במה מדובר, אך בחוצות הריכוזים החרדיים, מדובר בתופעה ההולכת ומתגברת, ולא ניתן להתעלם מכך. היקף עצום של מכירות חסד במחירים מוזלים, חלוקת מזון, סיוע למשפחות נזקקות ועוד ועוד, והכל לע”נ הצדיק מקרסטיר.

עד לפני שנים ספורות, המידע היחיד בציבור אודות הצדיק הפלאי שמקום קבורתו הפך למוקד עליה לרגל, היה כ’צדיק העכברים’. תמונה ישנה המיוחסת לר’ ישעיה’לה, כפי שהוא מכונה בפי כל – גדול מרבן שמו – תלויה הייתה בכל מקום בו היה חשש להימצאות עכברים.

מדוע? כרגיל, הגירסאות חלוקות.

לפי אחת הגרסאות, יהודי בעל אסם תבואה גדול, הגיע להתלונן בפניו על כך שמאות עכברים פשטו על מחסניו, וכל מה שעשה לגרשם לא עלה בידו. הרבי קרא לשנים מנכבדי העיירה, והקים מושב בית דין מיוחד, שם גזר על העכברים שיעברו לאסם של השכן הגוי, וכך היה.

גרסה אחרת מספרת על כך שיהודי ערק מהצבא ובשל כך נגזר עליו מיתה, משפחתו באה להתחנן לפני הצדיק, והוא הבטיח להם כי יפעל לישועתם. ואכן, כאשר שמש בית המשפט בא לעלות את תיקו של היהודי מחדרו של השופט, הוא גילה להפתעתו כי התיק נאכל כולו על ידי… עכברים.

כך או אחרת, בשנים האחרונות, דמותו הופכת להיות מזוהה יותר עם מעשי החסד הרבים שעשה, ופחות עם סגולת העכברים – שכן כידוע, כפי דעתם של רבים מגדולי החסידות בהונגריה, גם הרה”ק מקרסטיר התנגד כי יצלמו אותו או יעשו שימוש בתמונות הבודדות הקיימות ממנו.

***

חדרי קפה בבתי כנסת מרכזיים נתרמו לעילוי נשמתו, ויש שהגדילו לעשות והקימו חדרים בהם מעניקים ארוחות בוקר לכל דיכפין, לא משנה אם הוא ‘דיצריך’ או לא, לע”נ רבי ישעיה’לה. ארגוני חסד מחלקים מזון בבתי חולים, למשפחות עניות או ברוכות ילדים, והכל לע”נ הצדיק מקרסטיר.

מדוע? כאן, אין צורך בגירסאות חלוקות. אפשר פשוט לבחור את אחד ממגוון סיפורי החסד המפעימים, בהם פעל במהלך שנות חייו כדי לזון ולפרנס את אחיו היהודים, ולהבין מדוע מי שמסר את נפשו בחייו, כולל ויתור על חיי העולם הבא שלו, על מנת לפרנס יהודים – יפעל משמיים גם כיום, למען אלו שידאגו להאכיל יהודים.

שנה אחת בערב חג הפסח, בשל מחסור עקב מזג האוויר ששרר בחודשי החורף, לא השיגו בעיירה קרסטיר תפוחי אדמה. ליהודים חסידיים שלא אוכלים שרויה או קטניות, מדובר במצב קשה, שיכול להביא היה משפחות רבות לחרפת רעב במהלך השבוע של פסח, שכן כסף לרכישת בשר ודגים ומצות על מנת לשבוע מהם, בלי תוספת של תפו”א, לא היה ברשותם…

נודע לרבי ישעיה’לה כי לאחד הגויים יש כמות גדולה של תפוחי אדמה במחסנים שלו, והוא החל לשכנע אותו כי ימכור לו אותם, למען יוכל לחלקם לעניי העיר – אך אותו גוי סירב למכור את האוצר היקר שלו, תמורת כל הון שבעולם. בסופו של דבר, הציב תנאי: הוא רצה את העולם הבא של הצדיק, בתמורה לתפוחי אדמה. להפתעתו, רבי ישעיה’לה לא היסס כלל, ולפליאת מקורביו הגיב בתמיהה: “מה שווה העולם הבא שלי אם ליהודים לא יהיה מה לאכול?”.

