הרכוש היקר ביותר של ישעיהו טעפ בן השמונה, הוא הפנקס שלו. בו הוא מעלה זיכרונות. אבל בשונה משאר הילדים שמנהלים ספר זיכרונות ונוטשים אותו אחרי ימים אחדים, ישעיהו לא מתכוון לנטוש את הספר האישי שלו, ההיפך, התוכנית היא שהספר הזה ילווה אותו כל ימי חייו.
“בגלל שאני עדיין קטן, אני יכול לשכוח את אמא כשאגדל”, הוא מסביר לשואלים, “לכן חשוב לי לרשום כל מה שאני זוכר ממנה, כדי שאדע מי היא היתה”.
כשישעיהו מחזיק בידיו את הפנקס, הדמעות שלו זולגות ללא הפוגה. הפנקס מזכיר לו את אמא. גם כשהוא רואה את התמונה שלה הוא בוכה, כשהוא רואה את המיטה הריקה שלה הוא בוכה, גם התיק שלה, והכסא עליו היתה יושבת בסעודות השבת. אפילו בתרווד שאיתו היתה מוציאה את הקציצות מהמחבת, מזכיר לו את אמא, וכשהוא נזכר באמא הגעגוע שוטף אותו, גורם לו לבכות.
אביו, הג”ר איתמר טעפ יבלחט”א, עוסק רבות בקירוב וחיזוק בני נוער המתמודדים עם קשיים לא שגרתיים, הוא אחד ממייסדי הארגון החשוב ‘לב שומע’ שמחולל גדולות ונצורות בתחום, ואף עומד בראש מוסדות ‘בר דעת’ שהקים במיוחד עבור הנערים היקרים הזקוקים לאוזן קשבת ולכתף תומכת.
כשמי שיודע דבר או שניים על נפש האדם, הרב טעפ מאפשר לבנו ואפילו מעודד אותו לצרוב בזיכרון את אמו האהובה שהלכה לבלי שוב. אבל אפילו הוא, שראה כל כך הרבה, עומד מופתע בכל פעם מחדש: “ישעיהו שלנו היה ילד מאוד מופנם. כמעט לא יצא לנו לראות אותו בוכה. פתאום עכשיו הוא בוכה יותר מכולם…”.
האמא, יוכבד ע”ה, היתה נכדתו של הגאון רבי שמחה הכהן קוק זצ”ל, רבה של רחובות, ומי שהיה ידוע בגישתו האוהבת ומקרבת לכל יהודי מישראל.
לחצו כאן כדי לסייע ליתומיה של יוכבד טעפ ע”ה
לפני קרוב לשש שנים אובחנה הגב’ טעפ עם המחלה הארורה. זמן קצר לאחר מכן ילדה את בתה הרביעית והאחרונה שעוד לפני שהגיעה לגיל שש, כבר התייתמה מאמה המיוסרת והאוהבת כל כך.
הבת הגדולה מבין הארבעה בת 14 בלבד: “אני לא מוכנה לשמוע על זה”, היא זעקה באותו מוצאי שבת, כשאביה בישר לה על כך שאמא נפטרה. “אני רוצה שהיא תחזור הביתה מיד!”.
הבא בתור, רפאל, הגיב בשתיקה דומעת. לאחר שעיכל בשקט את העובדה שהוא הפך יתום, החל לבקש הכוונה והנחיה, מתי ואיך עושים את ה’קריעה’, ומה צריך לקחת להלוויה…
והקטנה, צביה בת החמש וחצי דווקא לא מאוד חוששת. היא מסבירה בטוב טעם שהיא מתפללת כל יום שתהיה תחיית המתים, ומבקשת מהשם שיחזיר לה את אמא. “בינתיים השם לא שומע לי”, היא מסבירה, “אבל אמא אמרה לי שאת כל התפילות שלנו הוא שומע ומתייחס”.
