נערכים למלחמה: כתב ‘JDN’ בביקור נדיר בבסיס חיל האוויר בצפון | מיוחד

הדרך לשם לא הייתה קצרה, אך ההצצה המרתקת לאחד מהמקומות האסטרטגיים של מדינת ישראל שמפעיל חלק נרחב מכוח האש וההגנה של מדינת ישראל – הייתה שווה כל דקת נסיעה. המקום הוא בסיס חיל האוויר בצפון, משם יוצאים מטוסי חיל האוויר לתקיפות בעזה, לבנון, סוריה וגם למקומות רחוקים יותר.

הבסיס – עיר ענקית

עוד לפני שנכנסו לתוך השער שמוביל אל תוך הבסיס, כמעט ונעשנו חירשים בשל רעש מחריד של מטוס שהמריא לעבר עוד “לקוח מרוצה” אי שם במזרח התיכון. הרעש אינו דומה כהוא זה לרעש שלעיתים ניתן לשמוע כאשר מטוס קרב עובר מעל הראש במרכז הארץ או בגבולותיו. זהו רעש מסוג אחר, רעש מחריש אוזניים עד שהעומד מולך אינו יכול לשמוע אותך כלל.

צילום: ‘חדשות JDN’

בבסיס זה מוצבות מספר טייסות: טייסת 109 המפעילה מטוסי קרב מסוג F-16D, טייסת 10 המפעילה מטוסי F-16C, טייסת 105 המפעילה מטוסי F-16D, טייסת 160 המפעילה כטמ”מים מסווגים, טייסת 193 המפעילה את מסוקי ה-AS 565 פנתר במשימות סיור ימי עבור חיל הים. בסך הכל מדובר בעשרות מטוסים ואולי אף יותר שמשוכנים בבסיס היחיד מסוגו בצפוץ הארץ.

ב-1980 התקבלו בבסיס בטקס חגיגי ארבעת מטוסי ה-F-16 הראשונים של חיל האוויר הישראלי. המטוסים הוטסו מארצות הברית על ידי טייסי חיל האוויר האמריקני ולוו על ידי מטוס פנטום ישראלי עם התקרבותם לישראל. הטיסה נמשכה כ-11 שעות, וכללה מספר תדלוקים אוויריים. ב-1987 נחתו בבסיס שלושת מטוסי ה-F-16C הראשונים שקיבל חיל האוויר הישראלי. המטוסים הוטסו מארצות הברית על ידי טייסי חיל האוויר האמריקני. והשאר היסטוריה.

אווירת המלחמה ניכרת היטב כאשר אנחנו עושים את צעדינו לעבר הטייסות עצמן, האזור בו נמצאים המטוסים שממריאים ונוחתים. אי אפשר לפספס את הפעילות האינטנסיבית של מטוסי הקרב. כל קצת זמן מטוס ממריא או נוחת לאחר משימה שרק הדרג הבכיר בבסיס יודע את מהותה ותוכנה. לאורך כל הציר נראים חימושים רבים מוכנים לתלייה על כנפי המטוס. חימושים רבים היינו – בכל פינה בבסיס.

צילום: אתר חיל האוויר

המילה “בסיס” מגמדת את גודל המקום. למעשה מדובר בעיר של ממש – שטח עצום ורחב מימדים. בכדי לנוע ממקום למקום יש צורך בנסיעה שלעיתים יכולה לקחת דקות ארוכות, יש אפילו “שאטלים” בתוך הבסיס. בפתאי הבסיס יש את אזור המגורים שמכונה “שיכון המשפחות”, שם הדרג הפיקודי ומשפחתו חי ביום יום. כאמור עיר של ממש.

שאלה שלא נתנה לי מנוח לאורך כל ביקורי בבסיס – כיצד המשפחות ישנות שם עם הרעש הבלתי נתפס של ההמראות והנחיתות. “מתרגלים”, אמר לי אדם שפגשתי שם, אך תשובה זו לא סיפקה אותי מאחר וכאמור מדובר ברעש שלא נראה כי ניתן להתרגל אליו. שאלה.

הכישלון של שמחת תורה

במהלך הביקור שוחחתי עם מפקד בכיר בחיל האוויר שסיפק הצצה נדירה ל”קודש הקודשים” של צה”ל וחיל האוויר. בתחילת דבריו מבקש הבכיר להתייחס דווקא לכישלון של חיל האוויר במתקפת הפתע בשמחת תורה, כאשר עלו טענות קשות כמו “איפה חיל האוויר היה באותו היום?”. “התחלנו בכישלון משמעותי”, הוא מודה, “היינו אמורים להיות חוצץ בין האזרחים, אך זה לא קרה. זו הייתה הפתעה. לא ארחיב בעניין הזה משום שזה מתוחקר בימים אלו ממש לעומק, אך היו גם דברים רבים שנעשו טוב ביום הזה”.

