לפי הפרסום ב 12N – אחד מכל עשרה ילדים ואחד מכל תריסר מבוגרים סובלים מאסתמה בדרגת חומרה שונות. כיצד יודעים שהמחלה נמצאת בשליטה, ומהם הסימנים המוקדמים לכך שהיא נמצאת בדרך להתלקחות? כלי אפקטיבי לאבחון הוא דרך שאלון קצר, שיחזור על עצמו במהלך ביקור אצל הרופא או במילוי ושליחה מרחוק שיאפשר לרופאים לערוך השוואה ולקבל תמונת מצב עדכנית. המטופלים יישאלו ארבע שאלות, של כן או לא ועל בסיס התשובות ניתן יהיה לקבל תמונה מדויקת יותר לגבי מצבם הרפואי.
ארבעת השאלות:
- האם במהלך החודש האחרון השתמשת במשאף להקלה כדי לאזן את תסמיני האסתמה יותר מיומיים בשבוע?
- האם התעוררת באמצע הלילה בשל תסמיני אסתמה לפחות פעם אחת?
- היית צריך להגביל את הפעילות שלך בגלל האסתמה?
- סבלת מתסמינים של אסתמה יותר מפעמיים בשבוע?
בנוסף על כך , המטופלים יישאלו לגבי התלקחות של אסתמה – “התקפים” שהצריכו בעבר פנייה לא מתוכננת לרופא או למוקד חירום. תשובה חיובית על אחת מהשאלות האלה עשויה להצביע על קיומה של אסתמה שאינה בשליטה. כיום יש שורה של טיפולים יעילים גם למטופלים הסובלים מאסתמה קשה כאשר אין מספיק משאפים על מנת לשפר את השליטה שלהם במחלה.
“אנחנו מתאימים לכל מטופל, את סוג הטיפול על פי מצבו ומה שנוח ונכון עבורו”. אומר ד”ר אורי ונד, מנהל המערך לרפואת ריאות במרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי באשקלון.
רוב התרופות לשליטה באסתמה “טיפול מניעתי” הניטלות בשאיפה על בסיס יומי ומסייעות בהפחתת הדלקת בדרכי הנשימה ובהרפיית השרירים בדפנות דרכי הנשימה. קבוצה נוספת היא תרופות SOS תרופות לשעת חירום הניטלות בשאיפה להקלה מהירה של תסמינים על ידי הרחבה של הסמפונות, אך אלה לא תמיד מטפלות ברכיב הדלקתי. במקרי התלקחויות משמעותיים לעיתים יש צורך בלקיחת בסטרואידים, אך בשל תופעות לוואי רבות, מנסים להימנע מטיפול ממושך בהם.
בשנים האחרונות פותחו מספר טיפולים ביולוגיים חדשים הניתנים בזריקה, לסובלים מאסתמה קשה שלא נשלטת בעזרת משאפים. טיפולים אלו הוכיחו יעילות גבוהה בהפחתת תסמיני המחלה ועם מיעוט של תופעות לוואי. טיפולים אלו ניתנים רק על ידי מומחה ברפואת ריאות או אלרגיה. הטיפול ניתן בבתי החולים ובקופות החולים, ולפעמים המטופל יכול להזריק את התרופה באופן עצמאי.
לחיות עם אסתמה בלי מגבלות
תדירות המעקב לחולי אסתמה תלויה כמובן במצבם, אבל חשוב לא לזנוח את הטיפול במחלה גם כשאין התקפים. “יכולים לעבור מספר חודשים או יותר בין בדיקות מעקב, אבל חשוב להמשיך לבדוק”, אומר ד”ר ונד. “דווקא בהתלקחות אנחנו, הרופאים המומחים, פחות זמינים למטופל, והמענה הראשוני צריך להיות בקהילה”. לדבריו, גם את התחקור, הפענוח והאבחון הראשוני יכול לערוך רופא המשפחה”.
ד”ר ונד מדגיש כי: “אסתמה יכולה להתפתח כבר בגיל צעיר, אפילו ממש מינקות, ועשויה גם להיעלם עוד לפני ההתבגרות ולתת שקט לשנים רבות. אבל קשה מאוד לצפות את זה, והנטייה יכולה בכל זאת להישאר ולהתפרץ מתישהו. לדבריו, מומלץ לנטר מעת לעת את תפקוד הריאות, לוודא שלא נותרה פעילות שקטה או חסימה שהחולה אפילו לא מודע לה. “לא פעם אנשים מתרגלים לכך שאין להם יכולת לרוץ, הם כלל לא מקשרים זאת לאסתמה, וגם אנחנו כגורמי רפואה לא תמיד מבינים”, מוסיף ד”ר ונד, “אבל מי שחושב על העניין ועורך את הבדיקות, מאתר את שורש הבעיה. כמעט בכל המקרים אנחנו יודעים להתאים טיפול שאפשר לקיים איתו שגרת חיים מלאה כמעט ללא מגבלות ותופעות לוואי”.