ראש השנה, רגע לפני תקיעת שופר, ורבי ישעיה’לה עסוק בחיתוך של עוד עוגה והכנת עוד קנקן קפה לטובת המתפללים בבית הכנסת, כאשר הוא מגיב בהומור יהודי-הונגרי: “כל הצדיקים מתעסקים לפני תקיעת שופר ב’רזין דרזין’ – אני מתעסק ב’לשובע ולא לרזון’…”.

בפשטות מופלגת הנהיג רבי ישעיה בביתו “הכנסת אורחים” לכל העוברים באזור, ויהודי הונגריה שנהרו למקום, ידעו שאין הם צריכים לדאוג לאוכל ולינה בהגיעם אל הרבי – הרבי מסדר הכול עבורם. רבי ישעיה עצמו, בענוותנותו הרבה, היה עומד ומגיש את האוכל עבור ההמונים, למרות שאלה הגיעו להיוועץ ולהתברך ממנו.

לא רק ענווה וחסד אחז בידיו, כי אם סבלנות ללא קץ. לא פעם הגיעו לביתו יהודים קשיי יום, ששמעה של הכנסת אורחים הגיעה לאוזניהם, והללו התנחלו בביתו כבני בית ממש. חלק מאותם יהודים, היו כאלה שנטרפה עליהם דעתם ל”ע, ורבי ישעיה התייחס אליהם בחביבותו הרגילה, והתעניין בשלומם עד שאלו באו על סיפוקם.

כחלק ממידת הענווה המפורסמת שלו, למרות ששמו הפך במהירות למפורסם בקרב יהדות הונגריה, היה חותם על ספריו, “הק’ ישעי’ בן מו”ה משה ז”ל שהי’ משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי”ע”.

***

האדמו”ר רבי ישעיה שטיינר זצ”ל המוכר יותר בשם רבי ישעיה’לה קערסטירער, נקרא על שם עירו. הוא נולד לאביו רבי משה בשנת ה’תרי”ב בכפר זבריו שבסלובקיה, בהיות רבי ישעיה’לה כבן שלש שנים נפטר אביו, אמו המשיכה לגדלו עד לגיל 12 ואז שלחה אותו להתחנך וללמוד אצל האדמו”ר רבי צבי הירש פרידמן מליסקא זצ”ל.

רבי ישעיה’לה גדל אצל רבי צבי הירש וכשבגר התמנה למשב”ק (משמש בקודש) שלו. מלבד רבי צבי הירש היה רבי ישעיה’לה גם תלמידו של האדמו”ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז בעל ה’דברי חיים’.

לאחר פטירתו של רבי צבי הירש, החל שמו של רבי ישעיה’לה להיות נפוץ ברבים כצדיק ובעל מופת, הוא קבע את משכנו בעיר קרעסטיר שבהונגריה ויהודים רבים נהרו לפתחו בבקשת ברכה וישועה.

לעיר קרעסטיר הגיע אחרי שבשלב מסוים החלו הרהורים על הנהגתו, כאשר היו שטענו שהחסידים של האדמו”ר מליסקא צריכים ללכת לבניו, ולא למי שהיה משמשו בקודש. רבי ישעיה, ללא אומר וללא טרוניה, ולמרות שחסידי רבו הלכו אחריו, נטל את מקל הנודדים, ועבר להתגורר בקערעסטיר.

גם בשלב זה של חייו, למרות שהנהיג קהל של מאות חסידים, ויהודים מכל רחבי הונגריה נכנסו להיוועץ ולהתברך, המשיך רבי ישעיה להיכנס לאדמו”רי הדור, ונהג כאחד מהחסידים, כאשר היה הוא עומד או ממתין בתוך הקהל, מבלי לדרוש שררה או כבוד.

בגלל ענוותנותו הרבה, לא הותיר אחריו ספרים או חידושי תורה, אך שמו התפרסם ביתר שאת בכל תפוצות ישראל גם לאחר פטירתו, בזכות מופת ההצלה ממכת העכברים – עד שכאמור, בשנים האחרונות, החלו לעסוק במעשי החסד שלו, והוקמו ארגוני צדקה וחסד רבים הפועלים בשמו, ולע”נ.

***

בתאריך ג’ אייר הסתלק רבי ישעיה’לה, ונטמן בעיר מגוריו, במקום בו דאג לרבבות יהודים, פעל ישועות וקירב את לבבות עם ישראל לאביהם שבשמיים. מידי שנה, זרם העולים להתפלל על ציונו הקדוש הולך וגובר, בכל ימות השנה, ובפרט ביומא דהילולא, להיוושע בדבר ישועה ורחמים. זיע”א.