מטוס קרב ממריא מהבסיס. צילום: אתר חיל האוויר

משימות הטייסות

תפקידם של הטייסים ומטוסי הקרב מחולק לרבדים רבים. יש משימות הגנה, כגון יירוט כטב”מים ואיומים נוספים ממרחבים שונים, יש משימות התקפה בעזה, לבנון, סוריה, ויש משימות איסוף מודיעין על בסיס מכ”ם, האזנה ועוד. “לפני זמן לא רב”, מספר לנו הבכיר בחיל האוויר, “מטוס המריא לעזה, המשיך מיד לאחר מכן לתקיפה בלבנון, ואז טס להפיל כטב”ם במטולה – וכל זה באותה גיחה. ניתן לראות מטוסים לפעמים 3 שעות בשמים ברציפות”.

בניגוד למערך הקרקע שם העסק מסורבל יותר וכל תזוזה מצריכה תכנון ולוגיסטיקה, בחיל האוויר המצב לא כך. חיל האוויר מוגדר כחיל “גמיש” ויכול לזוז מזירה לזירה במהירות בלתי רגילה. הטייסות כולן עושות משימות רבות, איסוף, הגנה, תקיפה ועוד אך לעיתים יש לטייסות משימות מיוחדת. טייסת היא כמו אוגדה בחיל הקרקע. בכל טייסת יש עשרות ולפעמים אף מאות אנשי צוות. לכל טייסת יש מפקד שאחראי על תפעול של כלל מערכות הטייסת ומשימותיהן, ממש כמו מפקד אוגדה – רק בחיל האוויר.

“יש מאייפנים מיוחדים בכך שאנחנו נמצאים בצפון”, אומר הבכיר בחיל האוויר, “יש חשיבות בזמן. לטוס מכאן לרצועת עזה לוקח כ-10 דקות, כאשר ללבנון לוקח כ-2 דקות בלבד. משכך, כאשר רוצים לתקוף משהו שדרוש שיתרחש בטווח הזמן המיידי, משתמשים גם בנו. לסוריה לוקח 4 דקות טיסה. ברוב הזמן אנחנו בכוננות טיסה של דקות בודדות”.

הטיסות לעזה

למרות שהבסיס ממוקם בצפון, מטוסים רבים יוצאים מכאן לטיסות בעזה, שכן כאמור מדובר בטיסה קצרה מאוד עבור מטוס קרב. מערך המטוסים בבסיס זה הוא חלק נכבד ממכות האש שמוטלות גם בימים אלו על הרצועה, המטוסים משתתפים כל העת בתקיפות בכל רחבי רצועת עזה. לפעמים עשרות מטוסים יוצאים בו זמנית לתקיפה בעזה במה שמכונה בחיל האוויר “מקדם שבירה”, דהיינו – מכות אש עוצמתיות שמיועדות להכין את הקרקע לכניסה קרקעית של לוחמים באזורים חדשים.

בתקיפה כזו משתתפים לעיתים עשרות מטוסים שבכל אחד מהם יש חימושים רבים של טון ומפציצים אזור שהוגדר מראש, כולל פירים רבים, לטובת ניקיון עבור הכוחות המתמרנים. “יש שוקראים לזה חגורת אש, אבל אנחנו לא מכירים בזה, זו לא ההגדרה המקצועית של זה – קוראים לזה מקדם שבירה”, מסבירים לנו בחיל האוויר.

צילום: אתר חיל האוויר

במהלך המלחמה נשברו שיאים רבים בנושא שככל הנראה רק ישראל למודה בו – תקיפה מהאוויר בסמוך ממש לכוחות קרקעיים. לתקיפה כזו ישנם סיכונים רבים אם אין מידע אמין ומדויק. מספיק טעות אחת קטנה של חוסר הבנה בין הטייס שיושב בקוקפיט למפקד על הקרקע, בכדי שיהיה אסון רב נפגעים. תקיפה סמוך לכוחות רגליים זהו אתגר עצום, שצריך להיערך אליו מראש.

