הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח”כ מיקי לוי דנה היום (רביעי) בממצאים המדאיגים שעלו מדו”ח המבקר שפורסם בחודש האחרון על מצב אשפוז ילדים בבתי חולים.
יו”ר הוועדה, ח”כ מיקי לוי: “לא להאמין שלמרות שמספר הילדים בישראל גדל בעשור האחרון במעל 20%, מספר התקנים למיטות במחלקות האישפוז לילדים דווקא קטן. לאף אדם, כל שכן ילד לא מגיע להיות מאושפז במסדרון ברגעים של כאב ומחלה. אני לא מתכוון לעזוב את הנושא החשוב הזה. רפואת ילדים זה מקצוע מיוחד שמצריך מיומנויות ורופאים ייעודיים. אקיים בעוד כחצי שנה דיון רחב נוסף עם כלל הגורמים ועד אז ביקשתי מנציגי משרד הבריאות תכנית לאומית מפורטת לאישפוז ביתי של ילדים כפתרון הזמין כרגע למצוקת האישפוז וכן תכנית למעטפת חינוכית לתקופות אישפוז בשיתוף עם נציגי משרד החינוך. אסור להשלים עם ניתוק של ילדים ממערכת החינוך, זה משפיע גם על מצבם הלימודי וגם על מצוקתם הנפשית. כמו כן אני מבקש ממשרד מבקר המדינה להכין דו״ח מהיר על מחסור באמצעים בדגש על מיטות ורופאים. מדובר על כסף קטן של עשרות מיליונים במונחי תקציב ואין לכך שום סיבה”.
דן בנטל, מנהל אגף לביקורת מערכת הבריאות הציג מהדו”ח המראה כי על אף ששיעור הילדים בישראל עלה ב23% מ2009 ל2020 – מספר המיטות בתקן במחלקות הילדים ירד. מספר המיטות היה 1,089 מיטות ב-2009 וירד ל-1,068 ב-2020. לפי הדו”ח, משרד הבריאות לא קבע תוכנית אופרטיבית להפעלת בתי החולים המבוססת על יעדי יסוד ארוכי טווח למערכת האשפוז, היעדר מקום במסגרות אשפוז בתחום בריאות הנפש, תקני הרופאים בבתי החולים אינם מעודכנים ואינם מתאימים לצרכים המשתנים, ויש מחסור ארצי ברופאים מומחים ברפואת ילדים.
ד”ר סיגל ליברנט-טאוב, ר’ אגף רפואה במשרד הבריאות השיבה בדיון כי הדו”ח הונח לפתחם בחודש האחרון ורק בחודש הבא יתכנס צוות בהשתתפות המשנה למנכ”ל שידון בנושא. לדבריה, בספטמבר האחרון קמה ועדה חדשה שתעסוק בחוסר במיטות טיפול נמרץ במדינת ישראל – חוסר שהתחדד בתקופת הקורונה. הוועדה הרחיבה את עבודתה גם בנוגע לטיפול נמרץ ילדים. עוד אמרה כי חסר רופאים פסיכיאטריים ילדים הוא גדול ויש תכניות של אגף לבריאות הנפש לתכנון כל הנושא.
ד”ר עומר ניב, ס’ מנהלת ביה”ח שניידר: “רפואת ילדים צריכה להיות מופרדת מרפואת מבוגרים. יש לבנות סל בריאות נפרד לילדים. הפעולות, התרופות והאישפוזים שונים לגמרי מהמבוגרים. תינוק חולה שאובחן וטופל נכון או עובר ניתוח מותאם, זה יביא לכך שיהיה בעתיד מבוגר פחות חולה. כאשר תוחלת החיים עולה, חייבים להשקיע ברפואת ילדים. זו השקעה הנכונה לעתיד ולטווח ארוך. הפתרון לאשפוז בחסר הוא באשפוז בית שלצערי לא קיים במדינת ישראל. יצאנו בפיילוט שהוכח כמוצלח ומשרד הבריאות צריך להסדיר את הנושא ולהבין שזה הפתרון הנכון. השילוב בין רפואת הקהילה ורפואת בתי החולים הוא משהו הכרחי”.
ד”ר גל שגיא, מנהל תחום רפואת ילדים מחוז צפון במאוחדת: “עדיף לחזק את רפואת הקהילה מלעסוק בפיילוט של אשפוזי בית שרלוונטי יותר במרכז ופחות בפריפריה”.
פרופ’ איתי פסח, מנהל ביה”ח ספרא לילדים ב’שיבא’ הוסיף בדיון כי יש חשיבות ברפואה ממוקדת ונפרדת לילדים, “תומך חד משמעית בצורה של אשפוזי בית. יש להגביר את הוצאת רופאי ילדים ומומחי על אל הקהילה – שם החוסר גדול ויגדל עוד יותר. חלק מהסיבה לתורים ארוכים לניתוחים הוא בגלל התמחור של משרד הבריאות שהוא בחסר. זו מוטיבציה שלילית לקצר את התורים – בגלל שזה לא משתלם מחכים שהילד יגדל. מפתחות התקינה בבתי החולים חייבים להיות שונים. בגלל השכר הנמוך קשה לשמר את הרופאי ילדים בשירות הציבורי. ההורים נדרשים ללכת לשוק הפרטי ובפריפריה לא מקבלים שירותים”.
ד”ר יעקב שכטר, איגוד רפואת הילדים בהר”י אמר בדיון כי “אין כל תכנון מערכתי למיטות לילדים. מרגיש שמתייחסים אלינו כמו בית מלון – בחורף זה מלא ובקיץ ריק. צריך תוכנית רב שנתית עם מיטות ותקנים וזה לא קיים. הכנסת צריכה לשבת על הצוואר שיתנו לנו לטפל בילדים. 40 שנה אני רופא ומערכתית כלום לא השתנה – המחשבה היא מהיום למחר ולא מערכתית. מספר המיטות ירד ב10 שנים בעוד שמספר הילדים עלה”.
