מציינים אנו היום עשור שנים להסתלקותו לגנזי מרומים של רבן של ישראל מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל, מאז אותו יום בו חשכו המאורות ונלקח אדוננו מעל ראשנו, מרגישים אנו את החיסרון והחלל הגדול שנותר. הדור כולו הרגישו קשר ישיר הזקוק להיותו כאן בתוכנו. ספר התורה החי, השוכן בינותינו בבחינת “תורה מגנא ומצלא”.
עשר שנים חלפו, אך מורשתו הכבירה של מרן רבינו זצוק”ל רק הולכת ומתעצמת וחיה בלבותיהם ומעשיהם של רבבות אלפי ישראל בעולם כולו, כי מורשת מרן היא מורשת התורה הקדושה, והתורה היא נצחית.
חסר לנו את הכלי חמדה שאיבדנו. מרן זצוק”ל הוכתר כ’עמוד ההוראה’, הוא זה שהותיר את חותמו בחיזוק ההלכה בכל היכלי התורה ‘לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא’ עוד משהיה צעיר לימים, גדולי וענקי אותו דור זצוק”ל סמכו עליו וידעו כי עדיו לגאון ולתפארת עם ישראל. אכן הוא היה עמוד הענן והאש ההולך לפני המחנה, מאיר את דרכו וסולל נתיבותיו, בהוראותיו, בהנהגותיו ובפסקי ההלכה הברורים בכל נושא ועניין, שהתקבלו מסוף העולם ועד קצהו. ספרי הלכה רבים לאין מספר פורסמו במשך השנים, גדושים ומלאים בפסקי הלכותיו של מרן רבינו זצוק”ל, כאשר התואר “רבן של ישראל”, מהווה עובדה ברורה וידועה.
עמל התורה שלו, שקידתו חסרת הגבולות, ניצול הזמן לאין ערוך, כמו גם גאונותו המופלגת בכל חלקי התורה, שיעוריו הרבים, היו ידועים ומפורסמים על פני תבל ומלאה, במשך עשרות בשנים. כולם ידעו כי מד’ אמותיו – שולחנו המלא וגדוש בספרים מכל פינה ופינה משם היה בוקע קול האמת. קול ההלכה הברורה, שנתלבנה ונצרפה צירוף אחר צירוף, זיקוק אחר זיקוק, עד שיצאה מאירה ומבהיקה לעין כל בספריו הרבים שהותיר לעם ישראל בכל מקצועות התורה. אכן העולם כולו חרד מפני פסיקותיו, מתוך ידיעה שכל פסק הלכה, כל הוראה ברורה, לא ניתנו קודם שהדברים עברו את כור ההיתוך ההלכתי, מתוך עיון ואחריות בו העביר מרן רבינו זצוק”ל כל נושא ועניין.
מי שביקש לראות את כוח השפעתו האדיר, יכול היה לראות זאת כאשר דאג לעם צאן מרעיתו בכל מקום באשר הוא, כמו למשל, להכשיר אברכים צעירים שיגדלו ויהפכו לרבנים ודיינים וישאו “יורה יורה ידין ידין”, הקמת מקוואות טהרה, הקמת רשת מעיין חינוך תורני לאותם ילדים בערי השדה שאין החינוך התורני מגיע אליהם, כשהוא עצמו מעורב בכל למען ילדי ישראל במסירות נפש ממש, כמעט ואין תחום גשמי ורוחני בחיינו שמרן לא הטביע בו חותם זהב בל יימחה. אין שטח ביהדות, שלא ניתן למצוא את טביעות אצבעותיו הנושאים פירות עד עצם היום הזה.
במלוא עוזו החזיר עטרה ליושנה כשחגר חבלי ברזל למותניו ושינס את כוחותיו להפיח חיים רוחניים בבני עדתו ולרומם את המסורת בקרב המון העם אשר ילכו בדרך ד’. התיצב כארי, עמד כחומה בצורה, והשמיע את קולו של ציבור בני עדות המזרח אשר לא היה להם מי שיורה דרכם עד שהפציע שמשו של מרן רבינו זצוק”ל.
באופן אישי זכינו להיכנס בקודש פנימה מס’ פעמים ולקבל את עצתו וברכתו. תמיד הביע במאור פניו שמחה וקורת רוח, כשהיה שומע על הרחבת גבולות הקדושה והטהרה, בעוד הקמת מקוה טהרה או בית כנסת או שיעורי תורה חדשים המתקיימים לציבור הרחב. תמיד עודד וקירב אותנו כאשר ישא האומן את היונק מתוך רגישות מיוחדת, ברכות אלו נתנו לנו כח ותקוה להמשיך ביתר שאת את המלאכה בפעולות הברוכות לחיזוק וביצור הדת.
נמשיך ללכת בדרכו – דרך שהנחיל לנו שיש בהם הרבה כדי ללמד את דורנו ואת הדורות הבאים דרך במסירות נפש למען הכלל.
אכן הדור איבד את אור תורתו של מרן רבינו זצוק”ל, אבל שפתותיו ימשיכו לדובב לדורות ולהתוות את דרך התורה וההלכה כפי שהיה בחיי חיותו כאן עמנו, במשך שנים רבות.
לעת כזאת, בימים אלו שעם ישראל נתון תחת מלחמה אכזרית מצד אויבינו, עלינו להוסיף אחדות ולהרבות חיזוק בעם ולזעוק יחד להצלת כלל ישראל, מרן אוהבן של ישראל מסר את נפשו עליהם, יעמוד עלינו בתפילה ובתחנונים, זכות התורה הקדושה, היא שתעמוד לנו להיוושע בתשועת עולמים, שנזכה לגאולה השלמה בחסד וברחמים.