אך לעיתים חיל האוויר נאלץ לתקוף בסמוך ממש לכוחות הקרקעיים, על פי רוב בכיד להסיר איום. למשל, כוח נמצא בתוך מבנה בעזה כאשר במבנה סמוך נמצאים מחבלים שיורים על הכוחות. במקרה כזה, הכוח יבקש תגבורת מחיל האוויר בכדי שיתקוף את המבנה, אבל פה נוצרת בעיה – המבנה קרוב מאוד לכוח הקרקעי. במקרה כזה ישנם 2 דרכים כיצד להוריד את המבנה, או תקיפה ממטוס קרב, או ממסק”ר (מסוק קרב). “יש הבדל עצום בין השניים”, מסבירים לנו בחיל האוויר, “תקיפה ממטוס קרב מסוכבת יותר כאשר כוח רגלי נמצא בסמוך, אך גם אז ברבים מהמקרים כאשר התנאים מאפשרים – תוקפים”.

“השיא היה כאשר מטוס קרב תקף במרחב של פחות מ-100 מטרים מכוחות צה”ל. זו תקיפה חסרת תקדים”, חושף הבכיר בחיל האוויר, “אך במסק”ר התקיפה פחות מורכבת שכן טיסתו נמוכה ואיטית יותר, לכן קל לטייס יותר לכוון למקום הספציפי. בנוסף, קל יותר לכוח הקרקעי לדבר בקשר עם הטייס במסק”ר ולהכיוון אותו לאזור המופלל. מסוק קרב לא מוריד בניין, משום שהחימוש שלו קטן בהרבה ממטוס קרב שעל פי רוב נושא פצצות של טון”.

משימה לא פשוטה איתה מתמודד חיל האוויר – נושא החטופים. טייסי הקרב נזהרים מאוד לבל חלילה יפגעו באזור שבו יש חשד להימצאות חטופים, וישנם מקומות כאלה ברצועה. “יש מודעות רבה לאתגר החטופים”, אומר לנו הבכיר, “הרבה משימות לא יוצאות אל הפועל כי יש סיכוי שיש באזור חטופים, כך זה מתנהל מתחילת המלחמה. יש אזורים שבהם יש חשד להימצאות חטופים, וכל תקיפה באזור מצריכה אישורים רבים”.

עם זאת, בחיל האוויר מבהירים: “בשביל לנצח את האויב, צריך לתקוף בעזה. זה לעולם לא יכול להיות חף מטעויות, וכאשר יש כאלו מיד מתחקרים”. גם בנושא של החטופה נועה ארגמני שהעידה כי “ראיתי טיל נכנס לתוך הבית, הייתי בטוח שאני עומדת למות” – האירוע נמצא תחת תחקור, כך אומרים לנו בחיל האוויר.

בנוגע ל”בלתי מעורבים” שנהרגים בדרך, אומר לנו הגורם הבכיר בחיל האוויר, כי צה”ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם ופועל אך ורק לפי הדין הבינלאומי, “ונכון, לפעמים נהרגים “בלתי מעורבים”, אבל יש את צדקת הדרך”. הוא הסביר כי יש אמון מלא בינם לבין האחראים על ההפללות של מטרות. “בכל אירוע שבו נהרגים אזרחים זה מתוחקר ויש הפקת לקחים”, אומר לנו הבכיר.

חיזבאללה יתקוף את הבסיס

כאשר המלחמה בצפון תסלים, ארגון הטרור חיזבאללה ישגר מאות ואלפי רקטות, חלקן מדויקות, לעבר הנכסים האסטרטגיים של מדינת ישראל, וכאלה ישנם רבים בצפון. אחד מהנכסים החשובים ביותר למדינת ישראל הוא הבסיס הזה, שם נמצאים מטוסי קרב רבים ומערכי תקיפה והגנה שונים, ואם חלילה בסיס זה יושבת, זו תהיה מכה אנושה לצה”ל ולחיל האוויר בפרט. לכן, גם בבסיס יודעים ונערכים לתרחיש שבו חיזבאללה ישגר טילים וכטב”מים לעבר הבסיס. לתרחיש כזה הם נערכים היטב כל העת וביתר שאת בתקופה האחרונה.

בכיר בחיל האוויר מודה: “נערכים לטילים של חיזבאללה. אבל דואגים לפתור את העניין, גם בתשתיות, בסדר המטוסים, דואגים שזה יהיה חסין. זה אפשרי להגן”. הבכיר מבהיר כי אין הגנה של 100 אחוזים. “אבל אנחנו בונים על זה שיפלו פה טילים במלחמה עם לבנון, אנחנו נערכים במגוון דרכים. אנחנו הכי ערוכים מאז שאני מכיר את חיל האוויר”, קובע בכיר חיל האוויר.

