הנסיעה הרגועה והשקטה נקטעה באחת. חבטה אדירה טלטלה את הרכב והעיפה אותו לשולי הכביש. שושי לא זוכרת כמה סלטות הם עשו באוויר, עד שהרכב נחת בעוצמה על הקרקע המוצקה, ולאחר מכן התגלגל פעם או פעמיים נוספות עד שנעצר.
היא מצאה את עצמה לכודה בין הכסא לכרית האוויר שהתנפחה באופן אוטומטי והצילה את חייה. לקח לה זמן להבין שהיא יושבת הפוך, הרכב נותר כשהוא מונח על גגו.
“אבאאאא”, היא צרחה בקול לא לה. היא לא ידעה אם היא יותר מבוהלת או יותר מודאגת. ברכב היה גם אביה, הם נסעו יחד ופטפטו בנחת. עכשיו היא לא שומעת את קולו, וזה ממש לא אופייני. הוא היה אמור להתעשת מיד ולשאול אם היא בסדר.
בתוך זמן קצר מאוד כבר התחילו להיאסף מסביב לרכב אנשים שעצרו בשולי הכביש ובאו לעזור. “זה נראה שהוא מחוסר הכרה”, היא שמעה אותם אומרים, וקיוותה שהם לא מדברים על אבא שלה.
לחצו כאן כדי לתרום עשרה שקלים לשושי הכלה, ול-21 ‘יתומי תשרי הנוספים’
כבאים מסורים הגיעו לנסר את הרכב, חילצו אותה וגם את אבא, אבל בזמן שאותה חבשו וקיבעו ל’קרש גב’ לפני שהעלו אותה לאלונקה, היא ראתה את האיש של זק”א מגיע כשבידיו שקית לבנה אטומה. מעולם לא ראתה שקיות כאלה קודם לכן, אבל ההרגשה שלה אמרה לה שזאת לא שקית שמבשרת טובות.
וכך, בעודה שוכבת על מיטת הניתוחים, הובא אביה לקבורה. היא לא זכתה אפילו ללוות אותו בדרכה האחרונה.
היא היתה אז רק בת 11, עברו מאז כבר כמה וכמה שנים, אבל היא עדיין זוכרת היטב את השיחה האחרונה… הם דיברו אז על מזג האוויר ההפכפך “יום אחד הכל בהיר, ולמחרת קודר וסגרירי, ואז שוב מגיע מזג אוויר בהיר…”, אמר לה אבא. היו אלו מילותיו האחרונות, והיא הרגישה שהם כמו צוואה עבורה. עד התאונה הכל היה בהיר ועליז, התאונה הפכה את החיים שלה ושל כל המשפחה לקודרים וסגריריים, אבל היא יודעת בוודאות שעוד ישובו הימים הבהירים והשמחים. אבא הבטיח לה, רגע לפני שנהרג.
בימים אלו היא צועדת אל החופה, שמלה לבנה כבר יש לה, אבל כסף לשלם למאפרת עדיין לא הצליחה להשיג. גם התשלום לבעל האולם עדיין לא הושג במלואו, והאיש של ההגברה הבהיר שהיא לא מביא את הציוד לאולם לפני שהוא מקבל מקדמה של חצי מהסכום לפחות.
אנחנו חייבים לעזור לה, לשושי הכלה הצעירה, אנחנו חייבים לאפשר לה לחוות את החלק האחרון במשפט של אביה המנוח ז”ל. אנחנו חייבים להוכיח לה שאחרי השנים הקודרות והסגיריריות שהיא חוותה כילדה יתומה במשפחה שבורה שבה אין אבא, ושאמא נראת כמו צל מהלך של עצמה לאחר שלא הצליחה להתאושש מהטרגדיה הקשה, אנחנו חייבים להראות לה שאחרי כל הקדרות והסגריר הללו, יבוא יום בהיר, יום החופה שלה, היום שבו היא תצעד אל החופה כשעם ישראל מלווה אותה בתמיכה, ועוטף אותה באהבה… עשרה שקלים בלבד נתרום עבורה, ועבור כל אחד מ-21 היתומים הנוספים שמתחתנים בימים אלו, ‘יתומי תשרי’.
לחצו כאן כדי לתרום עשרה שקלים לשושי הכלה, ול-21 ‘יתומי תשרי הנוספים’