צה”ל כובש מחדש את שמי לבנון

לפני המלחמה צה”ל לא פעל כמעט בשמי לבנון, ודאי לא קרוב למה שקורה כיום. הפעילות בעבר בשמי ארץ הארזים הייתה נמוכה באופן יחסי גם בשל מורכבות ואיומים אוויריים שונים, אך כעת המצב השתנה מקצה לקצה. בתחילה הייתי סבור כי אין כאן מדיניות חדשה, אלא עניין טכני – צה”ל תוקף בלבנון וממילא הוא נאלץ לשהות באוויר שם ולהפר את ריבונות המדינה. אלא שהיום נודע לי לראשונה כי יש מטרה נוספת, דרמטית ביותר – צה”ל כובש מחדש את שמי לבנון.

בכיר בחיל האוויר אומר לנו מפורשות כי אחד היעדים של חיל האוויר הוא עליונות אווירית ולכבוש בחזרה את שמי לבנון. שאלנו את הבכיר האם מדובר במהלך קצר או ארוך טווח. תשובתו הייתה ברורה – זהו מהלך ארוך טווח, חיל האוויר כובש בחזרה את השמים.

לאחרונה חיזבאללה החל לקחת אחריות, ממנה הוא נמנע עד כה – “שיגרנו טילי נ”מ לעבר מטוסים ישראלים, מה שאילץ אותם לסגת חזרה לגבולות ישראל”. הבכיר מבהיר לנו כי הודעות אלו אינן נכונות. “אכן, חיזבאללה משגר לעבר מטוסי הקרב טילי נ”מ, אך מעולם הם לא נאלצו לסגת, הם פשוט סיימו את המשימות שלהם”, הוא טוען.

בשלב זה, בחיל האוויר מציגים לנו מספר סרטונים מתקיפות צה”ל ברחבי המזרח התיכון, מבלי להתייחס לתוכן הסרטונים בעקבות בעיות צנזורה, רק נאמר כי חיל האוויר תקף בלבנון לאורך החודשים האחרונים יעדים “משמעותיים” מאוד שמהווים מכה קשה לאותם בעלי נכסים אסטרטגים. דובר צה”ל לרוב לא מפרט מה הותקף בדרום ובעומק לבנון או בסוריה לפי פרסומים זרים, אך כאמור לעיתים מדובר בתקיפה דרמטית מזו שנראית בציבור. מי שכן מבין את המסר הוא חיזבאללה, שיודע היטב היטב איזה נכס איבד תוך 3 וחצי שניות – ועבודה של שנים רבות ירדה לטמיון באחת.

צילום: אתר חיל האוויר

מלבד תקיפות של נכסים משמעותיים של חיזבאללה לאורך החודשים האחרונים, מטוסי חיל האוויר יוצאים מבסיס זה לתקיפות “רגילות” של מבנים צבאיים, מחבלים, וגם שס”ם – שטחים מיוערים, שם מסתתרים, גם מתחת לקרקע, תשתיות ומחבלים. הבכיר בחיל האוויר מסביר כי מדובר גם בנכסים צמודים מאוד לגבול, שמיועדים עבור כניסה קרקעית של לוחמים מכוח רדואן של חיזבאללה. כעת, צה”ל משמיד את אותן תשתיות באופן עקבי. הבכיר טוען כי מחבלי כוח רדואן הורחקו מהגבול מאז החלה המלחמה – והם נכנסו פנימה.

הגורם הבכיר מוסיף: “לאורך המלחמה חיזבאללה מצטייד באמל”ח מאיראן דרך הברחות מהאוויר ומהקרקע. כיום, יש מעט מאוד הברחות מהאוויר משום שאלו מסוכלות. נמלי התעופה בסוריה הותקפו, ויצאו מכלל שימוש אפילו לשלושה שבועות. יש גם את הציר הקרקעי, שם ישנם מאמצים רבים לפגוע בהברחות הללו”. הבכיר חושף: “רק לאחרונה הותקפו בסוריה לא פחות משבע משאיות של אמל”ח מאיראן שהיו בדרך לחיזבאללה בלבנון”. כמובן שלא ידוע מי תקף את אותן משאיות…

הגנת שמי המדינה

חלק ניכר בתפקיד חיל האוויר הוא להגן על שמי המדינה. מטוסי הקרב מיירטים איומים רבים לאורך החודשים האחרונים מידי יום. תושבי הצפון סובלים ונבהלים פעמים רבות לראות מטוסי קרב חגים מעל ביתם. רבים אומרים לעצמם, הנה בטח המטוס בדרך לתקוף בלבנון או ליירט כלי טיס עוין. אך האמת היא לא תמיד כך, כך חושף לנו הבכיר בחיל האוויר. “יש מטוסים רבים שמשימתן היא רק לפטרל באוויר ובעצם לחכות לכטב”ם. לפעמים יש מודיעין על איום בדרך ואז יוצאים למשימה, אבל לפעמים רק יוצאים לפטרול בלי מודיעין ספציפי, לעיתים אפילו למשך שעה וחצי ברציפות”.

“יש ניסיונות כל העת להגיע ולתקוף את אסדת כריש. כשבנו את מטוס ה-F16 הוא לא נועד להפיל כטב”מים, הם קטנים מאוד. אבל יש פתרונות לכטב”מים ועובדים על זה שזה יהיה אפקטיבי וזול. יש הפקות לקחים גם מאוקראינה ומלחמות אחרות בעולם”, אומר הבכיר.

גולת הכותרת של חיל האוויר במלחמה היא משימת “שים שלום” – ההגנה מפני המתקפה האיראנית, אז רשם חיל האוויר הצלחה מסחררת. בחיל האוויר מגדירים את האירוע הזה כהיסטורי ובעל משמעות גדולה עבור מדינת ישראל. במענה לשאלה האם חיל האוויר הגיע לקצה היכולת שלו באותו לילה דרמטי, אומר המפקד חד משמעתית – “לא!”. לדבריו, יש לישראל מערכת הגנה רב שכבתית ובאותו הלילה לא כל ההגנות הופעלו. “אנחנו נערכים לאירוע נוסף כזה”, מתריע הבכיר.

שיחה עם הטייס א’

במהלך הסיור נפגשנו עם טייס F 16 בשם א’. טייס שלפחות ממראהו החיצוני, ואולי גם הפנימי, הוא שובר את הסטיגמות על הטייסים. על פי רוב, הטייסים מגיעים מהשכבה הגבוהה של הציבור הישראלי, חילונים למהדרין ואנשי שמאל. אלא שא’ נראה הפוך לגמרי. לא ניתן לפספס את הכיפה הגדולה שעל ראשו, א’ גדל בגוש עציון והוא אינו מסתיר זאת, להיפך.

א’ סבור כי תהיה מלחמה עם חיזבאלה בוודאות. הוא ציין כי הטיסות הרבות של חיל האוויר מעל לבנון אינם למטרות אימונים זאת משום שלא מבצעים אימונים מעבר לקווי האויב, אלא משימות מוגדרות. הוא חושף כי מטוסי קרב טסים לעיתים מעל ביירות ודרום לבנון תוך שהם מבצעים בום על קולי (הרעש שיוצר גוף שנע במהירות הקול או במהירות גבוהה יותר הקרויה מהירות על-קולית, והוא סוג של גל הלם. א.מ) מתוך מטרה להראות נוכחות ישראלית בשמי לבנון ולהפחיד את חיזבאללה.

הבומים הללו, הוא מסביר, יכולים לייצר נזק עצום באזור שבו מתרחש הפיצוץ. אסור לטייס לייצר בום על קולי בתוך שטח מדינת ישראל מסיבות מובנות, אך לעיתים מותר בים וכאמור טייסים עושים זאת גם מעל שמי לבנון ומתוך מטרה להפחיד. הוא משתף את הרגשות בתא הקוקפיט כאשר מצליחים להפיל כטב”ם. “צועקים י-ש!”, הוא חושף.

החימושים

בבסיס זה יש גם מפעל חימוש. מפעל זה אינו כפי שהוא נשמע, לא מייצרים שם טילים, אלא משפרים ומדייקים אותם. אל הבסיס מובאים ראשי קרב ממדינות שונות בעולם, חומר גלם של ממש, ועליו טכנאים של חיל האוויר מתקינים ציוד משוכלל שמדייק את הטיל ומחולל בו פלאות. הטכנאים הופכים את הטיל הטיפש לחכם. מפעל זה אינו מלא במכשירים משוכללים, אלא נראה פשוט יחסית – אך ההרכבה דורשת מיומנות רבה. המערך הטכני הוא הגדול ביותר בחיל האוויר. לדברי קצין החימוש, אין מחסור בחימושים ומעולם לא היה. “לא הייתה משימה שנדרשנו אליה ולא יכולנו לה”, הוא טוען.

הסרבנות

ניכר היטב כי נושא זה הוא רגיש בבסיס, אנשי המקום מסרבים להתייחס לנושא באופן ישיר. קצין החימוש טוען כי “המתיחות בין הטייסים לאנשים “הטכנים” לא נכנסת אלינו, אנחנו מודעים למה קורה בחוץ. בנוסף, אנחנו נלחמים יחד כתף אל כתף, אנחנו אוכלים יחד בחדר האוכל. מה שאני מכיר ויודע זה שאם ניתן למתיחות להיכנס לטייסת זה מסוכן לביטחון המדינה”.